לRיקש../images/Emo70.gif
אז כמו שאמרתי בהודעה הקודמת שלי, אני חזרתי רק עכשיו מהודו וראיתי את ההודעה שלך.. אני חייבת להגיב. בתור אחת שהיתה שם ודי קשורה להורים/ חברים/ משפחה. שיצאתי מהארץ, ההורים אילצו אותי להסכם בע"פ שאתקשר לפחות פעמיים בשבוע להודיע מה קורה איתי. כמובן שהסכם זה יצא לפועל רק בשבועיים הריאשונים.. אחר כך זה הצתמצם לפעם בשבוע, אחרי זה רק מתי שיצא. תשמע, אני לא אומרת שזה בסדר או מצדיקה את אחיך- בעיקר אם הוא בהודו שבעיניי ההורים הינה מקום מסוכן, אבל זה אחרת כי אם היית שם היית מבין. קשה להסביר את זה אבל בהודו המושג "זמן" לא קיים. אתה מאבד את עצמך לגמרי מרב הכיף... אין שעון וככה אתה גם נכנס למעין רוגע כזה שקשה לך לחזור לקרקע ולטפל במחוייבויות כמו יצירת קשר עם הבית(_ששוב, זה לא פייר אבל). אז פשוט אין מה לעשות תצטרכו להתרגל לכך. מה שאני מציעה שכל פעם תבקשו מאחיך להשתדל לשלוח לפחות מיילים כדי לא להדאיג יותר מידי, כי זה נורא. שלא תצטרכו, חלילה, אבל להבא יש לכם (במקרים דחופים) את האפשרות או לפנות לשגרירות ישראל/ הודו בארץ. או הכי יעיל- לפנות לבית חב"ד(יש לברר טלפון בשגרירות) במקום הימצאו והם יעזרו לכם ככל שיוכלו... אני מוכנה להעיד שהם עושים עבודות נפלאות, עבודת קודש במציאת אנשים נעדרים, לא עלינו. מקווה שיחזור לכם בקרוב ה
ורק יהינה... תקח הכל בקלות
, בתאל
נ.ב- אם אתה צריך משהו, תוכל תמיד לפנות אליי, בכיף
