מה עושים כשהילדה כבר לא ילדה?...

tamma1

New member
מה עושים כשהילדה כבר לא ילדה?...

איך הגבתן כשהבת שלכן באה וסיפרה לכן שהיא מתחילה לקחת גלולות? (אם בכלל סיפרה). אני מפחדת שהתגובה שלי היתה קיצונית מידי.. אבל מה אני אעשה? קשה לי לשלוט בזה, יש כ"כ הרבה סכנות שהן בכלל לא מודעות אליהן! ובכל זאת אני חייבת להעריך אותה על זה שהיא באה וסיפרה לי לא?
 
ממליצה לך על ספר עם המון תשובות מצויינות

לסוג השאלות שהעלית "איך לדבר כך שהמתבגרים יקשיבו ולהקשיב כך שהמתבגרים ידברו"-הוצאת לייף סנטר, המרכז להורות מקושרת. ספר חדש ועדכני, ומתייחס גם לסוגיות שהעלית ואף חמורות מזה....
 
שאלה משמעותי

הי, אני אמא של בנים, אז אולי זה לא חוכמה... יחד עם זאת המשפט המשמעותי ביותר שרשמת בהודעה שלך הוא הסוגריים...
(אם בכלל ספרה) לדעתי, זה החלק החשוב - שהיא סיפרה. אני הייתי מאלה שספרה ושתפה את ההורים. רוב חברותי- לא. זה הישג משמעותי שלך
הייתי מציעה שתשתפי אותה גם בחששות שלך, מותר ולגיטימי. אם התגובה שלך הייתה קצת חמורה, אפשר להתנצל ולהסביר מאיפה זה הגיע. הנושא כבר עלה, לא תוכלי להחזיר אותו אחורה... אולם, תוכלי לשמור על קשר פתוח עם בתך... בהצלחה, רוית
 

cindarella

New member
אני יכולה להציע

משהו נחמד לך ולבתך? אני בטוחה שתמצאי שיש דברים שלא ידעת וגם תוכלו אולי לזכות בחופשה חלומית באילת.. זה נחמד לעשות ביחד זה מין שאלון קצרצר על גלולות.
 
מבינה אותך לגמרי...

הילדה שלי רק בת חמש, אבל אני הייתי הילדה שלא סיפרה כלום לאמא שלה.......והיום אני יודעת שכן הייתי רוצה אבל זה פשוט לא התאפשר כי לא הייתה קירבה! ואני חייבת להגיד שעצם העובדה שהיא כן סיפרה מראה על הקירבה שיש ביניכן!!!!! וזה מה שכל כך חשוב כאן!!!!!!!!! אני לא בטוחה שאת צריכה להעריך אותה אלא את עצמך כי עד כה עשית עבודה נהדרת, לדעתי. אני בטוחה שתדברו על הדברים ושהכל יסתדר!
 
בהחלט להעריך את עצמך על כך שספרה

זה מעיד על מערכת היחסים ביניכן ועיקר הקרדיט על כך מגיע לך, כי את חינכת אותה כך, את זו שאפשרת לה לבוא ולשתף. אני מבינה שכבר הגבת ואת לא מרוצה מהתגובה שלך. קחי את הבת לשיחה בכייף, במקום ובזמן ששתיכן תהיו רגועות ומוכנות לשיחה מלב אל לב. תסבירי לה מדוע הגבת כך, תסבירי על הדאגה שלך. תזכרי, ברגע שילדת אותה - קבלת רישיון לדאוג ואי אפשר לאסור עליך לדאוג. אך גם אינך יכולה להגביל את הבת יותר מדי בגלל הדאגה שלך. חשוב שהיא תבין מהיכן באה תגובתך. תתייעצי איתה מה ניתן לעשות כדי שלא תצרכי לדאוג כל כך. יכול להיות שהיא תספר לך שהיא מודעת לסכנות. יכול להיות שתלכו יחד לחפש מידע - באינטרנט, אצל רופא. תזכירי לה שאת תמיד נמצאת בשבילה ותמיד מוכנה להקשיב, לתמוך ולעזור. בעיקר אחרי שאת השוק הראשוני כבר עברת. כל טוב לשתיכן.
 
לדבר על יחסים ולא על יחסי מין

שלום לך, לפי התאור שלך ביתך ילדה שחושבת ומפעילה שיקול דעת לפני שהיא פועלת וכבר על זה הייתי מחזקת אותה ואומרת "שאני שמחה שאת מפעילה שיקול דעת לפני שאת מקיימת יחסי אינטימים מלאים". עובדה היא עושה את זה לאחר שפנתה לרופא ולוקחת גלולות כדי לא להכנס להיריון- גם על זה הייתי מחזקת אותה ואומרת "שזה מעשה מאוד אחראי מצידה". בנוסף הייתי מדברת איתה על ההביט של יחסים ביחסי מין. האם היא עושה את זה מרצון? או שיש עליה לחץ? האם היא חושבת שהחבר שלה מכבד אותה ואת הרצונות שלה? הקצב שלה? האם היא תוכל להגדיר לו את הגבולות שלה, כמו מה מתאים לה לעשות ומה לא? האם לאחר שהיא נמצאת עם בן זוגה היא מרגישה טוב עם עצמה? היא מרגישה שזה מעלה לה את הערך העצמי או מרגישה לא נוח ואולי מנוצלת? תדברי איתה על כך שאת מבינה שהיא מפעילה שיקול דעת ותזכירי לה שתמיד יש לה בחירה לבחור עם מי היא עושה את זה ומתי...ויש לה תמיד גם את היכולת לבחור שזה לא מתאים לה. והכי חשוב תגידי לה שאת תמיד כתובת לפנות אליה בכל נושא. אני יודעת שזה לא פשוט עבורך לראות את הבת פיתאום גדלה והופכת לאישה, נראת אחרת, סוגרת את הדלת..... אם היא תקיים יחסים ואם לא זה לא תלוי בך את כן יכולה להדגיש בפניה שיחסי מין הם עוד מימד לקשר אינטימי ותדגישי לה את כל ההביטים שקשורים ליחסים בכלל, את הטכניקה היא תלמד לבד. אורית סליקטר יעוץ והנחית זוגות והורים.
 
למעלה