מה עושים?

שובלייי

New member
מה עושים?

אמא שלי אומרת לי שעד גיל 18 היא תחליט אלי ושלא יהיה לי חבר עד גיל 18 ושאני לא יתנשק וזה לא נראה לי בסדר ... נראה לכם שאני צריכה פשוט לא לספר לה אם יהיה לי חבר ושאני מתנתשקת (כמובן חוץ ממין) כי לזה באמת יש עוד זמן אז תגידו לי מה אני אמורה לעשות תגובות ......
 

mickya

New member
שובל החביבה

אמא שלך באמת צודקת. היא לא רוצה את רעתך. בגילך נחמד לבלות עם חברים וחברות. אין לך מה למהר. למה את צריכה להתחייב. עדיף לך לעשות מה שבא לך בלי שחבר יכתיב לך מה לעשות והיכן לבלות. אני מכירה הרבה בני נוער שיצאו בגילך עם חבר אחד מספר שנים ונפרדו בגיל 20 והרגישו שממש כאילו היו "נשואים" והפסידו הרבה חוויות, והיום הם מעדיפים את החופש על פני קשר מחייב. לכן להערכתי השארי ילדה, תבלי, תהני עם בני ובנות גילך ללא מחוייבויות. צאי למסיבות, לדיסקוטקים, תהני מהחופש. התקופה הזאת לא תחזור!!!!!!!!!!!!! בברכה ד"ר מיקי אברמוביץ
 

זהבה נ

New member
שובל שלום וברוכה הבאה

חכמים נהגו לומר במקורות: "...לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים..." כל דבר בזמן שלו, אני מאמינה שיגיע גם הזמןשתשבי לשיחה עם האימא שלך ותחשבו יחד מדוע היא מביעה התנגדות כל כך ננחרצת? מתי לה היה חבר כאשר היא היתה צעירה? אני לא מכירה אותך מספיק ואינני יודעת מהן כוחותיך הרגשיים וכמה את יודעת להפיק מקשרים עם אנשים, לעתים ,חבר רציני" בגיל 14 זה ידוע שזה לא לכל החיים, כך שאימך אוסרת עליך את הנושא מתוך דאגה. האמיני לי שבגיל 14 מה שצריך לענין אותך זה באיזה תיכון את יכולה להשיג ציונים גבוהים יותר לבחינות הבגרות ולא מה שיסיח את דעתך מהמבחנים, חבר דורש זמן לבילויים וליציאות וזה בא על חשבון לימודים בגיל כל כך צעיר... היי בת כנה לאימא שלך ושתפי אותה במה שאת מרגישה, כי אם יקרה לך חלילה אסון , יהא האדם שיסייע לך בכל צרה. על פי החוק במדינת ישראל גיל מבוגר "בגיר" זה מעל גיל 18 . מאחלת לך הצלחה.
 

papylove

New member
שובל החמודה שלום

אני יכולה רק לספר לך מנסיון היום אני מבוגרת ואמא לילדים אבל בזמנו כשאני הייתי ילדה בגילך וגם קצת יותר מבוגרת גם לי היו הרבה חיכוכים אם אמא שלי. ואחד הדברים זה שלי לא יהיה חבר עד גיל מאוחר ואני לא יכולה בכלל לצאת לדיסקוטקים עד גיל 17 כאשר כל החברות שלי כבר מגיל 15 בערך יצאו לבלות, לסרטים מסיבות ועוד. תמיד אמא שלי היתה חברה של החברות שלי וכשאני הייתי צריכה היו סנקציות. החוכמה היא להיות בקשר עם האמא לשתף אותה להסביר לה למה לה ולה מותר ולי אסור? תשאלי אותה שתסביר לך למה היא לא מסכימה אולי קרה לה משהוא בעבר ואלי גם אותה חינכו כך את צריכה לשבת ולדבר איתה לתת לה את ההרגשה שאת בוגרת ושהיא יכולה לשמוח עליך תתיעצי איתה שתפי איתה פעולה ותראי איך במשך הזמן המצב משתנה.בכל אופן זה מה שהיה לי סבתא שלי היא יוצאת השואה ולכן הקשר בינה לבין אמי היה אגום מאוד בכלל אם היה קשר ובתחילה גם איתנו הבנות שלה אמא שלי נהגה ככה אני בתור הבכורה ספגתי את הכי הרבה אבל אחרי שהתחלתי לדבר איתה לשתף אותה קצת יותר ביקשתי הסברים והסברתי לה מה אני חושבת המצב השתפר לטובה אומנם אחיותי זכו כבר ליותר פריבלגיות אבל היה שווה לדבר הדבר עזר מאוד
 

שובלייי

New member
papylove תקראי

לא אמא שלי היו נותנים לה ללכת למועדון לאן שהיא רוצה בגיל 15 אבל מה שקרה לה זה שבגיל 15 קרה דבר ש.....היא שכבה ...והיא מפחדת שזה יקרא גם לי אבל לי זה לא יקרה כי אני לא מתכוונת ואני ילדה עדינה והיא מפחדת אבל לסגור אותי בבית שלא יהיה לי חבר ולכל החברות שלי יהיה זה לא נראה וגם היא לא מרשה לי ללכת למעדונים ...כלום אני בחוץ היא תמיד קוראת לי אחרי איזה שעתיים ....ואם אני ידבר איתה לא נראה לי שזה בכלל יעזור .. בסדר אני מבינה אותה אולי יש זמן לחבר אבל אני מרגישה שעכשיו זה הזמן שלי.. תודה לך בכל מקרה .
 
למעלה