מה עושים עם חתולה שאי אפשר לחיות איתה?
שלום,
אני משארת שהפוסטמהזה הזה יגרום להרבה רעש ותגובות רעות עלי, אבל מקווה שיהיו גם עצות שימושיות.
יש לי חתולה כבר 3 שנים (כרגע היא בת 4, אומצה בגיל שנה).אנחנו מאוד אוהבים אותה, והפוסט הזה הוא בגדר מוצא אחרון כי כבר אין לנו פתרונות. לפני שנה בערך התחילו לה התקפי זעם שנמשכים כיממה וכוללים תקיפות מאוד אלימות, מעקב אחרי בני הבית ברמה שאם מישהו זז אז היא מתחילה לתקוף אותו (המונח "עד זוב דם" ממש לא מתקרב לתאר את התקיפות שלה, כל בני הבית מדממים בסוף כזה התקף) . וזה עובר לאט לאט ובזהירות אחרי יום-יום וחצי. ההתקפים נגרמים כאשר החתולה כנראה נבהלת, או מרגישה קצת לא בנוח עם כל מיני דברים שקורים בבית, למשל:
בפעם הראשונה ניקיתי את הבית ונפל לי מטאטא, (לא בקרבת החתולה) וזה "הדליק" את הטירוף הזה. לפעמים זה קורה כשמישהו בבית ממהר ומתחיל להתרוצץ מהר. כשמגיעים אורחים הביתה (גם בודדים, לא רק קבוצות) היא מתחילה לתקוף את כולם, ועוד כל מיני סיבות. אם אנחנו אורזים מזוודה ועושים רעש, גם זה מדליק אותה.
ההתקפים נראים כאילו היא חיה פראית שמפחדת על חיה ותעשה הכל כדי לנטרל את האויב. זה כולל צעקות מחרישות אוזניים, תקיפות ציפורניים ושיניים וכל אמצעי שיש לה, פשוט אי אפשר להשתלט עליה, גם 3 אנשים עם שמיכות (להגנה עצמית בעיקר) לא מצליחים.
במשך שנה ניסינו לטפל בה, עם וטרינרים (פסלו כל בעיה רפואית) ופסיכולוגית חתולים שאחרי שעשינו כל מה שהיא המליצה היו עוד כמה התקפים.
בסופו של דבר מה שקורה זה שכולם מהלכים על קצות האצבעות בבית, אנחנו כבר לא מזמינים אורחים הביתה (ויש כאלה שפשוט לא מוכנים לבוא בגללה, כי הם כבר חוו התקף שלה ונפצעו)
וכשהתקף כזה קורה בבית נמצא במצור כ24 שעות שבהן בעלי ישן באוטו פעמיים כי לא יכל להכנס לדירה, או בסלון כי לא יכל לזוז מהספה. (אמת לאמיתה, לא מגזימה כדי להגביר את העניין).
זה בלתי נסבל לחיות ככה, כרגע אין לנו ילדים, אבל המחשבה של תינוק בבית ליד החתולה מפחידה אותי ממש.
השאלה היא: לאן אני יכולה למסור את החתולה? אני לא יכולה למסור אותה לאימוץ כי אני לא אספר לאף אחד כמה היא חמודה, ורגוע, כי היא לא. אני לא רוצה שמישהו יחווה את מה שאנחנו חווים איתה בגללי.
לזרוק אותה לרחוב זאת לא אופציה, כי היא תמות שם מוות אכזרי כנראה, זאת חתולת בית אחרי הכל, לא הייתה בחוץ בחיה.
אנחנו כבר כמה חודשים שוקלים ברצינות להרדים אותה, (לא עושים את זה כי זה מאוד קשה לנו, אבל כבר הגענו למצב שאנחנו שלמים עם ההחלטה הזאת) כי אי אפשר להמשיך לחיות איתה ככה, זה משפיע על כל אספקט בחיים שלנו.
אם מישהו כאן יודע מה אפשר לעשות עם חתולה כזאת? לאיזה מקום אפשר למסור אותה? או האם מרדימים חתולים מסיבות שהן לא מחלות / זקנה?
