מה עזר לכם לצאת לדרך?

[tlingit]

מה עזר לכם לצאת לדרך?

אילו גורמים אתם מזהים ככוחות שעזרו לכם להפוך את האימון למקצוע? מה היו הדברים או מי היו האנשים שתרמו לבניה שלכם כמקצוענים המתפרנסים (באופן מלא או חלקי) מאימון אישי?

 

[tlingit]

יותר מלצאת לדרך זה לפרוש כנפיים

הקפיצה הראשונה הזו, כמו של ציפור שיוצאת לראשונה לעוף

 

[ענתוצאות]

כמו ציפרו צעירה בראשית מעופה....

היא עומדת שם על האדמה, על שתי רגליה, ויודעת שהגיע הרגע לפרוש כנפיים. היא לא בוחנת יעד, תנאי שטח ותכנית אסטרטגית להתקדמות. גם לא מתרגלת "על יבש" גם לא עוסקת בשאלה של "אפשר לסמוך". היא יודעת שהגיע הרגע ופשוט פורשת כנפיים ועפה. כך הייתי גם אני. הגעתי לאימון לא מתוך ההתאמנות שלי. נחשפתי אליו מקריאה (במגזין אמריקאי העוסק בניהול) וידעתי שהגעתי. הגעתי לרגע שבו אני נכונה לקפוץ לשדה הזה, ששידר לי "הגעת הביתה". זה היה גם הרגע לפרוש כנפיים ולסמוך. עלי בעיקר. כל השאר היה כבר שלבי המעוף. הלימודים, המשך הלימודים, המשך נוסף ללימודים.... ההתקדמות האישית בתוך האימון (הפעם - כמתאמנת) החששות שליוו את הצעדים הראשונים הבטחון שגבר ככל עם כל צעד וצעד הרצון לתרום גם למתאמנים באופן אישי אבל לא פחות - לשדה האימון בארץ הרגעים הזורמים יותר והזורמים פחות. ההצלחות... התסכולים... וההחלטה להנחיל מהידע המקצועי שלי בתחום - גם לאחרים ולעסוק גם בהכשרת מאמנים. כל אלה הם חלק מהמעוף הציפור שלי. אבל כשאני חושבת על הפעם הראשונה שבה פרשתי כנפיים כדי לעוף הייתי כמו הציפור הצעירה ההיא שלא מתכננת מידי אלא יודעת, בחושי התת מודע שהגיע הרגע. יודעת ולא פחות מכך - סומכת על היקום שיאפשר לה לעוף.

ענת

 

[ענתוצאות]

ציפור. ציפור. אלא מה....../images/Emo9.gif

 

[tlingit]

איזה כיף זה כשיודעים ../images/Emo13.gif

וכשסומכים

 

[Yin]

ציפור שניה

מילים: נתן זך לחן: מישה סגל ראיתי ציפור רבת יופי הציפור ראתה אותי ציפור רבת יופי כזאת לא אראה עוד עד יום מותי עבר אותי אז רטט של שמש אמרתי מילים של שלום מילים שאמרתי אמש לא אומר עוד היום

 

[tlingit]

../images/Emo132.gif

 

[ענתוצאות]

ועוד ציפור אחת

שיר לבת ביצוע: אתי אנקרי ודוד ד'אור מילים ולחן: אתי אנקרי קחי את החופש שביקשתי לעצמי את הכנפיים לציפור שבנפשי תקרתך שמיים לרגלייך אדמה את תטבלי גופך במים כשייבש לך בנשמה קחי את הדרך שבאה לקראתך תראי איך היא עוברת ומשנה הליכתך וכשאת אוהבת היי נאמנה לקול שגוהה בך שגוהה בך קחי את החופש שביקשתי לעצמי את הכנפיים לציפור שבנפשי ואם את הולכת לא תהיה זאת עזיבה כל העולם הוא בית לציפור במעופה

| ענת

 

[מיכל הררי]

מה שעזר לי היו:

משימות שקיבלתי בלימודי הקונג-פו שלי להדריך אנשים אחרים פידבקים של אנשים על הדרכות שנתתי להם הדרכות שנתתי בחינם לאנשים בתחילת דרכי (במסגרת תרגיל שקיבלתי) וקלטתי שזה ממש טוב, אז למה לא לעשות את זה בתשלום? רצון לעסוק במשהו שגורם לי הנאה

 

[tlingit]

../images/Emo13.gif

 

[ליפט]

