מה עושים עם מתעמלת לא מתאימה?

[נועה חורש]

מה עושים עם מתעמלת לא מתאימה?

נניח שבחוג עממי, מתעמלת ילדה, שלאורך זמן מזלזלת באימונים, לא עושה כושר, מתחמקת מביצוע אלמנטים שונים, אינה עוזרת בסידור ציוד, מקטרת, אינה מתקדמת ואינה משתפרת בהתעמלות ואף מורידה את המורל לשאר הקבוצה. נניח שניסיתם את כל מה שיכולתם: שיחות אישיות עם הילדה, שיחות עם ההורים, שינויי גישה שונים, שינוי שיטת אימון ואפילו העברת קבוצה, אבל עדין אתם מרגישה שהילדה לא תורמת לקבוצה ולא נתרמת בכלל מהחוג. האם הייתם ממליצים להורים להוציא את הילדה מהחוג, או משאירים אותה?

 

[david80]

כנראה שהיא סובלת מ-ADD או ADHD

ואני חושב שמאותה סיבה גם מתקשה בלימודים! האם היא רשומה לחוג מרצונה?

 

[Tammie]

ממש לא מסכימה עם הקביעה הזאת

לא כל ילד שיש לו בעיות התנהגות אוטומטית סובל מ- ADD או ADHD. הבעיה שנועה תיארה היא באמת קשה, ויכולה לנבוע מכל מני סיבות. באמת השלב הראשון הוא לדבר עם ההורים ולראות האם זו בעיה רק בחוג, או אולי גם בבית הספר ובבית קשה לה. האם הילדה באמת רוצה להיות בחוג? לפעמים יש להורים רצון והילדה בכלל לא מעוניינת וזה גורם לבעיית התנהגות. לפעמים יש איזה בעיה אישית של הילד שמשפיעה על ההתנהגות. ולפעמים, הילד פשוט לא מחונך, גם זה קיים. בסופו של דבר, זה מאוד תלוי, כל מקרה לגופו. אבל לפעמים, צריך פשוט להיפרד. יש מצבים בהם מנסים לפתור את הבעיה ולא מצליחים, וכמו שנועה כתבה, שום דבר לא עובד. כנראה שזה לא החוג המתאים לילדה.

 

[david80]

לכן כתבתי "כנראה".

 

[Tammie]

לא טרמינולוגיה נכונה לדעתי....

כנראה אומר שרוב הסיכויים שיש לה את אחת ההפרעות האלו.... אני מצטערת אם אני מאוד דקדקנית במינוחים, זה נושא שמאוד מפריע לי. אני חושבת שאבחון יתר של בעיות קשב וריכוז הוא בעיה קשה שגורמת גם לכך שמוותרים לילדים במקומות שלא צריך (ואז הם מוותרים לעצמם) וגם לכך שאלו שבאמת סובלים במעיות קשב וריכוז לא תמיד מקבלים טיפול הולם.

 

[אמא לה3]

הלוואי שידעתי איך לענות

אבל אני מתמודדת בדיוק עם המצב הזה... מתעמלת מוכשרת ביותר שבנה האחרונה פשוט הפסיקה להתאמץ..ניסיתי את כל מה שהצעת כאן, משיחות אישיות, שיחות קבוצתיות, אפילו פנייה לחברות לקב' שיעודדו אותה, שינויי גישה מכל הכיוונים..וכלום..היא אמרה לי מס' פעמים שהיא לא מוכנה לוותר או לפרוש אבל מצד שני, היא לא עושה שום מאמץ להתקדם. כואב לי לוותר עליה כי היא באמת מוכשרת וקרובה לליבי אבל מצד שני המצב לא יכול להשאר ככה... ואגב, דויד, אין לזה שום קשר להפרעות קשב למיניהן...לדעתי זה פשוט עניין של גיל, היא בתחילת גיל ההתבגרות וחברות/פעילויות חברתיות פשוט יותר מעניינות אותה כרגע, זה משבר שהרבה מתעמלות חוות אותו (כל אחת בגיל אחר) וצריך פשוט לחכות..אם כל הכאב שבדבר.

 

[אמא לה3]

תשובה של הבת שלי (בת 12)

להגיד לאותה מתעמלת שבאימון הבא יהיה לה בוחן אלמנטים/כושר ושבמידה והיא לא תצליח היא תאלץ לעזוב.

