מה עושים עם הרעב הזה?

מה עושים עם הרעב הזה?

התאומים בני שלושה שבועות, יונקים הנקה מלאה לפי דרישה והכל יופי, טפו טפו. אבל אני רעבה כמו חיה כל הזמן. לא מרגישה מלאה אף פעם אפילו לא כשקמה מהשולחן אחרי ארוחה טובה לפי המידות של לפני ההריון. אמנם כל משקל ההריון נעלם כבר אבל אני חוששת שאתחיל לעלות ולא אפסיק. וזה לא שאין לי עודפים יפים מלכתחילה. אז מה עושים? זה עובר? זה זמני? או שאין ברירה ונכנעים למצב.
 

יכי67

New member
שלום לך ובתיאבון!!

הי אמא נייחת, קודם כל צל"ש על שלושה שבועות של הנקת תאומים לפי דרישה, כמה כיף לשמוע שהולך לך יופי!!
אני יכולה לומר לך שגם מניסיוני כמי שהניקה תאומים, בתקופות האינטנסיביות של ההנקה הבלעדית, הרעב היה מטורף. זה נורמלי, הכול בסדר, תאכלי!!!!
עכשיו לעובדות מחקריות -צריכת הקלוירות שלך מאוד גדולה כשאת מניקה תאומים ולכן ברור שאת רוצה לאכול ואת גם זקוקה לזה.
חוקרים הראו שהנקת תינוק יחיד צורכת בין 400 – 500 קלוריות יותר מהתצרוכת הקלורית של אישה לפני ההיריון, ובמקורות מסוימים מציינים שמניקות תאומים צורכות 800 עד 1000 קלוריות ליום...לפעמים הצריכה הקלורית מגיעה ל-1500, אז הרעב מובן.
חשוב שתאכלי טוב, בריא, מאוזן, ולא ג'אנק פוד. לשתות לפי הצורך...
הרעב והצריכה משתנה לפי השינויים שחלים בהנקה עצמה... בסופו של דבר, יש נשים שאפילו יורדות מהר במשקל, למרות האכילה....

אני בטוחה שיש כאן עוד נשים שיכולות לספר מה קורה אצלן...
 
בהצלחה למנהלת החדשה ותודה!

הי יכי, כמה כיף שיש מנהלת חדשה לפורום. מאחלת לך ולפורום הצלחה רבה
תודה על התשובה המרגיעה. אני פשוט מאלו שעולות במשקל אם אני מסתכלת על אוכל אז המצב הזה קצת מלחיץ אז המידע עוזר מאוד. תודה
 

ונוס 26

New member
אני אכלתי בכמויות ענק, ולא עליתי בכלל במשקל

מוכר לגמרי, במה שנוגע לאוכל אמיתי ובריא, אני אוכלת כמה שאני רוצה. ובהתחלה הרגשתי לגמרי כמוך. בחודשים הראשונים אכלתי המון, בכל ארוחה אכלתי פי שתיים. היה קל להבחין בזה כי אני אוכלת בחדר האוכל עם כולם, לקחתי תמיד מגש שמכיל הרבה יותר מכולם. סיימתי וקמתי לסיבוב נוסף.
בגדול, כל ארוחה הייתי אוכלת פעמיים, כמו שאומרים בשיר לאבא שלי יש סולם. אוכלת ואז אוכלת שוב, הכל היה לפחות פי שתיים. ובנוסף - היו לי בערך חמש ארוחות ביום... גם היום אני מרבה בארוחות ביניים.
אני עדיין ככה בהרבה מקרים, אבל הכמויות ירדו. העובדה היא שהיום, שנה וחודשיים אחרי הלידה אני שוקלת פחות מששקלתי לפני ההריון - והתחלתי את ההריון במשקל הכי נמוך שלי (בדיוק סיימתי אז דיאטה רצינית של חצי שנה שבה הורדתי עשרה קילו). העליתי בהריון 21 קילו, והורדתי את כולם ועוד שניים. אני שומרת על המשקל הזה בלי הרבה מאמץ. לא עושה שום ספורט (לצערי, אני מאד אוהבת, אבל אין לי זמן) - ושומרת רק במובן הזה שאני נמנעת מלאכול שומן מיותר (אוכלת לחם מלא וקל, נמנעת ממרגרינה ושומנים מיותרים אחרים, אוכלת גבינות רזות יותר), משתדלת לא לאכול שטויות אבל גם על זה לא מצליחה לגמרי להקפיד - אבל אני לא סופרת קלוריות ותמיד אוכלת
עד שאני שבעה, ועדיין לפעמים זה כמויות חריגות ביחס לאחרים.
אני מייחסת את השמירה על המשקל ואת הירידה במשקל להנקה ולשאיבות המרובות שלי.
מיד אחרי הלידה אחותי (שהתאומות שלה בנות ארבע בקרוב) סיפרה לי איך היא אכלה "כמו חיה טורפת" והמליצה לי לפעול באופן דומה. כשהיינו נפגשות והיא הבחינה שאני יורדת במשקל יפה היא אמרה שהיא דואגת שאני רזה מדי ולא יהיה לי מספיק חלב... קיבלתי את עצותיה וככה אכלתי.

בגיל הזה של התאומים את חייבת להקפיד על ייצור החלב - אל תדאגי עכשיו למשקל שלך, יהיה לך זמן לרזות אם תרצי, עכשיו תדאגי לתחושה הטובה שלך ולבריאות של התאומים. את ממש לא צריכה את כאב הראש של חוסר חלב. לדעתי - תאכלי בריא ולא שטויות, אבל תאכלי המון, כמה שאת רעבה. תקפידי על אכילת מזונות משביעים (יש לציין שאני לא מבינה כלום בתזונה) - לחם מלא, דגנים למיניהם, קטניות, בשר. אל תגבילי את עצמך ואל תדאגי.
הרעב החזק הזה היה אצלי למשך חצי השנה הראשונה לפחות, וכאמור - אכלתי בלי בעיה, ולא עליתי בכלל!! אם משקל ההריון כבר נעלם אחרי פחות מחודש מצבך מצוין. שוב, אל תאכלי סוכר ושומנים מיותרים, אל תשתוללי עם מתוקים כי זה אף פעם לא בריא אבל תאכלי כדי לשבוע.
 
אבל הג׳אנק מנצח

את צודקת, ותודה על התשובה המרגיעה אבל אני לא יכולה להפסיק לנשנש שטויות. הארוחות אמנם ענקיות אבל בריאות ומאוזנות. השטויות מפחידות אותי כי אלו הקלוריות המיותרות שמצטברות
טוב, לא נלחמת עכשיו, יש מספיק מלחמות על הראש
 
אוכל

את צודקת בזזה שיש לך עכשיו מספיק דברים להתמודד איתם.
סטרס ולחץ בגלל עליה מיותרת במשקל יכול להשפיע על ההנקה ועל הכול וחבל.
לאט לאט, גם הזמן לדיאטה יגיע...

תמשיכי ליהנות.
 
למעלה