שלום לכם ותודה על התשובות
האמת שהשאלה היא יותר פרקטית, הייתי מעונין לדעת איך מתמודדים אלו ממכם שסובלים מכאבים והרופאים לא מוצאים סיבה. אני בן 38, גר בחו"ל, ולא יודע מה המילה שבה משתמשים בארץ אבל כאן זה "אידיופאטי", מילה שלמדתי לשנוא כי היא מעידה על כך שאין סיבה ברורה לסימפטומים. המקרה שלי הוא די מורכב כי הוא מערב גם ראייה, ראיתי את טובי המומחים, הייתי מאושפז, עברתי כל בדיקה אפשרית (שלושה MRI - מח, עורף, ודרכי ראיה/כיאזמה, EMG, VEP, ERG, mfERG, בדיקות דם מקיפות, פעמיים שדה ראיה ממוחשב ואני כבר לא זוכר מה עוד). אין עדות למחלות נוירולוגיות (מרכזיות ופריפריות), נוירואופטלמולוגיות ואחרות. החשש היה שיש לי נוירולגיה פוסט-הרפטית, כי אני סובל מהתקפות די רציניות בעיניים של הוירוס המדכא הזה, אבל בינתיים אין הוכחות לכך (עד שיקחו לי דגימת שריר, אבל האמת שאני כבר לא מאמין שימצאו משהו ונמאס לי להיות שפן ניסויים). אני סובל מצריבות בכל הגוף: שוקיים, קרסול, זרועות, גב עליון ולפעמים תחתון, הרדמויות של הגפיים, כאבי ראש כל שני וחמישי, מבחינת הראיה עדיף כבר לא להכביד. אז מה עושים כשיש כאבים שכרגע לא ניתנים לטיפול (אני לוקח שני סוגי תרופות שרשמו לי)? איך מתמודדים עם זה?