מה עושים עם מוות ריגשי..? אלישוע

[ערני100]

מה עושים עם מוות ריגשי..? אלישוע

מה עושים כשאתה בעצם "חי" אבל מרגיש כמו "מת"? מצאת כבר את הכיוון. אתה יודע בדיוק מה הנשמה שלך צריכה ומה הייעוד שלך. אבל,אין באפשרותך להגשים את מה שהנשמה שלך כ"כ רוצה. כל פעם שכבר נראה שהכל מסתדר נוחת עליך עוד סלע,שמדביק אותך שוב לתחתית התהום. ואז העלייה משם נעשית יותר ויותר קשה. נפילה אחת ואתה מצליח להשתקם. נפילה שנייה,ואתה שוב אוזר כוחות ומשתקם. נפילה שלישית כנ"ל. אבל מה קורה שכל פעם שאתה מרגיש שאתה מתחיל להוציא את הראש מעל פני המים,ובעצם מתחיל לחיות....בא אותו "המשהו הזה" ופשוט מרסק אותך לחתיכות. אולי אני לא אמור להיות כאן בכלל בעולם הזה? אולי הנשמה שלי מאותתת לי שזהו?? שכדאי לעבור לעולם שמעבר?? אלה הסימנים?

 

[רויטל ב א]

גם לי היה ככה

היו לי בעיות קשות עם בלוטת התריס שגרמו לי לעייפות קשה, מיגרנות, לחץ דם גבוה, רעידות של הידים והרגלים כמו פרקינסון השרירים ברגלים נחלשו לי והשמשתי בקלנועית של אמא שלי (רכב של נכים) זה גרם לי לחשוב על המוות כאופציה כי לא היו לי חיים פחדתי שבעלי יעזוב אותי כי הייתי מת מהלך פחדתי שיפטרו אותי מהעבודה כי כל הזמן היתי בבית חולה או אצל הרופא בבית החולים וכששאלתי את הרופא מה עושים אז הוא אמר שאם תוך שנה לא מסתדר המצב אז כורתים את הבלוטה וידעתי שזה יגרום לי לתלות בתרופות לכל ימי חיי וחטפתי דיכאון יותר גדול ואז חשבתי ללכת להומאופתית שלי היא אמרה לי שהיא לא מבטיחה לי דבר אבל אפשר לנסות בנתים הפסקתי עם התרופות של הרופא כי חטפתי אליהן אלרגיה קשה והגעתי לחדר מיון ששם אמרו לי להפסיק איתן וכמו נס ! שבוע מלקיחת הרמדי החיים התחילו לחזור אלי פתאום חזרתי להיות מאושרת, פתאום המיחושים הקשים התחילו להיחלש אחרי כמה חודשים כבר הפסקתי להשתמש בקלנועית של אמא שלי והלכתי רק ברגל מאז עברה יותר משנה ובדיקות הדם שלי תקינות ומאוזנות לחלוטין

 

[אלישוע הומיאופת קלסי]

שלום ערני היכן נעלמת

כבר אמרתי לך בזמנו מה צריך לעשות ולא נענית. תראה מה שרויטל כתבה לך ותחליט. אני כאן במועד שתבחר. כהומיאופת אני יכול לומר לך שאתה עולה בדרגות. אלא שאתה ממקומך אינך יודע זאת ומתרכז רק בסבל. פעמים רבות הסבל גורם לנו להזדכך ולהתעדן. יש דרך טובה ונעימה יותר לעבור את התהליך הזה. יש אנשים שעולים בדרגה תוך כדי כאבים ואחרים תוך כדי הנאה. מילים מילים. אתה צריך תרופה הומיאופתית שתוציא אותך מהמעגל הזה. עכשיו אתה מבין מה אמרתי לך כשהתוודענו לראשונה בנוגע ל"כתם השחור". חג שמח ערני. אלישוע.

