כמובן
ראשית - תמיד אפשר יהיה להתנייד עם הרכבת (הכוונה היא שתחנות הרכבות והתחנות המרכזיות תהיינה למעשה יחידה אחת). שנית - ראוי גם להפעיל שאטלים בין התחנות (וזה חלק מהרעיון). שלישית - לדעתי, בלי קשר לעניין כזה או אחר, מהפכת כירטוס היא חיונית רביעית - בנוגע לקישור בין אשקלון לקרית-שמונה: כאן הכוונה לעשות משהו קצת יתר מוצלח ממה שיש בחיפה. ממרכזית-ההגנה ייצאו קווים לכל אזור הדרום (גם לערים הגדולות כגון ירושלים וב"ש, וגם לערים הקטנות יותר - ערד, אופקים, גדרה וכו'). בנוסף לכך יופעלו מספר קווים צפונה (ליעדים המרכזיים - חדרה, עפולה, טבריה, חיפה). במרכזית-2000 אותו הסיפור: קווים לכל היעדים בצפון (כולל קצרין, בית-שאן, זכרון-יעקב) וליעדים נבחרים חשובים בדרום (ירושלים, באר-שבע, אשקלון ואולי גם מקומות אחרים שבהם הביקושים יצדיקו זאת). ככה למשל מקרית-שמונה יהיה מבחר גדול של קווים לת"א: למרכזית-2000 יפעלו קו מהיר, קו דרך עפולה, קו דרך טבריה וכו', כך שבכל 15-20 דקות תהיה נסיעה למרכזית-2000. בנוסף יהיו קו אחד או שניים למרכזית-ההגנה (קו ישיר וקו מאסף) עם נסיעה כל שעה וחצי בערך. באופן דומה מערד (וים-המלח) יהיו בכל יום 4 אוטובוסים ממרכזית-ההגנה, ובנוסף בימי א' ובימי ו' יהיו עוד נסיעה או שתיים ממרכזית-2000. כל זאת בנוסף לקווים המטרופוליטניים שיפעלו בצורה שונה (מאשדוד למשל יהיו קווים שיגיעו לשתי התחנות המרכזיות ובדרך יעברו גם בעזריאלי, המסגר וכו'). חמישית - בנוגע לבטחון ולפקקים בכניסות. אתה כל-כך צודק שזה פשוט עצוב. הבעיות הבטחוניות במדינתנו קיימות כבר למעלה מ-150 שנה, ובכל זאת שום דבר בתכנון האדריכלי לא מתיחס לכך. בכל כניסת-רכבים תהיינה 2-3 עמדות בידוק מוכנות מראש, עם עמדות המתנה (ולא חו"ח כמו מה שיש בגשר של תמח"ת היום). כניסות הולכי-רגל תהיינה רחבות יותר, וצריכות להיבנות "שקועות" לתוך המבנה כדי שיהיה מחסה נורמלי לאלה שממתינים לבידוק (ולא חו"ח כמו שיש במרכזית-ירושלים, שלדעתי כל החזית שלה לרח' יפו היתה צריכה להיות אזור כניסות אחד גדול).