נים ולא נם
New member
מה עושים שלא רוצים לענות תשובות?
היי טל ! מה שלומך ? אשמח לייעוץ , בשנה וחצי האחרונים הורי די טרודים בעינייני מעבר דירתם. אני לא גר איתם , אני מדבר יום יום עם אימי (עם אבי בקושי). מבקר שבת לשבועיים אצלם. אני לא סגור על המיניות שלי , על אף שאני בן 28 , איני יודע אם אני רוצה לחיות עם גבר/אישה ואפילו אני עצמי לא יודע אם אני רוצה להיות גבר או אישה. בעיות ההורים שלי הולכות ונפתרות ואני מרגיש שהגיע הזמן לשבת לי על הווריד. ההורים שלי (ובעיקר אבא שלי ) הם לא אנשים שמתעניינים באמת , ורוצים באמת לעזור, אלא זה מתוך סקרנות ורצון לסמן V על הבן שהוא כבר מסודר. יש לי חשד גדול שאבא שלי הולך להזמין אותי לשיחה, בו הוא יתעניין (לזכותו יאמר שהוא לא תוקפן בעיניין זה) מתי אנוכי עומד להתחתן עם בחורה? הורי יודעים עלי לפחות 3 שנים , ומתעלמים לחלוטין ולא מדברים על זה. אני מאוד מבין אותם, ומבין שזה קשה להם, וזה קשה גם לי. אבל מה לעשות זה החיים... ושוב אני עצמי עדיין בהתלבטויות ולא בא לי לצאת מהארון בפניהם על דברים שאולי אחליט אחרת מאוחר יותר. אני לא מעוניין לשתף את אבי בלבטים שלי , כי אני לא מאמין שאמצא אוזן קשבת אמיתית. השאלות האלו שלו , נוגעות לי בנק' מאוד מאוד מאוד מאוד רגישה , ממש מעין חומר נפץ (זה עושה לי מייד אסוציאציות "אתה לא מתעניין בי בכלל , אז פתאום אתה נזכר ?! " , "הרי אתה לא באמת מעוניין לדעת, אתה מעוניין לשמוע מה שנעים לך" וכו'..) . איך להכין את עצמי נפשית לפני שיחה שכזו ? ואיך להתחמק באלגנטיות ? או אולי עדיף כן לרמוז שהכול פתוח ועדיין לא החלטתי (ואז יבוא המשפט שאני כבר גדול...והזמן לא לטובתי )... אשמח לתגובתך. תודה רבה עוד הוספה: אני ממשפחה דתית ויש לי אחות די חרדית (אני מאמין שהיא יותר אפילו ליברלית מההורים שלי) . אבל מבחינתם זה שבירת כל הערכים שהם מאמינים בהם (במילים אחרות : מה יאמרו לנכדים שלהם ? מה יאמרו בבית הכנסת ? ) בקיציר ,גדול עלי. וזה ממש מלחיץ... תודה
היי טל ! מה שלומך ? אשמח לייעוץ , בשנה וחצי האחרונים הורי די טרודים בעינייני מעבר דירתם. אני לא גר איתם , אני מדבר יום יום עם אימי (עם אבי בקושי). מבקר שבת לשבועיים אצלם. אני לא סגור על המיניות שלי , על אף שאני בן 28 , איני יודע אם אני רוצה לחיות עם גבר/אישה ואפילו אני עצמי לא יודע אם אני רוצה להיות גבר או אישה. בעיות ההורים שלי הולכות ונפתרות ואני מרגיש שהגיע הזמן לשבת לי על הווריד. ההורים שלי (ובעיקר אבא שלי ) הם לא אנשים שמתעניינים באמת , ורוצים באמת לעזור, אלא זה מתוך סקרנות ורצון לסמן V על הבן שהוא כבר מסודר. יש לי חשד גדול שאבא שלי הולך להזמין אותי לשיחה, בו הוא יתעניין (לזכותו יאמר שהוא לא תוקפן בעיניין זה) מתי אנוכי עומד להתחתן עם בחורה? הורי יודעים עלי לפחות 3 שנים , ומתעלמים לחלוטין ולא מדברים על זה. אני מאוד מבין אותם, ומבין שזה קשה להם, וזה קשה גם לי. אבל מה לעשות זה החיים... ושוב אני עצמי עדיין בהתלבטויות ולא בא לי לצאת מהארון בפניהם על דברים שאולי אחליט אחרת מאוחר יותר. אני לא מעוניין לשתף את אבי בלבטים שלי , כי אני לא מאמין שאמצא אוזן קשבת אמיתית. השאלות האלו שלו , נוגעות לי בנק' מאוד מאוד מאוד מאוד רגישה , ממש מעין חומר נפץ (זה עושה לי מייד אסוציאציות "אתה לא מתעניין בי בכלל , אז פתאום אתה נזכר ?! " , "הרי אתה לא באמת מעוניין לדעת, אתה מעוניין לשמוע מה שנעים לך" וכו'..) . איך להכין את עצמי נפשית לפני שיחה שכזו ? ואיך להתחמק באלגנטיות ? או אולי עדיף כן לרמוז שהכול פתוח ועדיין לא החלטתי (ואז יבוא המשפט שאני כבר גדול...והזמן לא לטובתי )... אשמח לתגובתך. תודה רבה עוד הוספה: אני ממשפחה דתית ויש לי אחות די חרדית (אני מאמין שהיא יותר אפילו ליברלית מההורים שלי) . אבל מבחינתם זה שבירת כל הערכים שהם מאמינים בהם (במילים אחרות : מה יאמרו לנכדים שלהם ? מה יאמרו בבית הכנסת ? ) בקיציר ,גדול עלי. וזה ממש מלחיץ... תודה
