מה עושים עם הזכרונות?

מה עושים עם הזכרונות?

שמעתי את השיר הזה באירוע והוא הרג אותי החזיר לי את כל הגעגועים לאקסית ואם זה לא מספיק אז אני צריך לראות קרוב משפחה שלה ומלמעלה כנראה רצו לעשות ווידוי הריגה אז היא מרימה אלי טלפון אחרי שעה אחרי שלא דיברנו חודש איך אני עובר את הסבל הזה השלמתי עם זה שלא נהיה ביחד אבל הזכרונות הורגים אותי ודרך אגב השיר הולך ככה שיר שהמילים הורגות ירדו לי דמעות באמצע העבודה בגללו (מזל שלא ראו אותי) קבלו: יותר היא לא תשוב לשכון בתוך חיי האהבה לא גרה עוד בבית עכשיו אני לבד חובק את הכאב חורט את שמך ברוך על עץ הזית רוצה להאמין שאת עוד לבד ואין אדם אחר בתוך חייך בנית לי תקוות מגדל של אשליות מדמעות וכיסופים אליך מת לחבק אותך עוד פעם לקבל ממך קצת אהבה מה עובר עלי את לא יודעת הוי כמה אהובה את לי כאן חסרה רק הלב שלי יודע בתוכו פעימותיו אומרות הכל עלייך מה עובר עלי את לא יודעת הוי כמה אהובה את לי כאן חסרה היא לא תבוא, היא לא תבוא יושב לבד בבר מריח אלכוהול רואה אותך אך לא בעיניים מוכרים כאן אהבה שעולה בזול נערות מושיטות ידיים הפיתוי גדול כבר בא לי ליפול בזרועות של אשה אחרת אך משהו בי עוצר קשה לי לוותר הנשמה שלך אותי עוצרת מת לחבק אותך עוד פעם לקבל ממך קצת אהבה מה עובר עלי את לא יודעת הוי כמה אהובה את לי כאן חסרה רק הלב שלי יודע בתוכו פעימותיו אומרות הכל עלייך מה עובר עלי את לא יודעת הוי כמה אהובה את לי כאן חסרה היא לא תבוא, היא לא תבוא
 

Cobe Anan

New member
דווקא הזכרונות...

דווקא הזכרונות זה מה שיישאר לך בסוף. אתה תעצום עיניים, תחזור אחורה, ותחייך. שום דבר ממה שאנחנו צוברים פה לא ימשיך איתנו הלאה, וכשאתה חושב כמה הזכרונות האלה כואבים, תזכור גם שבסופו של דבר, יום אחד, כשתעשה את החשבון הסופי, באותה מחשבה אחרונה, אתה תגלה שזכית לעוד 3 שנים של זכרונות נפלאים. אז נכון שעכשיו זה קשה, אבל החיים נמשכים, ובסך הכל הקשר הזה תרם לך המון מהצד החיובי שלו, ולימד אותך המון- מהצד השני שלו, שעם הזמן תגלה שגם הוא חיובי.. וזהו, תהיה חזק, תתגבר, תתבגר, ותמצא מישהי שתעשה לך יותר טוב! הולך...?
 

Cobe Anan

New member
המילים האלה..

במצבך אני מבין כמה אתה מתחבר אליהן.. אבל באמת אחי, שאחרי שהדמעות מסיימות לשטוף את המרירות, הזכרונות האלה נשארים הכי מתוקים שאפשר..
 

Zoharrr

New member
נוצרים אותם...

אני אגיד לך משו... עברו 5 ימים מאז שאני והאקס נפרדנו ובהתחלה זה חירפן אותי,כל דבר הזכיר לי אותו ורציתי למות. ושאני אומרת כל דבר אני מתכוונת כל דבר... אש כי הוא חולה אש,מוזיקה שאני שומעת,קפוצ'ון ענקי שלי שהוא לבשהאיפור שלי שהוא אוהב,הבגדים שלי,החזיה שקניתי כדי להפתיע אותו,השוקולד,חיילים,תופים,השם שלי כי ככה קוראים לאמא שלו,השם של חברה שלי ככי ככה קוראים לאחותו הקטנה וזה נמשך ונמשך בלי סוף!!!! וזה ששכבנו במיטה שלי ויש שם את הריח שלו לא הועיל לעסק בכלל... וזה שיש לנו שירים שלנו ודברים משותפים גם לא עזר. אבל בסוף הפסקתי לכאוב את הכאב הזה והבנתי שמה לעשות,קורה,מערכות יחסים נגמרות.ויהיו עוד שיגמרו עד שתהיה אחת שתימשך לעד. איך ידיד שלי אמר: "קקי קורה,וקקי יקרה,צריך לדעת לקחת מזה את השיעור החשוב לחיים ואת הזכרונות היפים לשמור ולחייך כשחושבים עליהם" וזה בידיוק זה... בסדר, נפרדתם. אבל זה קורה...ואולי תהיה עוד מישהי שתיפרד ממנה...אתה צריך לקחת כל פעם את הדברים היפים ולזכור אותם... לזכור את זה כמשהו שפעם היה לך ועשה טוב בלב ולא לכאוב על זה שאין לך את זה יותר כי וואלה,תבוא אחת אחרת,שתעשה לך שוב טוב בלב. :)
 
הבעיה שאני מרגיש פספוס

כן אני יודע שאני צריך לשכוח אבל הזכרונות האלה חותכים לי את הלב כל פעם שאני נזכר
 
למעלה