קודם כל תני לבנך תמיכה וביטחון ואמון
אני לא יכול להתייחס למצב הספציפי שקיים כרגע, מכיוון שאני לא יודע איך כבר הגבת.
אז אענה באופן כללי:
דבר ראשון, הילד של מואשם במשהו, לכן הוא נמצא במצוקה וזקוק לתמיכה,
אהבה ולביטחון שההורים שלו יקבלו אותו ויאהבו אותו בכל מקרה (גם אם הוא שבר משהו "בזדון").
הילד צריך לגדול באווירה שגם אם הוא עשה מעשה רע, ההורים לא ידחו אותו ולא יכעסו עליו.
דבר שני, גם אם הילד שלך באמת שבר ומפחד להודות,
עדיף לך לתת אמון בבן שלך ואפילו לא לחשוד בו (זה באופן אידיאלי),
כי זה מלמד אותו שהוריו לצדו, ושהם מצפים ממנו להיות אמין ולהתנהג כראוי.
כשאת לא מאמינה לילד שלך, אז הוא לומד שהוא אחד כזה שאפילו אמו מצפה ממנו שישקר ושהוא זה ששבר.
ואם א"כ יתברר (מעבר לכל ספק) שזה הוא שבר, צריך להגיד משהו בסגנון: "בני, אתה ילד טוב וישר, לכן לא מתאים לך להתנהג כך. אני מצפה ממך שתתנהג כראוי, ואם אפילו עשית משהו לא בסדר ואתה חושש להודות, אתה עדיין צריך להגיד לי את האמת".
אם מתנהגים אם ילד כך בדרך כלל, אז יש לו את הביטחון שהוא אהוב בכל מקרה ושההורים לצדו גם כשהוא שוגה, וכלן יהיה לו הרבה פחות פחד לספר את האמת וגם תהיה לו תמונה על עצמו שלא מתאים לו לשקר והוא יעריך את האמון שנותנים בו ולכן יעדיף לא לשקר.
גם מה לעשות בפועל עם ה-50 ש"ח , זו שאלה שאין עליה תשובה שמתאימה לכל מצב.
יש המון אפשרויות ואת צריכה לברר מה נכון לך. אולי זה להגיד לה שאת באופן טבעי מאמינה לבן שלך ולכן את לא תתני לה את הכסף אולי תגידי שלפנים משורת הדין תתני לה את הכסף, ואולי תגידי שמכיוון שזו מילה נגד מילה אז את מוכנה להחזיר חצי, ואולי תגידי שאת מאמינה שהילד שלה באמת בטוח שהן שלך שבר ואת מאמינה שחוויה של הבן שלה ולכן את מוכנה לשלם. ויש עוד המון אפשרויות.
תבדקי עם עצמך מה את מרגישה: האם יש פחד לריב איתה ? אשמה על מה שהילד שלך לכאורה עשה ? כעס עליה שהיא מאשימה ? פחד שהילד שאם לא תחזירי את הכסף זה יפגע בילד שלך ? אולי רגשות אחרים ?
תשתדלי להפריד את הרגשות שגורמים לך להסס, תגיעי לשקט יחסי עם עצמך ומשם תחליטי.
בהצלחה.