 

[orelushg]

אהבתי את התשובה של הבת שלך

אין על הילדה הזאת!!! יאללה לכי על זה <3

 

[einatgross1]

כל עוד שהמתאמן ממשיך, המאמן

לא מפסיק אותו. אומנם אני באה מתחום האימון המנטלי, התנהגותי יותר מאשר הפיזי (למרות שבעבר המאוד רחוק הייתי עמוק בפנים, גם בתחום האימון הפיזי), אני חושבת שהחוזה הבסיסי שלנו עם המתאמן הוא, שאנחנו לא גודעים את חלומותיו. אם היא ממשיכה להיות בחוג, לדעתי זה לא התפקיד של המאמן להפסיק את החיבור שלה לתחום, גם אם הוא קלוש ביותר... ברור שלמאמן במצב הזה ממש, אבל ממש קשה. כאן מפעילים את הכפתורים הכי רגישים שלנו. לפעמים הטיפול האמיתי צריך להיות בנו המאמנים, יותר מאשר במתאמנים. כשמשהו במאמן משתנה, הרבה פעמים גם המתאמן משתנה...

 

[אמא לה3]

מסכימה עם חלק מהדברים

אני לרב מסכימה עם המשפט "כל זמן שהמתאמן ממשיך המאמן לא מפסיק אותו", רק שכאן יש לנו מקרה שמתעמלת בקבוצה לא עושה את מה שצריך והדבר פוגע בשאר הקבוצה. להיות שייכת לקבוצה רק בשביל ה"שייכות" לא תמיד מספיק, הרבה פעמים נוכחות של גורם בקבוצה יכולה להפריע גם לשאר, קבוצה מגובשת עם מוטיבציה יכולה להפגע כשאחת המתעמלות מראה בדיוק את ההפך, מראה זילזול בדרישות או במאמצים לקידום. נכון שבקבוצות של חוגים אפשר עוד ל"החליק" את זה, אבל בקבוצות נבחרת הדבר ממש יכול להרוס את הקבוצה, הן מבחינת מוטיבציה והן מבחינת קידום. מה היית (einatgross1) מציעה לשינוי במאמן במצב הזה?

 

[einatgross1]

השינוי בא מבפנים...

האמת, שאין אמירה כללית לגבי שינוי אישי מומלץ, אלא ספציפי. ברשתך, אני יכולה להדגים על דברים שנאמרו בהודעתך. בהנחה שאת המאמנת של הקבוצה, הייתי ממליצה לך לשים סימן שאלה קטן במקום סימן קריאה על המשפטים: "הרבה פעמים נוכחות של גורם בקבוצה יכולה להפריע גם לשאר, קבוצה מגובשת עם מוטיבציה יכולה להפגע כשאחת המתעמלות מראה בדיוק את ההפך, מראה זילזול בדרישות או במאמצים לקידום." ביחד היינו בודקות את האלטרנטיבות ובודקות מה שינוי הגישה האפשרי. למשל, אולי קבוצה יכולה להתחזק מלהכיל גורם שמתנהג אחרת. כלומר הבנה של כל אחד מהפרטים בקבוצה, שהמתאמנת החריגה, אולי עוברת איזו תקופה וצריכה הבשלה כדי להתנהג כמו כולם, אולי תחזק את האופי, הסבלנות והאישיות של הפרטים...אולי כמובן. אולי המאמנת לוקחת על עצמה אחריות יתר על תגובות האחרים בקבוצה...אולי לקבוצה מתאים לדון על הנושא ועוד ועוד. כל מקרה לגופו. תודה על ההקשבה. בפועל כמובן שהדברים מורכבים ולא פשוט להתנהל בתוכם.