 

[ערני100]

חבל חבל חבל אלישוע

חבל שבמקום לענות לי על השאלה ,אתה בחרת להזכיר לי שהבעיה שלי יכולה להיפתר חיש קל ע"י תרופה. זה נראה לי פשוט לא הגיוני. ולא אמיתי. אני לא אומר שלאנשים אחרים זה לא עזר. אני משוכנע שזה מאוד מאוד עזר. אבל אני טיפוס מאוד מיוחד ושונה...(עם כל הצניעות). שמסתכל על החיים בצורה כ"כ שונה מ 99 אחוז מהאנשים בעולם. זה נשמע כאילו אני "משוגע" או עם עודף ביטחון. אבל ממש לא. אין לי כוח להסביר שוב עוד פעם מה אני מרגיש. איך אני מרגיש. מה עבר עליי...מה עובר עליי. אלה דברים שאנשים לא יכולים להבין. לא מדובר בעוד דיכאון כזה או אחר. לא מדובר בעוד עזיבה של חברה לא מדובר בעוד תחושת דיכדוך בגלל שיעמום בחיים. ובלה בלה בלה בלה. אז תודה לך,אלישוע שהצעת את מה שהצעת. אין לי שום אמצעי כלכלי להתחיל ואפילו לנסות דבר שכזה. זה נשמע לא אמיתי ..נכון? אבל יכול להיות שאם הייתי מאוד מאמין בזה,אז גם הייתי "מגייס" את הכסף. כרגע זה בלתי אפשרי. ובכלל,לא באמת התכוונתי לגרום לתשומת לב,או שכל אור הזרקורים יופנו אליי. באמת שאלתי שאלה תמימה (אולי פילוספית משהו) ..אבל באמת שזו שאלה שהתשובה שלה מעניינת אותי. וחבל שאף אחד לא מצא לנכון לענות לי על משהו מאוד קונקרטי ששאלתי. חבל.

 

[דה ניא אל]

מציאות חיצונית מול פנימית - לעירני

אהלן עירני רציתי להגיב על שאלתך. בשאלתך ישנה הנחה סמויה שישנו פער בין המציאות הפנימית שלך שרוצה ויודע שיכול ומסוגל, לבין המציאות החיצונית. המציאות שכל פעם שמה לך רגליים. מפילה עליך סלעים, ועוצרת את התהליך שלך. הייתי מציע לך פרשנות אחרת, אם יורשה לי. בכל זאת אתה מבקש סיוע ממי שקורא. אז נעניתי. הנה עוד פעם קרה לך את אותו דבר עירני. אתה ביקשת לפני שבועיים או משהו עזרה. אתה כמה לאהבה. וקיבלת כל כך הרבה עזרה. כל כך הרבה תשומת לב במובן שאנשים הקרינו לך אהבה מליבם. אבל ראה זה פלא. אתה שוב בוחר להיות הקורבן. שוב המציאות החיצונית הנחיתה עליך מהלומה. אלישוע במקום לעזור לך, מציע לך תרופה. שים לב עירני. בחוויה שלך אתה קורבן. אולי עכשיו כשאתה קורא את מה שאני כותב אתה אומר לעצמך, הנה עוד פעם מישהו שיורד עלי, לא חומל עלי, לא נותן לי את מה שצריך. שוב פעם נדפקתי. מה שאני מציע לך בהרבה הרבה הרבה א ה ב ה . הרבה האהבה אליך עירני. זה לשים לב שה"מציאות החיצונית" אינה כל כך חיצונית. מדובר ביכולת שלך לחוות את המציאות בצורה קשה כל כך. כשתסכים לוותר על ההסתכלות הזו על העולם, כישרונותיך ומאוויך יוכלו להתגשם בעולם. לרווחתך ולרוחת כולנו. התרופה ההומאופטית זה בסך הכל משהו שמאפשר לך לעבור את התהי\ליך. זהו בשום פנים ואופן לא קסם. לא פלא. זהו מנגנון שמאפשר לך לנוע קדימה מהמקום התקוע שלך. אגלה לך רז קטן יקירי. סיפור הקורבניות שתיארתי כאן, הוא סיפור חיי. אני אבל בוחר היום לחוות את העולם בצורה אחרת. זה לא קל. משאלות מוות כמו שאתה מתאר היו חלק גדול מתהליך ההתבגרות שלי. ראיתי את ההלוויה שלי כל כך הרבה פעמים וחוויתי עונג מה שדמיינתי שאנשים יאמרו עלי אחרי מותי. והנה אני חיי, ומאושר מהרגע. חיבוק גדול לך עירני, וזכור המציאות החיצונית הינה השתקפות של הדפוסים שלך אז בהרבה אהבה ואור כמו שנשמע ממך יש לעולם הרבה מה להרוויח ממך ובעיקר לך יש מה להרוויח ממך חג פורים שמיייייייייח דניאל

 

[ערני100]

תודה דה דניאל...אבל..

