מה עושים ???
היי לכולם... לפני שבועיים נולדה לנו בת. אנחנו גרים באוסטרליה (אשתי אוסטראלית - יהודיה) ומשפחתי גרה בארץ. השבוע הגיעו הורי אלינו לביקור, והורים של אשתי הזמינו אותם לארוחת ערב. יום לפני שההורים שלי הגיעו יצאנו אני ואשתי לקניות, ויצא שהשארנו את התינוקת עם חמותי משהו כמו 5 שעות, בזמן הזה התינוקת אכלה "לקטימה" ותה. כשחזרנו מהקניות שמנו לב שהתינוקת אפטית- ז"א - לא מגיבה למה שקורה סביבה - וגם לא רצתה מוצץ - דבר שלא קרה מאז יומיים אחרי הלידה. החלטנו שאנחנו לוקחים אותה לבי"ח - רק כדי לוודא שהכל בסדר, וחמותי החליטה שהיא באה איתנו. הרופא בדק אותה ואמר שהכל תקין, וכנראה שזו תוצאה מאכילת יתר. מאז שהגענו לבי"ח חמותי לא סתמה את הפה על זה שלא היינו צריכים לקחת אותה לבי"ח ושהכל בסדר. למחרת - באמצע ארוחת הערב אצל ההורים של אשתי - חמותי נזכרה בליל אמש ופתחה את הפה "מה אתם יודעים בכלל" "מה לקחתם אותה לבי"ח" כשהטונים עלו - עניתי לה - אמרתי שאני אבא של התינוקת ואני אחליט אם אני חושב שיש צורך לקחת אותה לבי"ח. הטונים עלו והיא התחילה לרדת עלי אישית בזלזול מופגן. שתקתי. כל זה כאמור, בארוחת הערב הראשונה של הורי באוסטרליה אחרי שנתיים שלא ראיתי אותם. מה שהכאיב לי יותר מהנקודה שהיא דחפה את האף בעניין שלנו - ההורים - זה שהיא פגעה בי לפני הורי ולפני המשפחה של אשתי אחרי הרבה זמן שלא ראיתי את הורי. היא עשתה ממני אפס, שלא מבין כלום. למחרת כשהיא הבינה שעשתה טעות היא רצתה לדבר איתי. אמרתי לה שאני איתה לא מדבר ושהיא לא תראה אותי יותר בביתה. כמובן שכתוצאה מזה התגלעו ויכוחים ביני לאשתי שאני מאוד אוהב. וגם אשתי הסכימה איתי שאמה עשתה טעות ושאני לא חייב לסלוח לה. מאז - אנחנו לא מדברים- כבר מס´ ימים. ואני שואל האם גם לכם קרו מקרים דומים ? לסלוח לה אני לא יכול - היא פגעה בי בצורה נוראית. הרגשתי שהיא דורכת עלי . "הבעיה" היא שאני לא רוצה לפגוע באשתי, אני יודע שאם אני לא אגיע להוריה יותר היא זאת שתפגע מזה , כי עד היום היינו אצליהם הרבה, והיא רוצה להיות איתם בקשר- סוף סוף ההורים שלה. מה לעשות ? או שלא לעשות .. ולהמשיך ולא לדבר איתה ולא להגיע להורי אשתי ?
היי לכולם... לפני שבועיים נולדה לנו בת. אנחנו גרים באוסטרליה (אשתי אוסטראלית - יהודיה) ומשפחתי גרה בארץ. השבוע הגיעו הורי אלינו לביקור, והורים של אשתי הזמינו אותם לארוחת ערב. יום לפני שההורים שלי הגיעו יצאנו אני ואשתי לקניות, ויצא שהשארנו את התינוקת עם חמותי משהו כמו 5 שעות, בזמן הזה התינוקת אכלה "לקטימה" ותה. כשחזרנו מהקניות שמנו לב שהתינוקת אפטית- ז"א - לא מגיבה למה שקורה סביבה - וגם לא רצתה מוצץ - דבר שלא קרה מאז יומיים אחרי הלידה. החלטנו שאנחנו לוקחים אותה לבי"ח - רק כדי לוודא שהכל בסדר, וחמותי החליטה שהיא באה איתנו. הרופא בדק אותה ואמר שהכל תקין, וכנראה שזו תוצאה מאכילת יתר. מאז שהגענו לבי"ח חמותי לא סתמה את הפה על זה שלא היינו צריכים לקחת אותה לבי"ח ושהכל בסדר. למחרת - באמצע ארוחת הערב אצל ההורים של אשתי - חמותי נזכרה בליל אמש ופתחה את הפה "מה אתם יודעים בכלל" "מה לקחתם אותה לבי"ח" כשהטונים עלו - עניתי לה - אמרתי שאני אבא של התינוקת ואני אחליט אם אני חושב שיש צורך לקחת אותה לבי"ח. הטונים עלו והיא התחילה לרדת עלי אישית בזלזול מופגן. שתקתי. כל זה כאמור, בארוחת הערב הראשונה של הורי באוסטרליה אחרי שנתיים שלא ראיתי אותם. מה שהכאיב לי יותר מהנקודה שהיא דחפה את האף בעניין שלנו - ההורים - זה שהיא פגעה בי לפני הורי ולפני המשפחה של אשתי אחרי הרבה זמן שלא ראיתי את הורי. היא עשתה ממני אפס, שלא מבין כלום. למחרת כשהיא הבינה שעשתה טעות היא רצתה לדבר איתי. אמרתי לה שאני איתה לא מדבר ושהיא לא תראה אותי יותר בביתה. כמובן שכתוצאה מזה התגלעו ויכוחים ביני לאשתי שאני מאוד אוהב. וגם אשתי הסכימה איתי שאמה עשתה טעות ושאני לא חייב לסלוח לה. מאז - אנחנו לא מדברים- כבר מס´ ימים. ואני שואל האם גם לכם קרו מקרים דומים ? לסלוח לה אני לא יכול - היא פגעה בי בצורה נוראית. הרגשתי שהיא דורכת עלי . "הבעיה" היא שאני לא רוצה לפגוע באשתי, אני יודע שאם אני לא אגיע להוריה יותר היא זאת שתפגע מזה , כי עד היום היינו אצליהם הרבה, והיא רוצה להיות איתם בקשר- סוף סוף ההורים שלה. מה לעשות ? או שלא לעשות .. ולהמשיך ולא לדבר איתה ולא להגיע להורי אשתי ?