 

[אמא לה3]

הי עינת

אהבתי את הרעיון של השינוי באופן הקריאה של ההודעה ) בעצם באופן המבט על הדברים. אם כי מהצד של המאמנת כמו שאמרת הדברים הם בכלל לא פשוטים, אנחנו מדברות פה על ילדות או נערות בתחילת גיל ההתבגרות. הקבוצה עצמה עדיין צעירה (מבחינת גיל הבנות) בשביל שיוכלו לחשוב איך הן יכולות להתרם מאופן חשיבה שכזה. לבנות בגילאים האלה מאד מאד קשה לחשוב על האחר החריג כדבר שיכול לתרום להן (אם כי אני מאמינה שבעתיד יוכלו להבין טוב יותר)

 

[נועה חורש]

תשובות נהדרות

אהבתי מאוד לקרוא את תשובותייך ואף החכמתי מהן. אני מסכימה עם אמירתך בהודעה הראשונה, שאפשר לשנות משהו אצל המאמן במקום אצל המתאמן. וזה יכול לעזור. כמו-כן, אני מסכימה איתך שהקבוצה יכולה להיתרם באמצעות מתעמלים שונים, אם זה שכלית, גופנית, רגשית או חברתית. לגבי האמירה ש"כל עוד המתאמן ממשיך המאמן לא צריך להפסיק אותו" אני לא בטוחה שזה מתאים גם לילדים קטנים. ילדים קטנים אינם בעלי בחירה חופשית כמו של מבוגרים, הם אינם יודעים מה טוב להם ומה לא, לפחות לא בכל המקרים, והם עדין תחת אחריות של אדם אחר, שיקבע בשבילם ויחליט מה מתאים ומה לא, תוך שקילת כל האופציות.

 

[FIRES SHADOW]

דווקא מסכימה עם הרבה מהרעיונות שעלו

כמאמנת (וכמתעמלת), שינוי גישה תרם המון גם למתעמלת שהראתה חוסר התענינות והתנהגות בוטה ולא ספורטיבית. לפעמים הילדה צריכה זמן בשביל להשלים עם הרעיון שההתעמלות אינה מתאימה לה עוד, ונשארת לשם ההנאה (או הלחץ) החברתי בלבד. לפעמים מתן סמכות, היא זו שהטיבה עם המתעמלת ועם יתר הקבוצה. (על זה אני כבר יכולה להעיד כמתעמלת ) ככלל, אני מסיכמה עם האמרה שאין זה מתפקידו של המאמן להפסיק את הפעילות, אך כן טמונה בידו האפשרות להמיר אותה למשהו אחר. תתפלאו כמה פנים וכשרונות שונים יש לילד אחד...כל אחד מוכשר במשהו, והתפקיד שלנו כמאמנים הוא לדעת לתת לזה לבוא לידי ביטוי גם בסביבה "מוגבלת ונוקשה" כמו אולם התעמלות.

 

[נועה חורש]

לא בדיוק הבנתי למה התכוונת בחלק השני

הגבת להודעה שלי, וכתבת בחלק הראשון "דווקא" מסכימה. גם אני מסכימה, והדוגמא שנתת טובה וממחישה את הרעיון ששלותינו, עינת אני ואת מנסות להעביר. בחלק השני, לא ממש הבנתי למה התכוונת, כלומר, איך אפשר להביא לידי ביטוי את הכשרונות האחרים של הילד בסביבה מוגבלת ונוקשה. אשמח להסבר

 

[FIRES SHADOW]

הכוונה

צודקת, אולי הדווקא לא היה במקום. יום ארוך.. איך? לתת לה להעביר שיעור\לאמן את הקטנות לארגן מופע\אירוע אחר להיות שופטת לגשר בין כמה בנות ולהיות "אשת הסוד" של המאמן. (תתפלאו כמה זה מדליק) לארגן תפאורה\קישוטים\תלבושות לאסוף רעיונות לאימוני "קונספט" כמו פורים\פסח\שדים ומפלצות\בובות\אימון-שטות.. זה הזמן לעוד רעיונות!

 

[אמא לה3]

רעיונות מעולים!

יש כאן דברים שלא חשבתי עליהם בכלל! תודה

 

[נועה חורש]

רעיונות מעולים ויצירתיים!

מה שמעניין לבדוק, זה האם כל הרעיונות הנ"ל, לא רק יעלו לילדה את המוטיבציה ואת מצב הרוח, וירימו את המורל של הקבוצה, אלא גם יגרמו לילדה באמת להשקיע יותר מאימונים בחלקים שהיא פחות אוהבת, למשל בביצוע תרגילי כושר או אלמנטים שהיא שונאת לבצע.