מה עושים שאיין שיח אינטלקטואלי בייננו?

[כולם אוהבים את ישראל]

מה עושים שאיין שיח אינטלקטואלי בייננו?../images/Emo7.gif

אספר על עצמי: אני והחברה שלי ביחד כ3 חודשים שנינו ביחד כי אנחנו לא רוצים להיות לבד שנינו מתמודדים עם נכויות שונות-אני נפשית היא פיזית פחות או יותר, אנחנו בודדים בעולם אבל אני מרגיש שיש בעייה שאיין לנו שיח אינטלקטואלי וזה קשה לי ,,,, היא יותר קטנה ממני ב10 שנים עדיין "תמימה" וחושבת שהעולם יפה אני יותר דכאוני אני יודע שאיין שיח אינטלגנטי שירגש אותי באמת זה קשה ככה ויש לי רצון להמשיך את הקשר,,,,, מה עושים מה אפשר לעשות? אני כן רוצה אבל שאיין על מה לדבר הז קשה מדיי יש עצות? עצוב אני,,

 

[דבי ברקן]

../images/Emo42.gifהיי כולם אוהבים את ישראל

האם מלבד חוסר הרצון להיות לבד יש גם משהו שמחבר ביניכם בהיותכם אתם? האם מה שיוצר את הקשר הוא "בריחה מ...." או "בחירה ב..."? הפרש של 10 שנים עשוי להקשות, והוא גם עשוי לא להיות אישיו בכלל, תלוי מה הגילאים שלכם. אתה מציין שהיא "עדיין תמימה" ואילו אתה דיכאוני יותר. אתה מתכוון לומר שהיא אופטימית? שהרי אם היא אופטימית זה לא עניין של גיל אלא של מבנה אישיות, דרכי חשיבה ולפעמים גם עניין של תקופות בחיים. ושאלה אחרונה- האם נושאי השיחה אינם מרגשים אותך או שמא היא לא מרגשת אותך? אתה מוזמן לענות-לעצמך, ואחר כך על גבי הפורום כדי שננסה לסייע לך ולהגיע למצב בו אתה לא חותם "עצוב".... דבי.

 

[כולם אוהבים את ישראל]

שלום דבי

תודה על היחס והתשובה המהירה:תשובות: בקשר הזה אני חושב שיש גם בריחה וגם בחירה כן אני בוחר בה כי היא חמודה מאוד ומתוקה, אבל יש גם בריחה בריחה שלי מעולם הבדידות , בגלל הקשיים הנפשיים שלי ואני כמובן בא אליה עם כל הרצון הטוב שיש לי,,,,מכל הלב בניסיון לתת ולקבל ,,,,ממה שקשר יכול לתת לצערי שנינו נכים (קצת) וזה לא קל להתמודד בעולם הזה , כל אחד עם הנכות שלו וכל אחד עם הנכות של האחר החלטנו שאנחנו "סולחים" אחד לשנייה והההפך על הנכות ומנסים לחיות במה שיש לנו בעולם אני בן 29 היא בת 20 בערך,,,כמו שאמרתי שנינו די בודדים ורוצים ליצור לעצמו אהבה בעולם,,, אני גם גבוהה ממנה בהרבה היא מטר שישים אני מטר שמונים,,, וכן היא יותר אופטימית ואוהבת את העולם והחיים אני מודה אני עברתי המון קשיים וניסיונות קשים של פגישה עם מוות של קרובים שלי והיא הרבה פחות זה העניין , אני יותר סובל מדכאונות לה למשל יש משפחה תומכת ולי הרבה הרבה פחות ,,, היא מרגשת אותי כי היא חמודה ואני שמח שזכיתי בה למרות הנכות (אפילפסיה-נפילות בפתאומיות) לפעמים אבל יש לנו חסר גדול בעיינינים משותפים בגלל הבדלים בתחומי עניין פשוט אבל יש רצון להיות ביחד כדי לא להיות לבד ולתמוך אחד בשני,,,, הודה לך אם תוכלי עוד לעזור לי,,,,

 

[דבי ברקן]

