מה עושים עם ההורים?
הקדמה קצרה: אמא שלי התחנכה בבית דתי מאוד ואבא בבית חילוני. איכשהו הם החליטו להיות דתיים ומה שיצא זה שהם עצמם לא ממש דתיים (אבא הולך בלי כיפה, לא הולך לבית כנסת וכאלה ואמא בלי כיסוי ראש ועם מכנסיים ובכלל..) אבל לנו (לי ולשני האחים הגדולים שלי) הם העבירו חינוך דתי (בתי ספר דתיים, שבתות וחגים). אתמול היה לי ריב עם אבא ואצלנו ריב זה צעקות. אבל ממש צעקות ותמיד בשלב של ההאשמות- ההורים שלי אשימים את האינטרנט בכלל ואת תפוז בפרט ובעיקר את זה שאני מנהלת באיך שאני מתנהגת אליהם ואם הויכוח קשור לזה אז גם את המצב החברתי שלי. לטענתם זה שאני מסתובבת בחברה של חבר'ה חילוניים (להלן- חברי הפמ"ח) זה מה שגורם לזה שאני "מתחצפת" אליהם, מתווכח ולא עושה מה שאומרים לי. לא משנה כמה אני אסביר להם שזה התחיל לפני תפוז ובכלל זה בגלל איך שהם מתנהגים אלי ולא קשור בכלל לתפוז (מאיפה אני יודעת איך החבר'ה פה מתנהגים להורים שלהם?) זה לא משנה. הם תקועים עם הדעה שלהם. כאילו מה שחשוב זה אם החברים שלי דתיים או חילוניים... אני מכירה המון "דתיים" שמבחינה ערכית וחברותית לא מגיעים לקרסוליים של ה"חילוניים" (אני לא אוהבת את המילה הזאת
) וחוץ מיזה שההורים שלי לא כאלה דתיים שהם יכולים להעביר ביקורת על אחרים... והם אוהבים להעביר ביקורת. לגבי המצב החברתי, זה פשוט כי אני לא אוהבת את החבר'ה פה.. כאילו את החברות שלי מהכיתה סבבה, אבל הבנים פה פשוט לא מעניינים אותי. את הבנות אני רואה כל יום בבית ספר ומספיק לי, אז אני בוחרת שלא לצאת לפגישות של החבר'ה ולא לצאת לפגישה בערב שבת כי פשוט לא כיף לי שם. הם טוענים שוב שזה בגלל תפוז. אחרי הריב אתמול אבא העניש אותי שלא יהיה לי מחשב שבוע. כמו שאפשר לראות, כרגיל, העונש לא החזיק יותר מחצי יום, אבל בלי קשר לזה, תמיד ההמשך של האיומים זה שהם ינתקו לי את האינטרנט ויוציאו אותי מהניהול בתפוז. רבאק, אני עוד מעט בת 18, אני יודעת להבחין בין טוב לרע ובין מה שעושה לי טוב ומה שעושה לי רע ואם אני ארצה לצאת מתפוז אני אצא, בדיוק כמו שיצאתי מאתר שהייתי בו לפני זה. הניהול בתפוז טוב לי, אני אוהבת את זה וזה נותן לי עניין. אפשר להגדיר את זה כתחביב, והם פשוט לא מבינים. מה הם רוצים שאני אעשה כל היום, אשחק קלאס?? אני כותבת את זה כשאני דיי מבולבלת וזה בטח לא ממש מסודר, אבל אם אני לא אשלח את זה עכשיו אני כבר לא אשלח כמו שאני מכירה את עצמי, אז המ... זהו.
הקדמה קצרה: אמא שלי התחנכה בבית דתי מאוד ואבא בבית חילוני. איכשהו הם החליטו להיות דתיים ומה שיצא זה שהם עצמם לא ממש דתיים (אבא הולך בלי כיפה, לא הולך לבית כנסת וכאלה ואמא בלי כיסוי ראש ועם מכנסיים ובכלל..) אבל לנו (לי ולשני האחים הגדולים שלי) הם העבירו חינוך דתי (בתי ספר דתיים, שבתות וחגים). אתמול היה לי ריב עם אבא ואצלנו ריב זה צעקות. אבל ממש צעקות ותמיד בשלב של ההאשמות- ההורים שלי אשימים את האינטרנט בכלל ואת תפוז בפרט ובעיקר את זה שאני מנהלת באיך שאני מתנהגת אליהם ואם הויכוח קשור לזה אז גם את המצב החברתי שלי. לטענתם זה שאני מסתובבת בחברה של חבר'ה חילוניים (להלן- חברי הפמ"ח) זה מה שגורם לזה שאני "מתחצפת" אליהם, מתווכח ולא עושה מה שאומרים לי. לא משנה כמה אני אסביר להם שזה התחיל לפני תפוז ובכלל זה בגלל איך שהם מתנהגים אלי ולא קשור בכלל לתפוז (מאיפה אני יודעת איך החבר'ה פה מתנהגים להורים שלהם?) זה לא משנה. הם תקועים עם הדעה שלהם. כאילו מה שחשוב זה אם החברים שלי דתיים או חילוניים... אני מכירה המון "דתיים" שמבחינה ערכית וחברותית לא מגיעים לקרסוליים של ה"חילוניים" (אני לא אוהבת את המילה הזאת
