olsen cool
New member
מה עושים כמבוגרים עולים על העצבים?
כשההורים עולים על העצבים אבל ממש אבל ממש עולים על העצבים. שהם חושבים שאתם מבלים כל היום מול המחשב. שהם חושבים שאתם בטלנים. שאתם סתומים. שאתם זומבים. שאין לכם רגשות. שלא אכפת לכם מאף אחד. שאין לכם חברים. שהם חושבים שאתם מבזבזים את זמנכם בניהול פורומים מפגרים באינטרנט. הם חושבים שבמקום זה אתם צריכים להתנדב,רק מה לעשות שכשהייתי צריכה להתחיל מחויבות אישית קרתה תקלה אצל האנשים שהייתי אמורה אצלם להתנדב הם לא הכי בריאים שיש ונאצלתי לחכות חודש והיום כשהתקשרתי קרתה עוד תקלה וזה לא שלא אכפת לי,כן אכפת לי פשוט זה לא בשליטתי שהם אנשים זקנים אני לא יכולה לשלוט על מה שקורה להם אבל לא הם לא יקשיבו לי הם חושבים שאני ילדה סתומה וזומבית שלא אכפת לה מאף אחד,כולם חושבים ככה אפילו סבתא שלי שהתחילה לדבר עליי באמצע שולחן שבת ועוד באנגלית,היא שיקרה את עצמה כאילו היא לא יודעת שאני כן מבינה אנגלית ולא משנה שאף אחד כמעט כבר לא ישב בשולחן היא הייתה חייבת להגיד את זה בקול "אבל למה יש לה אתר על התאומות המפגרות האלה??מה הן עשו בחיים שלהן??"כאילו אני מפגרת שלא יודעת אנגלית ועוד אח"כ אחרי שאנחנו בביה"כ היא מתחילה למתוח עליי ביקורת "אם את לא שרה בתפילה לפחות תעשי טובה ותגידי דבר תורה!"כבר היא עשתה ממני כופרת ומאיפה היא יודעת אם אני מתפללת או לא?מה היא קוראת מחשבות?היא יודעת בכלל אם אני מתכוונת או לא? תמיד יש לה על מה לבקר אותי אבל הפעם זה ממש עבר כל גבול שיתנו לי לחיות בשקט,מה עשיתי להם רע? אני לא מעשנת,לא משתמשת בסמים,לא יוצאת עם בנים לא הולכת למסיבות. בעיקרון הבילוי היחידי שלי זה לגלוש באינטרנט אז למה להרוס לי את זה? למה שלא יסגרו אותי בבית כלא וינתקו אותי מהעולם?למה שלא יוציאו את הטלוויזיה ואת העיתונים וזהו ככה אני אשאר נקייה מהכל ויהיה לי זמן לעזור קצת לאחרים במקום לשבת מול המחשב עם הפורומים המפגרים שלי וזהו. בא לי לבכות,אף אחד לא מבין אותי
אני צריכה להיות מושלמת כמו הבת דודה שלי,שהיא הולכת לפנימייה ואין לה ציון אחד מתחת ל85 בכל המקצועות ושהיא מנגנת בחצוצרה בתזמורת ושהיא מדריכה בבני עקיבא ושהיא פועלת למען גוש קטיף/עמונה והיא עושה המון דברים ושהיא לומדת בטכניון והיא מחוננת ואני צריכה להיות בדיוק כמוה,בדיוק ממש כמוה מושלמת! יופי תודה באמת,תמשיכו לבקר אותי כאילו אני איזה חפץ דומם בלי רגשות.
כשההורים עולים על העצבים אבל ממש אבל ממש עולים על העצבים. שהם חושבים שאתם מבלים כל היום מול המחשב. שהם חושבים שאתם בטלנים. שאתם סתומים. שאתם זומבים. שאין לכם רגשות. שלא אכפת לכם מאף אחד. שאין לכם חברים. שהם חושבים שאתם מבזבזים את זמנכם בניהול פורומים מפגרים באינטרנט. הם חושבים שבמקום זה אתם צריכים להתנדב,רק מה לעשות שכשהייתי צריכה להתחיל מחויבות אישית קרתה תקלה אצל האנשים שהייתי אמורה אצלם להתנדב הם לא הכי בריאים שיש ונאצלתי לחכות חודש והיום כשהתקשרתי קרתה עוד תקלה וזה לא שלא אכפת לי,כן אכפת לי פשוט זה לא בשליטתי שהם אנשים זקנים אני לא יכולה לשלוט על מה שקורה להם אבל לא הם לא יקשיבו לי הם חושבים שאני ילדה סתומה וזומבית שלא אכפת לה מאף אחד,כולם חושבים ככה אפילו סבתא שלי שהתחילה לדבר עליי באמצע שולחן שבת ועוד באנגלית,היא שיקרה את עצמה כאילו היא לא יודעת שאני כן מבינה אנגלית ולא משנה שאף אחד כמעט כבר לא ישב בשולחן היא הייתה חייבת להגיד את זה בקול "אבל למה יש לה אתר על התאומות המפגרות האלה??מה הן עשו בחיים שלהן??"כאילו אני מפגרת שלא יודעת אנגלית ועוד אח"כ אחרי שאנחנו בביה"כ היא מתחילה למתוח עליי ביקורת "אם את לא שרה בתפילה לפחות תעשי טובה ותגידי דבר תורה!"כבר היא עשתה ממני כופרת ומאיפה היא יודעת אם אני מתפללת או לא?מה היא קוראת מחשבות?היא יודעת בכלל אם אני מתכוונת או לא? תמיד יש לה על מה לבקר אותי אבל הפעם זה ממש עבר כל גבול שיתנו לי לחיות בשקט,מה עשיתי להם רע? אני לא מעשנת,לא משתמשת בסמים,לא יוצאת עם בנים לא הולכת למסיבות. בעיקרון הבילוי היחידי שלי זה לגלוש באינטרנט אז למה להרוס לי את זה? למה שלא יסגרו אותי בבית כלא וינתקו אותי מהעולם?למה שלא יוציאו את הטלוויזיה ואת העיתונים וזהו ככה אני אשאר נקייה מהכל ויהיה לי זמן לעזור קצת לאחרים במקום לשבת מול המחשב עם הפורומים המפגרים שלי וזהו. בא לי לבכות,אף אחד לא מבין אותי