זה נכון שביקשתי כאן עזרה מלפני שבועיים. יותר נכון,ממש במקרה הגעתי לכאן....זה ממש לא היה מכוון. ואיכשהו זה התגלגל לזה שהתחלתי לספר על החיים שלי. לא באתי לכאן בידיעה שאני צריך לשתף אנשים בבעיה הכ"כ אמיתית שלי. איכשהו זה התגלגל ..כי היה משהו בתשובה של אלישוע שסיקרנה אותי...ואני הרי טיפוס שמאוד מאמין בפילוספיה או בדברים שצריך להבין אותם בצורה הפילוסופית שלהם...ולאו דווקא מבחינה הגיונית. ולכן,מצאתי את עצמי כאן במשך מספר ימים. עכשיו..כמה הארות לגביי מה שכתבת: נכון שהייתי כאן לפני מספר שבועות...ומה שכתבתם לי עשה לי הרגשה טובה. להגיד שלא עשיתי מאז כלום..לא יהיה נכון! בכלל לא נכון. התחלתי להוציא את עצמי מהמצב הזה. התחלתי לחייך לעולם. התחלתי שוב להאמין בעצמי. קמתי כל בוקר והבטחתי לעצמי להזכיר לי תמיד מה יש לי בחיים האלה...(למרות שאין לי כ"כ הרבה..אבל עשיתי מאמץ להיזכר) ..טחנתי את המוח שלי באנרגיות חיוביות ומשמחות. ובאמת הרגשתי בשבועיים האחרונים כמי שמתחיל לצמוח לאט לאט. אמנם עדיין לא בתחום העבודה שלי (שמשם מתחילה כל הבעיה שלי),אבל הייתי אופטימי.אני עובד כמובן בעבודה אפורה ומאוד לא מתאימה לי....כי בתחום שלי הרגשתי את הכישלון כבר 3 פעמים!..אבל העבודה הזו,מאפשרת לי לפחות לשכור דירה..לכלכל את עצמי בצינעה...להיות פחות או יותר עצמאי. לא מאושר מבפנים..אבל לפחות איזשהו עמוד ביטחון. אם לא אישי..אז מעט כספי. (ולא שהרווחתי המון.) המינימום לאוכל,שתייה,פה ושם בילוי...אוטו,לגור בדירה שכורה וצנועה בגיל 30. וזהו. לא מי יודע מה..אבל אני בתוך תוכי הבנתי שהכל זמני. אזרתי כוח,אזרתי אומץ..והתחלתי בשבועיים האחרונים לצאת ממצב "הקורבן" ,כפי שאתה מכנה את זה. ואז אתמול מודיעים לי שמפטרים מחלקה מסויימת אצלינו...ואני בתוכם. שוב,אני חוזר אחורה בתחושות. שוב,אני מרגיש שזהו...כוח יותר להתרומם..אין לי. וגם לא כ"כ בא לי. כי נמאס לי. נכון שזו עבודה שלא מי יודע מה אהבתי. (לא סבלתי!.אבל לא אהבתי) ולמזלי,זה איפשר לי לחיות. ומה עכשיו???. אין עבודה. הצעד הבא שלי הוא יהיה מן הסתם למכור את האוטו.(ורק להזכיר לעצמי...שמגיל 18 אני עם רכב!! לא מפואר. סתם רכב. אבל עם רכב! שלוקח אותי ממקום למקום. ולא נותן לי את התחושה שאני כמו איזה מישהו בן 13.) ובבקשה אל תגידו לי "אז מה..