היי

אתה כותב הרבה דברים מאוד מרגשים. אתה מספר שהחלטתם לסלוח אחד לשניה ומנסים לחיות עם מה שיש לכם בעולם, אני חושבת שזה מקסים. בדבריך שהוספת כאן, יש לי הרגשה של משהו חזק, משהו עוצמתי, אתה יודע מה? אני בטוחה שרבים יוכלו ללמוד מכם על הויתורים האלו, על הנכונות להכיר במעלות האחד של השניה ולהניח בצד את המכשיל/מפריע. הצעה אחת שיש לי אליך, ובמיוחד בנושא הקשה של אובדנים שחווית במשפחה, אל תצפה ממנה להרגיש כמוך. אל תצפה ממנה לעמוד בנעלייך. תשמח בשבילה על כך שהיא לא חוותה חוויות אלו, תשמח בשבילך שזכית להכיר מישהי אופטימית, מישהי שאוהבת את העולם. אל תעניש אותה על כך. תחושה נוספת שעולה בי מקריאה את הדברים שכתבת- אתה מודד המון. נכות/מגבלה, גובה, גיל, אופטימיות מול דיכאון, וכאן אני רוצה להציע לך משהו: תניח למדידות, תרפה מההשוואות, פשוט תהייה. תהייה אתה. תן לה להיות היא, תן לעצמך להיות אתה- ולא רשימת נתונים של גובה וגיל. אתה כותב שהיא מרגשת אותך כי היא חמודה, ושאתה שמח שזכית בה- זה מקסים בעיניי, וזה עולם ומלואו- אל תמעיט בערך המשפט הזה- תאיר עליו עם זרקור גדול, כי יש כאן הרבה. לגבי "נושאי שיחה": האם היא משעממת אותך? האם בשיחות יומיומיות יש תחושה נעימה, שהדברים זורמים? אם נעים לכם יחד, ומה שחסר לך זה שותפות בעניינים ספציפיים (פוליטיקה, תחביב כלשהו, ספורט...) תוכל למצוא לבטח אנשים אחרים לשוחח איתם על כך. שים לב לכמות הפורומים שיש כאן, שים לב כמה אנשים שלא מכירים האחד את השני מתעניינים בנושא משותף.משוחחים עליו, דנים בו ויוצרים עולם שלם. אני רוצה לשאול אותך- איך אתה מרגיש איתה כשאתם לבד?, ללא עיניים מהצד, שרואות גובה, גיל ושאר נתונים.שאולי מגבירות אצלך את השפיטה העצמית והזוגית? דבי.

 

[כולם אוהבים את ישראל]

תגובה 2 לדבי ../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif

שלום ערב טוב , תודה על התגובה וההענות! הרבה והמקסימה! אני כותב בערב כי רק בערב אני מפעיל את המחשב, כן אני מרגיש שאנחנו בוחרים לגשר על הבעיות הרפואיות שלנו ולנסות להתרכז באהבה ובטוב לי לפעמים זה קשה בגלל היאוש האישי שלי , בגלל בעיות גיל ה30 שלי שמתקרב, לפעמים הבעיות האישיות שלי והדיכדוכים שלי מטריפים אותי אבל אני נמנע מלהכניס אותה לזה יותר מדיי לפחות ככה אני רוצה היא רואה שאני "פתאום" לא בסדר ולא כייפי ונעים כמו בהתחלת הקשר, היא רוצה שאני אשתף אותה , אני מסכים אבל קשה לי עם זה אני לא רוצה לעשות לה שחור בנשמה, לא מגיע לה , למרות שהיא מאוד מעריכה אותי שאני אוהב אותה ומקבל אותה כמו שהיא אני בהחלט משתדל לא להעניש אותה כמו שקראת לזה -אז אני מטפטף לה על הדברים הקשים שלי,,,אני מספר לה מעט,,, לגבי השאלה האם היא משעממת אותי אז באמת בא לי דכאון גדול שהרגשתי שאנחנו לא ממש מצליחים לדבר על עיינים חשובים של החיים או ברומו של עולם בנתיים זה רק בילויים קטנים כמו סרט בבית או פעילות משותפת במועדון שבו הכרנו חוגים דברים כאלו אבל דברים גדולים יותק של החיים בנתיים שיח על זה איין ואני קצת חושש,,,,כי תמיד יפגשו אותנו בחיים עיינים לא קלים כמו פרנסה למשל והחלטות על מה לבזבז כסף או לא...זה נחמד שטוב ביחד שיש בילויים אבל אני בן 30 מתחיל לחשוב על זוגיות ממש כניראה בתת מודע שלי,,, שאנחנו לבד אז נחמד לנו אבל כמו שאמרתי איין שיחות רציניות אולי זה רק והגיל שלי,,,אולי אני פשוט צריך לזרום עם זה , אבל מה יקרה שיהיו עיינים רציינים יותר אני שואל את עצמי,,,, שאנחנו לבד יש הרבה חיבוקים של אהבה ותמיכה ככה אני קורא לזה,,, אבל לא שיחות,,,ברומו של עולם,,,, יהיה טוב אני מקווה