שאלות נהדרות

בראש ובראשונה אני רוצה להודות לך על השאלות הנפלאות הללו. שאלות שגורמות לעצור, להזכיר לעצמך ולהזכר איפה הכל התחיל ובשם מה. שאלות שמכוונות להסתכלות אחורה על דרך ארוכה (לאו דווקא במושגי זמן), לרגע אחד ולהגיד "וואוו", אז תודה. כשקיבלתי את ההחלטה לפרוש מעבודתי המסודרת והמרופדת לטובת חיי עצמאות בתחום האימון (ועדיין לא ידעתי מה בדיוק ואיך), שאל אותי הבוס שלי דאז "מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה?" מה שיצא לי מהבטן זה "אני רוצה להשפיע לטובה על חייהם של אנשים". כששמעתי את עצמי אומרת זאת אז וכשאני שומעת את עצמי אומרת זאת היום, אני חשה אותה התרגשות ויותר. זה היה הדרייב, הערך הפנימי המניע. את האימון הכרתי כמתאמנת והתאהבתי. העוצמות שחוויתי היו כ"כ חזקות כאילו זה מה שחיפשתי כל חיי. הכלי הזה שיאפשר לי להבין, לקבל ולשנות. כ"כ הרבה אנשים השפיעו ותרמו לבניה שלי ובינהם: מאמנים, העובדים שניהלתי, לקוחות, בתי בת ה- 8, בעלי...האמת כמעט כל אדם שהיה ו/או עדיין חלק מחיי תרם בדרך זו או אחרת. ועדיין ההתחלה היתה מאתגרת ומפחידה ואני זוכרת רגע מסוים שבו פשוט החלטתי שאני קופצת למים, לא ידעתי אם יהיו קרים או חמים, צלולים או עכורים, עמוקים או רדודים. נתתי יד לפחד שלי, חיבקתי אותו אלי וקפצתי איתו כשבראשי מהדהד לו משפט אחד "כל יצירה מסתיימת בנקודה מעניינת"(מ"דרך האומן" אני חושבת). בחרתי לסמוך על עצמי, בחרתי להצליח תוך כדי תנועה, בחרתי להמשיך ללמוד אך הפעם בשידור חי ולא מאחורי הקלעים. פשוט נתתי לעצמי את הזכות להכשל ולהתקדם. ההבנה הזו מרחיבה את לבי גם היום, כמי שפחד מכשלון ופרפקציוניזם ניהל אותה בעבר לא מעט. תודה לך על ההזדמנות להזכיר לעצמי. כאדם מקצועי המתפרנס מהאימון (בתחום מאוד ספציפי), אני יכולה לספר שרק הלקוחות שלי והרצון שלי להיות שם בשבילם, ללמוד עוד ועוד עבורם, בעיקר אלה עזרו לי להבנות ועוזרים לי גם היום. כשמגיעים אנשים מפה לאוזן זה הדבר הכי ענק שיכול לקרות מבחינתי.

 

[tlingit]

../images/Emo140.gif

 

[שלומית תמיר בן ארי]

מה עזר לצאת לדרך ? מי עזר ?

גורמים שעזרו לי להפוך האימון למיקצוע - האהבה וההתעניינות באנשים ובמה שעובר עליהם - הרקע של לימודי עבודה סוציאלית, והשקפת עולם הנגזרת מכך - התגובות מאנשים לאורך השנים, ששיחות איתי עזרו להם להבין ולהתמקד - תכונה של סבלנות וסובלנות - ראיית דברים בפרופורציה ( זה אולי דבר שמגיע עם השנים... אני בת 50 ) האנשים שתרמו לבנייה שלי כמאמנת - אביעד גוז מייסד שיטת האימון שלמדתי ( N.E.W.S. ) , רוני ראטנר מפתחת ומאמנת ראשית, צבי גילעדי מאמן ראשי ב"מומנטום", וכמובן כל המאומנים שלי, וחברים שלי לאורך השנים שעליהם התאמנתי בלי סוף... שלומית תמיר בן-ארי

 

[tlingit]

ברוכה הבאה שלומית תמיר בן ארי ../images/Emo140.gif

יופי שאת מצטרפת אלינו לפורום

אני מזמינה אותך לקרא בדפי הפורום הקודמים, להכיר קצת את הכותבים ואת נושאי הדיונים, ולעיין בכללי הפורום, במאמרים

ובקישורים

שלנו באיחולים לדיונים מרתקים ופורים