מה עושים עם ילדה עקשנית מאוד???
ביתי בת 4 ובחודש וחצי האחרונים היא התחילה לבדוק גבולות היא כל לילה קמה ללא הפסקה בבכי מבקשת שנשב לידה ויושבים 15ד"ק היא נרדמת ואז אחרי שעה שעה וחצי שוב הדבר חוזר על עצמו לפחות 4-5 פעמים בלילה. בחודש האחרון היא גם לא מוכנה לקום בבוקר הכל נעשה בבכי ובכעסים וכמובן בהרמת טונים עליה. הקושי שלי הכי הכי גדול איתה הוא שהיא הולכת לחברה וצריך ללכת הביתה, היא מתחילה לבכות אצל החברה לשכב על הרצפה ולא מוכנה ללכת הביתה גם אם שעה לפני שהולכים מעדכנים אותה עוד מעט הולכים היא עונה בסדר אבל כשצריך ללכת היא בוכה וההצגה מתחילה, אני נאצלת לקחת אותה בכוח ביד ובבכי עד הבית גם בדרך הביתה היא לא נרגעת היא יכולה להמשיך לבכות, גם שעה אחרי שחזרנו הביתה, ואז תוך כדי בכי היא מתחילה לומר דברי "ברכה" כמו "אני לא רוצה את האמא הזו" , "ושאני עוזבת את הבית" , " את אמא רעה" , וכמובן יש קללות מלבות למשפטים הללו ולבכי. הכי קשה לי לשמוע אותה מדברת ככה, כמובן זה נרגע תמיד בזה שהיא כבר מתעייפת ונרדמת כולה מזיעה או שנותנים לה אוכל ואז היא ברגע אחד שוכחת הכל.. מה עושים?? אני לא מפסיקה לומר לה שהיא לא תלך יותר לחברות וכך כמה ימים היא לא הולכת לחברה או שלא באים אליה ואז זה חוזר על עצמו.. אני מיואשת.. עובדת עייצות , מנסה להחזיק את עצמי מלהפליק לה ,,(לא שתמיד אני מצליחה) היא ילדה מאוד חכמה ופקחית ואני לא מבינה מאיפה באים לה המשפטים שהיא לפעמים אומרת.. מה לעשות ??????אני מיואשת.. סליחה שיצא ארוך..
ביתי בת 4 ובחודש וחצי האחרונים היא התחילה לבדוק גבולות היא כל לילה קמה ללא הפסקה בבכי מבקשת שנשב לידה ויושבים 15ד"ק היא נרדמת ואז אחרי שעה שעה וחצי שוב הדבר חוזר על עצמו לפחות 4-5 פעמים בלילה. בחודש האחרון היא גם לא מוכנה לקום בבוקר הכל נעשה בבכי ובכעסים וכמובן בהרמת טונים עליה. הקושי שלי הכי הכי גדול איתה הוא שהיא הולכת לחברה וצריך ללכת הביתה, היא מתחילה לבכות אצל החברה לשכב על הרצפה ולא מוכנה ללכת הביתה גם אם שעה לפני שהולכים מעדכנים אותה עוד מעט הולכים היא עונה בסדר אבל כשצריך ללכת היא בוכה וההצגה מתחילה, אני נאצלת לקחת אותה בכוח ביד ובבכי עד הבית גם בדרך הביתה היא לא נרגעת היא יכולה להמשיך לבכות, גם שעה אחרי שחזרנו הביתה, ואז תוך כדי בכי היא מתחילה לומר דברי "ברכה" כמו "אני לא רוצה את האמא הזו" , "ושאני עוזבת את הבית" , " את אמא רעה" , וכמובן יש קללות מלבות למשפטים הללו ולבכי. הכי קשה לי לשמוע אותה מדברת ככה, כמובן זה נרגע תמיד בזה שהיא כבר מתעייפת ונרדמת כולה מזיעה או שנותנים לה אוכל ואז היא ברגע אחד שוכחת הכל.. מה עושים?? אני לא מפסיקה לומר לה שהיא לא תלך יותר לחברות וכך כמה ימים היא לא הולכת לחברה או שלא באים אליה ואז זה חוזר על עצמו.. אני מיואשת.. עובדת עייצות , מנסה להחזיק את עצמי מלהפליק לה ,,(לא שתמיד אני מצליחה) היא ילדה מאוד חכמה ופקחית ואני לא מבינה מאיפה באים לה המשפטים שהיא לפעמים אומרת.. מה לעשות ??????אני מיואשת.. סליחה שיצא ארוך..