תיסע באוטובוס". אוקיי??. אני עומד לוותר ,מן הסתם,על דבר שיהיה לי קשה לוותר עליו. (לא מבחינה חומרית!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! וזהו. הצעד הבא ,מן הסתם יהיה שאני אצטרך להפסיק לחיות בדירה קטנה ושכורה משלי. אחרי תקופה של שנתיים וחצי. שוב..לגור עם שותפים ושותפות! שהדבר היחידי שאני רוצה זה לאבד את הפרטיות! ולחיות כמו בקומונה. אני לא הטיפוס הזה. והשלב היותר קודם..שהוא יתחיל ממחר...הוא להתחיל ולחפש סתם עבודה... סתם עבודה שבשבילה אין לי כיף לקום בבוקר. אז אולי ירדתי לפה עם נשמה שצריך לתקן בה משהו. והגוף שלי בסה"כ הוא הכלי שמכיל את הנשמה הזו. אבל אני לא מסוגל יותר. וזה לא עניין של צומי או כזה דבר. ולגביי ההלוייה שכתבת. אני מעולם לא תיארתי איך ההלוויה שלי תיראה. זה ממש לא מעסיק אותי. אמרתי לך כבר!!!!! אני לא בא ממקום של צומי! לא מעניין אותי מה יגידו ,או מה יאמרו עליי. אמא אבא,אחים חברים חברות..אחיות...דודים..דודות...חברים לעבודה...חברי ילדות! כאילו--מי מתעסק בזה בכלל?? מה אכפת לי בכלל? אני לא בנאדם שמחפש תשומת לב. ומרחם על עצמי בקטע של "אני אתאבד עכשיו....ו....ואוו....מעניין איך כולם יבכו ואז יזכרו אותי...וכל הבולשיט הזה"! זה אולי מתאים לבני 16. או לבני 19. אמרתי לך...אני מעבר לשטויות האלה. לא טוב לי.זה הכל. ועכשיו תגיד לי שוב שאני "מאמלל את עצמי". אז בוא תקרא שוב את כל מה שכתבתי עכשיו...ותגיד לי אם אני לא באמת קורבן. (ובבקשה..תימנע מהדמגוגיה של "אתה בריא"?? אין לך סרטן"??? אתה רואה?? יש לך משפחה? יש לך חברים? אתה יכול ללכת?? אתה יכול לנשום?? ובלה בלה בלה בלה. זה ממש לא מזיז לי. את הדבר הזה יש ל 90 אחוז מהאנשים בעולם. למיליארדים. אז בבקשה. הימנע מזה. ובעצם,אתה אולי שואל..ואחרים ישאלו.."אז מה הוא רוצה בעצם"? "למה הוא בא לפה..מטיח האשמות....מה הוא רוצה מאיתנו"?? אז ככה: אני בסה"כ רוצה שאם יש מישהו שיכול לענות לי מבחינה פילוספית..מבחינה...שהיא מעבר לקלישאות...מה קורה לנשמה שלי שסובלת כ"כ. והאם,התיקון שלי אמור להיעשות בעולם הבא? ולא..אני ממש לא דתי. אבל אין לי שום סיבה אחרת בעולם..להבין ...למה בכל פעם שאני כבר מרים את הראש....נוחת עליי עוד סלע בגודל של בניין. זה הכל