תודה.
שלום,
אני משארת שהפוסטמהזה הזה יגרום להרבה רעש ותגובות רעות עלי, אבל מקווה שיהיו גם עצות שימושיות.
יש לי חתולה כבר 3 שנים (כרגע היא בת 4, אומצה בגיל שנה).אנחנו מאוד אוהבים אותה, והפוסט הזה הוא בגדר מוצא אחרון כי כבר אין לנו פתרונות. לפני שנה בערך התחילו לה התקפי זעם שנמשכים כיממה וכוללים תקיפות מאוד אלימות, מעקב אחרי בני הבית ברמה שאם מישהו זז אז היא מתחילה לתקוף אותו (המונח "עד זוב דם" ממש לא מתקרב לתאר את התקיפות שלה, כל בני הבית מדממים בסוף כזה התקף) . וזה עובר לאט לאט ובזהירות אחרי יום-יום וחצי. ההתקפים נגרמים כאשר החתולה כנראה נבהלת, או מרגישה קצת לא בנוח עם כל מיני דברים שקורים בבית, למשל:
בפעם הראשונה ניקיתי את הבית ונפל לי מטאטא, (לא בקרבת החתולה) וזה "הדליק" את הטירוף הזה. לפעמים זה קורה כשמישהו בבית ממהר ומתחיל להתרוצץ מהר. כשמגיעים אורחים הביתה (גם בודדים, לא רק קבוצות) היא מתחילה לתקוף את כולם, ועוד כל מיני סיבות. אם אנחנו אורזים מזוודה ועושים רעש, גם זה מדליק אותה.
ההתקפים נראים כאילו היא חיה פראית שמפחדת על חיה ותעשה הכל כדי לנטרל את האויב. זה כולל צעקות מחרישות אוזניים, תקיפות ציפורניים ושיניים וכל אמצעי שיש לה, פשוט אי אפשר להשתלט עליה, גם 3 אנשים עם שמיכות (להגנה עצמית בעיקר) לא מצליחים.
במשך שנה ניסינו לטפל בה, עם וטרינרים (פסלו כל בעיה רפואית) ופסיכולוגית חתולים שאחרי שעשינו כל מה שהיא המליצה היו עוד כמה התקפים.
בסופו של דבר מה שקורה זה שכולם מהלכים על קצות האצבעות בבית, אנחנו כבר לא מזמינים אורחים הביתה (ויש כאלה שפשוט לא מוכנים לבוא בגללה, כי הם כבר חוו התקף שלה ונפצעו)
וכשהתקף כזה קורה בבית נמצא במצור כ24 שעות שבהן בעלי ישן באוטו פעמיים כי לא יכל להכנס לדירה, או בסלון כי לא יכל לזוז מהספה. (אמת לאמיתה, לא מגזימה כדי להגביר את העניין).
זה בלתי נסבל לחיות ככה, כרגע אין לנו ילדים, אבל המחשבה של תינוק בבית ליד החתולה מפחידה אותי ממש.
השאלה היא: לאן אני יכולה למסור את החתולה? אני לא יכולה למסור אותה לאימוץ כי אני לא אספר לאף אחד כמה היא חמודה, ורגוע, כי היא לא. אני לא רוצה שמישהו יחווה את מה שאנחנו חווים איתה בגללי.
לזרוק אותה לרחוב זאת לא אופציה, כי היא תמות שם מוות אכזרי כנראה, זאת חתולת בית אחרי הכל, לא הייתה בחוץ בחיה.
אנחנו כבר כמה חודשים שוקלים ברצינות להרדים אותה, (לא עושים את זה כי זה מאוד קשה לנו, אבל כבר הגענו למצב שאנחנו שלמים עם ההחלטה הזאת) כי אי אפשר להמשיך לחיות איתה ככה, זה משפיע על כל אספקט בחיים שלנו.
אם מישהו כאן יודע מה אפשר לעשות עם חתולה כזאת? לאיזה מקום אפשר למסור אותה? או האם מרדימים חתולים מסיבות שהן לא מחלות / זקנה?
תודה.
