מה עושים עם משפחה קרציה
היי לכולם, הקדמה קטנה... אני בת 21, בת זקונים להוריי וגרה ביחד איתם (זמנית). יש לי בעיה קטנה אבל היא משפיעה גם עליי וגם על אבא שלי מאוד - וזו המשפחה של אמא שלי. אנחנו גרים בקיבוץ יחסית קטן והמשפחה של אמא שלי גרה פה. מה שאומר שהקירבה הגאוגרפית משחקת פה תפקיד משמעותי. אין לי הגדרה יותר מנומסת להגיד את זה, אבל המשפחה (אח שלה, אשתו והילדים) של אמא שלי פשוט קרציות! דבק! זה מתחיל בזה שאמא שלי פנסיונרית ואני כרגע חורשת לפסיכומטרי, כלומר שתינו נמצאות יחסית רוב היום בבית. הם פשוט כל יום - כל היום נמצאים בקשר טלפוני וביקורים בבית. אח שלה (דוד שלי) ואשתו כל יום מתקשרים, 5 פעמים ביום בממוצע ובאים אלינו הביתה פעם עד פעמיים ביום, כל יום! בשביל לראות מה נשמע, לשבת לקפה, להביא א׳, לקחת ב׳... הילדים הקטנים באים ביחד איתם, גם אם זה לביקורים קצרים של חצי שעה - שעה. מעבר לעובדה שזה מפריע לי ללמוד ואף אטמי אוזניים לא מצליחים להתגבר על הרעש שלהם, זה פשוט מציק כבר, וגם אבא שלי מרגיש ככה. שנינו מרגישים שזה כבר טו מאצ׳, שקיבלנו מהם כבר אובר דוז... אמא שלי מאושרת מהמצב כמובן כי זו המשפחה שלה. לא היינו איתם בקשר כמה שנים טובות, היא משלימה פערים וזה די מובן.
זה לא שאנחנו לא אוהבים אותם, מאוד כיף שהם פה והם עוזרים המון וכמובן שזה הדדי. אבל לפעמים אנחנו רוצים את השקט ואת התא המשפחתי שלנו. אני כבר לא יודעת, זה בסדר לרצות את זה? כאילו... יכול להיות שאני ואבא שלי פשוט סתם אנטיפתים? כל השבוע הם היו אצלנו כל יום, כמה פעמים ביום. אתמול בשישי בערב אחרי הארוחה ישבנו לקינוח וקפה ודיברנו, צחקנו. פתאום צילצול בדלת, וכמובן שהם ״קפצו לראות מה קורה״. וגם עכשיו הם פה. בקיצור - אהההההההה!!!!!!!!!!!!!! שחררו!!!!!!! אנחנו מחזיקים את זה בפנים כי אמא שלי מאוד רגישה בעניין הזה, ורק חסר להגיד מילה רעה אחת על המשפחה שלה והיא נעלבת, כועסת וטוענת שאנחנו לא אוהבים אותם. הנושא הזה די טעון ומשפיע מאוד על הזוגיות של ההורים שלי, היא קמה איתם בבוקר והולכת לישון איתם, ממש קשר מסביב לשעון, אבא שלי כבר רווי מהם וגם אני.
אני מצטערת על ההודעה באורך הגלות, אבל... מה עושים במצב כזה? איך ניגשים לבעיה בלי לפגוע באמא? האם זה בכלל ענייני או שעליי לסתום את הפה ולתת להם להתנהל כפי שהם רוצים כי זה הבית שלהם?
היי לכולם, הקדמה קטנה... אני בת 21, בת זקונים להוריי וגרה ביחד איתם (זמנית). יש לי בעיה קטנה אבל היא משפיעה גם עליי וגם על אבא שלי מאוד - וזו המשפחה של אמא שלי. אנחנו גרים בקיבוץ יחסית קטן והמשפחה של אמא שלי גרה פה. מה שאומר שהקירבה הגאוגרפית משחקת פה תפקיד משמעותי. אין לי הגדרה יותר מנומסת להגיד את זה, אבל המשפחה (אח שלה, אשתו והילדים) של אמא שלי פשוט קרציות! דבק! זה מתחיל בזה שאמא שלי פנסיונרית ואני כרגע חורשת לפסיכומטרי, כלומר שתינו נמצאות יחסית רוב היום בבית. הם פשוט כל יום - כל היום נמצאים בקשר טלפוני וביקורים בבית. אח שלה (דוד שלי) ואשתו כל יום מתקשרים, 5 פעמים ביום בממוצע ובאים אלינו הביתה פעם עד פעמיים ביום, כל יום! בשביל לראות מה נשמע, לשבת לקפה, להביא א׳, לקחת ב׳... הילדים הקטנים באים ביחד איתם, גם אם זה לביקורים קצרים של חצי שעה - שעה. מעבר לעובדה שזה מפריע לי ללמוד ואף אטמי אוזניים לא מצליחים להתגבר על הרעש שלהם, זה פשוט מציק כבר, וגם אבא שלי מרגיש ככה. שנינו מרגישים שזה כבר טו מאצ׳, שקיבלנו מהם כבר אובר דוז... אמא שלי מאושרת מהמצב כמובן כי זו המשפחה שלה. לא היינו איתם בקשר כמה שנים טובות, היא משלימה פערים וזה די מובן.
זה לא שאנחנו לא אוהבים אותם, מאוד כיף שהם פה והם עוזרים המון וכמובן שזה הדדי. אבל לפעמים אנחנו רוצים את השקט ואת התא המשפחתי שלנו. אני כבר לא יודעת, זה בסדר לרצות את זה? כאילו... יכול להיות שאני ואבא שלי פשוט סתם אנטיפתים? כל השבוע הם היו אצלנו כל יום, כמה פעמים ביום. אתמול בשישי בערב אחרי הארוחה ישבנו לקינוח וקפה ודיברנו, צחקנו. פתאום צילצול בדלת, וכמובן שהם ״קפצו לראות מה קורה״. וגם עכשיו הם פה. בקיצור - אהההההההה!!!!!!!!!!!!!! שחררו!!!!!!! אנחנו מחזיקים את זה בפנים כי אמא שלי מאוד רגישה בעניין הזה, ורק חסר להגיד מילה רעה אחת על המשפחה שלה והיא נעלבת, כועסת וטוענת שאנחנו לא אוהבים אותם. הנושא הזה די טעון ומשפיע מאוד על הזוגיות של ההורים שלי, היא קמה איתם בבוקר והולכת לישון איתם, ממש קשר מסביב לשעון, אבא שלי כבר רווי מהם וגם אני.
אני מצטערת על ההודעה באורך הגלות, אבל... מה עושים במצב כזה? איך ניגשים לבעיה בלי לפגוע באמא? האם זה בכלל ענייני או שעליי לסתום את הפה ולתת להם להתנהל כפי שהם רוצים כי זה הבית שלהם?