 

[כולם אוהבים את ישראל]

לגבי האפי

לגבי האפילפסיה לא כתבתי ברור אז לה יש אפילפסיה וזה בסדר מבחינתי אני משתדל להתמודד עם זה כי לא קל לי לראות אותה שזה קורה לה זה עושה לי עצוב/קשה אני משתדל להיות ליידה הרבה זמן כי אם יש לה התקף היא פשוט מתרסקת לאדמה ואם אני לא תופס אותה בזמן היא נופלת וזה כואב לי מאוד אני משתדל לשכנע אותה לשבת רוב הזמן כי אז סכנת נפילה פחותה בהרבה רוב הזמן שלנו ביחד הוא במועדון חברתי שבו הכרנו ויש שם חוגים,,,ושמה אני משתדל שהיא תשב או שאני אהיה לידה -התקף בא בלי התראה מוקדמת לצערי

 

[דבי ברקן]

הבהרה חשובה../images/Emo13.gif

לגבי ה"להעניש אותה" על כך שלא חוותה אובדן- אני מבינה שהובן ממני אחרת, אז הכוונה שלי בהענשה היא בכך שאתה מרגיש שהיא "עדיין תמימה" או אופטימית מידיי, בשום אופן לא התכוונתי שההענשה היא בשיתוף של מה שאתה עובר ומרגיש. אתם יד שלושה חודשים, ואפילו אם הכרתם לפני כן במועדון, היחד שיש לכם עכשיו הוא שונה לגמרי והוא ממש ממש חדש. לריקוד הזוגי יש זמן הבשלה, אני חושבת שתוכל להרויח המון אם תיתן לשניכם את הקרדיט- להיות מי שאתם, ולבנות את ה"יחד" היפה שלכם, לאט לאט. אני מבינה שהייתה הזמנה מצידה לשמוע את מה שעובר עליך, ולא רצית להכביד עליה. אם היא הזמינה, סמוך עליה. יכול להיות שדווקא חוסר שיתוף יכביד עליה, והבנה של מה שעובר עלייך תקל עליה- להכיר ולהבין אותך. האם ניסית לפתח איתה מה שאתה קורא שיחה רצינית? האם הייה צורך בכך והרגשת שאין מקום לזה?

 

[כולם אוהבים את ישראל]

תשובה,

תשובה לדבי , ערב טוב! עד עכשיו לא ממש ניסיתי לפתוח בשיחה רצינית על מה שעובר עליי רק בטיפטוף אם אפשר לקרוא לזה ככה כלומר "בקטנה" אני לא יודע ממש אייך היא תגיב , כמו שאמרתי העולם שלה עדיין מורכב מעולם של תרבות ילדותית מאט ואני מכבד את זה , לי זה לא מפריע אני לא ממש יודע אייך היא תגיב/תרגיש, אבל זה אפשרי, הרגשתי שאיין לזה מקום עדיין כי גם הקשר טרי אני לא רוצה להכביד עלינו/עליה כבר בהתחלה,,,כי חיי עמוסים לפעמים בספקות לא קל מצד אחד יש רצון לשתף כי היא רוצה גם לדעת מה עובר עליי מצד שני אני רוצה להימנע אני לא רוצה שתסבול את כאביי,,,

 

[chenby]