 

[דה ניא אל]

שמחתי לקרא על ההתקדמות שלך !!!!

מה אתה מזלזל בתשומת לב ? אין מישהו שלא צריך .... אבל לא חשוב.... מבחינה פילוסופית אני יכול להציע לך לקרא ספרים שמתעסקים בקשר שבין הפנים שלנו למציאות החיצונית האופפת אותנו. אתה מתאר מצב שבו אתה ממש לא אוהב את העבודה שלך. נכון ? השדה האנרגטי שלך משדר - "נמאס לי נמאס לי אני רוצה שינוי אני רוצה משהו אחר" נכון ? השדה האנרגטי הזה מאוד מאוד חזק, עירני, במובן הפילוסופי כמו במובן המציאותי. דיס איז לייף ! ואז מה קורה לך ? מפטרים אותך .... מה זה הפיטורים ? אפשר לראות את זה בראייה הקורבנית שאומרת - שוב נדפקתי... ואפשר לנסות ולראות בכל שינוי הזדמנות זה כאילו אלוהים, היקום או מי שלא יהיה שמע את תפילתך הכמוסה ביותר לעזוב את העבודה והנה - אירגנו לך את זה... עוד סיפור קטן מחיי גם אני עובד בעבודה שאינה מספקת את צרכיי הכישורניים, היצירתיים והרוחניים אה מה מה יש לי משפחה, ואני מסתכל על הדברים קצת אחרת... בכל מקרה, לפני שנה בערך הסתובבתי ככה עם התסכול שלי - נמאס לי נמאס לי נמאס לי ובצעם משאלתי הכמוסה היתה להתחפף ולמצא עבודה אחרת זה היה ה"שדה האנרגטי שלי" זה מה שהנשמה שלי שידרה ליקום תוציאו אותי מכאן ומהר נמאס לי והנה, התעוררה בעיה כלשהי שלא אפרט אותה כאן מטעמי צנעת הפרט שלי... ועמדתי לפני פיטורין ונבהלתי כמו שאתה נבהל כי יש לי אפילו קצת יותר אחריות לגבי אנשים אחרים המשפחה שלי ואז עשיתי על זה עבודה והתבוננתי בעבודה והתמלאתי תודה על כל מה שאני מקבל ממנה וגם אם אני משוכנע שזו אינה עבודת חיי (וזו אינה עבודת חיי!!!) ראיתי מה יכולה העבודה הזו לתת לי כסף לדברים הבסיסיים ועוד וכן זמן להתעסק בדברים שמעניינים אותי באמת עשיתי את השינוי והבעייה נפתרה בעבודה הרעיון הוא להחזיר את השליטה שלנו על החיים שלנו ואם זה אומר על ידי שינוי האמונות הבסיסיות שלנו הדפוסים העמוקים שלנו אז שזה מה שצריך לעשות !!!! אפשר לעשות את זה על ידי מדיטציה, הילינג אלף ואחת שיטות הומאופטיה היא אחת השיטות היסודיות ביותר שאני מכיר אגב בעניין הכסף שאמרת שאין לך כסף לתהליך תגיד עירני כשלאוטו שלך יש פנצ'ר, או חסר שמן או דלק - אתה מטפל בו ? אתה מוציא עליו כסף ? ברור שכן !!! ועליך ? אתה מוציא כסף ? לא מדבר על פינוקים מדבר על להכניס את עצמך למוסך כדי שתוכלליסוע במסלול החיים ביתר נוחות, ותגיע ליעדך בצורה הטובה ביותר נקודה למחשבה ושוב חיבוק לך הרבה אהבה ותזכור שאתה מקבל הרבה עזרה אל תרגיש בודד יאללה שבת שלום יקירי

 

[רויטל ב א]

הי ערני

זכותך להיות עצוב ומיואש מי מאיתנו לא עבר תקופות קשות מנשוא (אני עד גיל 34 לא היה לי רשיון נהיגה, לא כסף לרכב, לא מקצוע, לא פרנסה וגם לא בן זוג - אבל הדבר היחידי שהיה לי זה אופטימיות..) אתה בזכות זה שאתה גר בתל אביב אז אתה יכול לגשת לטיפול אלטרנטיבי חינם או בזול בבתי הספר הגדולים ביותר בארץ לרפואה אלטרנטיבית דבר שאנשים כמוני שגרים בפריפריה (בין צפת לקרית שמונה) אין להם אפשרות

 

[אלישוע הומיאופת קלסי]

אתה לא קורא את דברי../images/Emo22.gif../images/Emo63.gif

ומכניס לי מילים לפה. לא כתבתי "חיש קל" - זה הצורך שלך. אני משוכנע שאתה מיוחד ושונה ואין צורך להצתנע כי כולנו כאלה. אתה יושב במקום שלך מספר סיפור קובע את עתידך ומצפה שמישהו יבוא וישכנע אותך שהדברים הם אחרת. וכשמנסים אתה מסרב לקבל. אמרתי לך בהתחלה לא לנסות להטביע אותי וזה מה שאתה עושה. אתה מציף את המסך במלל מבקש עזרה ודוחה אותה באותה נשימה. אתה כן מבקש תשומת לב ואת אור הזרקורים ואין בזה שום פסול, אבל יש שירים חדשים לשיר. בכל אופן, לא ממש הבנתי מהי שאלתך ואין לי רצון להקצות את משאביי לטחינת מים. הכל מילות סרק שאינן מובילות לכלום. בשורה התחתונה אתה חש מוות רגשי ולי יש תרופות למוות רגשי. האם אתה מעוניין או לא? אם אין באפשרותך לקנות תרופה בכסף באיזה אמצעי אחר אתה כן יכול? ואם אתה עונה חזרה עשה זאת, בבקשה ממך, בקיצור נמרץ. ברכות ושפע מכל טוב אלישוע.

