אנחנו כרגיל
נחגוג בבית, אולם הפעם עם שינוי גדול לטובה, עם הבת שחזרה הביתה,ואני מקווה שלתקופה ארוכה,
אחת התקופות היפות שלי בעשור האחרון,נכון שהיא מסרבת לתרופות אולם,היא דיי רגועה,לא גראס ולא שטויות,מידי פעם יש קצת כניסה לבועה והסתגרויות,אבל היא פה ליידי,נראה לי שגם לה טוב...לפעמים,אנחנו משוחחות, צוחקות, ויש לי תחושה שחזרנו לימים של פעם של לפני הכל...משהו שמזמן שכחתי. את יודעת,אין לי מושג מה ילד יום אבל בינתיים,הנורה האדומה...כבתה. בשבושונית,אני זוכרת שבחג האחרון כתבת שהיה קצת קשה עם תומר,כולי תקווה שהפעם הכל יעבור בשלום ויהי זה חג שמח לך ולכולנו על אמת,שמחה אמיתית בלב ובנשמה.