כולם יקר

אני מתארת לעצמי שאת ה"בעיות" הנפשיות שלך אתה סוחב עמך כבר כמה שנים... אני לא יודעת מה עברת, ומי מת לך ואני בטוחה שזה קשה ואתה מתגעגע.. מצד שני, אתה רק עסוק בדכאונות ובבעיות שלך.. ואם לא ידעת, מה שאנחנו מתמקדים בו, אנחנו מושכים אלינו יותר, כך שאם תמשיך להתעסק בבעיות שלך ובדכאונות שלך, הם ימשיכו לתפוס מקום גדול בהווה שלך,לא חבל על כל השנים האלה שאתה מפספס כי אתה עסוק בלהתעסק בבעיות ודכאונות? נשמע לי שהם משרתים אותך מאוד, אולי להשאיר אותך במקום המוכר הזה.. נשמע שזה הרגל אולי אפילו דפוס. השאלה היא לא לגבי הזוגיות אלא לגביך - האם אתה רוצה להשאר דכאוני?

 

[כולם אוהבים את ישראל]

גם אני חושב על זה

גם אני חושב על זה למה אני מבזבז את שנתיי בכאבים כאלו ודכאונות? כניראה שקשה לי להתמודד לבד מול הדברים אני מתמודד פשוט דיי לבד וזה קשה לפעמים וכל יום בבוקר אני צריך להתאושש מחדש ככה אני מרגיש וכמובן נמאס לי מהדכאונות

 

[chenby]

אז בוא תגיד אתה

מה אתה אוהב? מה מעלה לך חיוך? מה מצחיק אותך? מה מרגש אותך? ופשוט תתמקד בזה. בדברים שמשמחים, מרגשים מצחיקים שגורמים לך הרגשה טובה - תעשה אותם. תשמח את עצמך, תעשה דברים שאתה אוהב תתמקד בהם ולא בדכאון, אולי תתרגל לזה ולא לדכאון.. נשמע פשוט מידי? כי זה ככה פשוט .. זה רק אנחנו שאוהבים לסבך דברים..זה עלבון לאינטיליגנציה שלנו כמה שהדברים פשוטים. עניין של אימון ותרגול. כשזה יהיה הרגל, הדפוס הישן ישבר.. רק תזכור שכשאנחנו שוברים דפוס או משנים הרגל, אנחנו מיד חייבים למלא אותו בהרגל חדש, אחרת ההרגל הישן יחזור מהר מאוד..

 

[ח י ה ט ו ב ה]

חשוב ושאינו חשוב

הפרש הגובה ביניכם אינו משמעותי בכלל לקשר בין בני זוג הפרש הגילאים ביניכם בעייתי משום שיש לכם תחומי ענין שונים מה שמשמעותי ביותר הוא ההתייחסות שלך לנכות שלך (קודם לכל) וההתייחסות שלך לנכות שלה. על פער אינטלקטואלי אפשר לגשר אם תחליט שאתה מתעניין בנושאים שמעניינים אותה, כגון מוזיקה, תיאטרון או כל נושא אחר שהיא מתעסקת איתו, סתם לשם דוגמא, נגיד בישול ואפיה. אם יש לה תחביב שאתה מסוגל לסייע לה בו וכדומה לא ראיתי אותך מציין שיש ביניכם קשר רומנטי טוב שהיא דואגת לך, מסוגלת לעזור לך בהתקף אפילפסיה ונשארת איתך למרות שיש לך אפילפסיה כל מה שכתבת כאן היה עליך בתצגובתה הראשונה ביקשה ממך דבי לחשוב קצת לעצמך. מהירות התגובה שלך מספרת לי שלא הקדשת מחשבה למה שדבי שאלה וענית בשליפה. מה שאני מציע זה שתקרא את כל השרשור, תחשוב, תתעמק ותענה רק למחרת, או לפחות אחרי כמה שעות. תחזור למחשב ותענה, כי חשוב יותר שאתה תשמע את התשובות שלך. אחר כך הכל יזרום יותר קל.

 

[צמיחית]

לדעתי תעשו רשימה של דברים ונושאים מעניינים

אף פעם לא מאוחר לשחק משחק נחמד של היכרות זה יכול להיות תוך כדי שבירת קרח באיזה פעילות שלכם בבית רשימה על דף אחד: נושאים מעניינים שלך ושלה... כל אחד מכניס אחד בתורו.... ובנוסף נותן משפט אחד מעניין בנושא: כך גם ניתן לראות איפה נושאים מצטלבים בניכם וגם שוברים קרחונים וגם זה יוצר שיחה מאליה....המון בהצלחה