 

[עוד שרון]

כולנו רוצים לעזור לך- האם אתה

מוכן ונכון לקבל את מה שאנחנו מציעים? אולי אוכל לעזור לך במציאת עבודה. באיזה תחום אתה עוסק במיקצועך? אולי יש לך תחום שמעניין אותך ותוכל לפתח אותו לכיוון קריירה? שבת שלום ושלווה

 

[ד נ ה ה ר מ ן]

מהדברים שעולים....

עולה בי התחושה שכדאי אולי לא להתמקד באיך לצאת המצב אלא דווקא לבחון את הקיים. אולי ב"לא טוב" יש רווח? אולי אתה טיפוס דומה לי שצריך טלטלה רצינית בכדי ליצור שינוי? שווה להתבונן במצב הקיים ולהבין למה ככ הרבה זמן אתה נמצא בו. אין בי ספק שיש בך רצון לעשות שינוי אך....אולי זה לא הזמן...קח את הזמן, בלי כעס...וביום בו תרגיש מוכן זה יפרוץ. נראה לי שיש פה צוות של אנשים עמוסי חויות שישמחו לעזור אם רק תבחר בברכת חג שמח

 

[noati]

אתה יודע מה עירני

כייף לך...למה? אני מצטטת אותך "מצאת כבר את הכיוון. אתה יודע בדיוק מה הנשמה שלך צריכה ומה הייעוד שלך." לא הרבה אנשים או נשמות בעולם שלנו יודעות את יעודן ומצאו את הכיוון שלהם,כמוני למשל זה יתרון עצום והיתרון הזה יכול לתת לך המון כוח. אין לי פיתרון קסמים...רק יודעת שצריך להגיע עם עצמך למקום בטוח,בטוח עם מי שאתה...גם אם יש חור שחור אי שם בבטן או בכל מקום אחר צריך להידבר איתו ,לא לפחד ממנו,להבין מה הוא רוצה ממך מדוע הוא מעכב אותך בכל פעם שהראש מצליח להתרומם מעט. אני מאמינה שכל אחד מוצא את דרך הריפוי=עזרה שמתאימה לו. כאן זה פורום הומאופטיה ואני כמו אחרים כאן מאמינה וגם יודעת מנסיון שהדרך ההומאופטית היא אחת הדרכים הנעימות יותר למסע הזה. אתה מדבר על יכולת כלכלית...כל דרך שתבחר ללכת בה כדי לעזור לעצמך עולה כסף ולכן הייתי מורידה את החלק הזה מהבעיה. כי לדעתי כאשר תבחר ואחת הדרכים תדבר אליך מהבטן אתה תלך בה. אתה מדבר על נפילה והתרוממות וחוזר חלילה,זהו מעגל לא פשוט כלל צריך כוחות נפש אדירים כדי לצאת ממנו. ואתה אומר שאין לך אותם. אתה קצת כועס כשמציעים לך כאן לקבל אותם בדרך שאתה לא מאמין בה. אבל אדם שנופל ובעצם לא מצליח אפ'פם להתרוממם צריך עזרה חיצונית כדי להגיע לעזרה פנימית. טיפול הומאופטי הוא אחד מהם...יש עוד טיפולים הוליסטים למינהם...אבל משום מה כשאני קוראת אותך נראה לי שדווקא עם הדרך הזו,שלא מכבידה,לא מפריעה מאד בחיי היום יום וברוב הפעמים מחזירה או נותנת לעצמך המון כוחות וביטחון,אתה תסתדר מצויין. מקווה שעזרתי ולו במעט חג שמח