מה עושים כשמבריאים

מה עושים כשמבריאים

בסדר אז הייתי חולה אבל כשמבריאים מה עושים? חוזרים לשיגרה הדפוקה שהייתה לי לפניי או שבורחים לאיזה אי בארץ רחוקה?
 

דגנילי

New member
לאאאאאאאא טעות בידך חבר יקר..

עכשיו החיים הרבה הרבה יותר יפים... איזה חיים יפים יש לנו שאנחנו בריאים.. ימי שמש מופלאים.. ימי גשם קסומים.. אנחנו מרגישים טוב ולא צריכים לעבור כל מיני טיפולים - אנחנו יותר גדולים מהחיים - עכשיו שאנחנו מרגישים טוב, והכל תלוי רק בנו, אנחנו יכולים לכבוש את העולם!!
 

rubber duck

New member
שיגרה ? מה זה שיגרה

שיגרה זה מה שאתה קובע ומי אמר שהיא דפוקה סביר להניח שהיא בכלל לא דפוקה קח את החיים צעד צעד יום אחרי יום ותהנה מהם שרון
 
מה בא לך

זה מה שתעשה. תבין שמה שקורה לך, שמה שאתה עושה זה בידיים שלך. ואם לא טוב לך במקום מסוים או עם משהו מסוים שאתה עושה, אתה לא חייב לעשות. אף פעם לא מאוחר להתחיל משהו חדש, ללמוד או לעבוד. להכיר חברים חדשים או תחביבים חדשים. ואם בא לך לברוח, אז תברח. אבל תדע, שמהמחשבות לא בורחים, הן באות איתך, ואם לא טוב לך עם עצמך, אז גם אם תברח ממש רחוק קיים סיכוי שזה לא ממש ישנה. אתה יכול לעשות שיהיה לך טוב איפה שאתה נמצא. אתה פשוט צריך להחליט שזה מה שאתה רוצה שיהיה. יום טוב גלי
 

אביתר27

New member
מתחילים שגרה חדשה

שיגרת הפחד. זה הולך ככה? עוד 3 חודשים ביקורת - רחוק, מי חושב על זה? עוד חודשיים וחצי ביקורת - הביקורת הקודמת היתה בסדר גמור עוד חודשיים ביקורת - לא יכול להיות שמשהו ישתנה, נכון? עוד חודש ביקורת - לא חושבים על זה (על מי אני עובד?) עוד שבועיים ביקורת - העייפות שלה זה בגלל שהחיים מעייפים, לא שום דבר אחר, נכון? עוד שבוע ביקורת - שמעתי שיעול?? מחר ביקורת - אין לך הזעות לילה, פשוט חם מהרגיל. (משכנע את עצמי שבאמת חם
) וזה בלי לקחת בחשבון, שיש כאלה שדוחים מיוזמתם בחודש את הבדיקה. אח"כ הכל מתחיל מחדש מניסיון, לא מומלץ
וברצינות, כשמבריאים מעריכים כל רגע של בריאות, של הרגשה טובה, שלא צריך יותר להסתובב במסדרונות של ביה"ח. שלא צריך לשאול רופאים איך ומתי לבלות? ויש כאלה שמשתמשים במחלה שהיתה כמנוף ליצירת "שיגרה" חדשה טובה יותר ומלאה יותר.
 

24 ברבלה

New member
../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif לא ראיתי שגם את הגבת ככה!

גדול...
 

24 ברבלה

New member
../images/Emo6.gif אתה כול כך צודק אביתר!

יש לי עוד 4 ימים את הביקורת הגדולה וזה מתחיל כבר להשפיע עלי.. מתה מפחד, יודעת שהכול בסדר גמור כי אני מרגישה נפלא אבל.. עדין החשש הזה עמוק עמוק שם בפנים... אין ספק שחזרתי לשגרה הכי שגרתית וטוב לי איתה, אבל למה אנחנו צריכים את השבירה הזאת כול 3 חודשים ואת המתח שמלווה אליו בצורה שכזאת?! מבאס אבל אילו החיים..
 
למלא את החלל

אחרי תקופה כל כך אינטנסיבית אחרי הטיפולים פתאום מגלים שיש המון זמן פנוי. זמן שלא מושקע בלהיות בבית החולים או מעל הדלי, ופתאום - מה עושים עם כל הזמן הזה? ברור שהמחלה עדיין תופסת מקום בחיים, גם בביקורות וגם במחשבות אבל אני חושבת שזו הזדמנות מצויינת לקחת את כל הלגיטימציה ולהתחיל מחדש. ככל שיעבור הזמן המחשבות יתפסו פחות מקום, החרדות יפחתו. והזמן יהיה יותר ויותר שלך ופחות "של המחלה". מותר גם לתת לזמן לעשות את שלו.
 
למעלה