מה עליי לעשות עכשיו?
שלום רב,
כשהייתי בן 17, לפני כשנתיים, היה לי משבר נפשי יחיד (דיכאון) בעקבות דברים שעברתי באותה תקופה בחיי וכל עניין גיוסי לצה"ל הושבת באופן פתאומי (אפילו לא סיימתי צו ראשון) ונאלצתי לקבל בכוח פטור נפשי (21 נפשי)
טיפלתי בעצמי, הלכתי לפסיכולוג\פסיכאטר, עובדת סוציאלית, הייתי מטופל תרופתית.
שנה לאחר מכן, גיל 18, לאחר המשבר - הגשתי בקשת התנדבות עם המלצות . מפסיכאטרית נוכחית (שהייתה בעד אבל עם זאת כתבה שהיא מעדיפה שירות צבאי עם הקלות מסוימות וכתבה את ההיסטוריה הנפשית שלי איתה), פסיכולוג ,עובדת סוציאלית ועובדת חינוך (שהביעו תמיכה רבה). לאחר 3 חודשים קיבלתי תשובה שלילית ושאני יכול לערער על ההחלטה. שלחתי להם מכתב אישי שבו אני מפרט למה אני רוצה להתגייס ואיך מצבי הנפשי כיום ולא קיבלתי עליו מענה עד היום אבל ווידאתי שהוא הגיע.
ניגשתי לבאקום תל השומר ללא הזמנה וביקשתי להתנדב שוב. הייתה שם מישהי (שעזרה לי בהתחלה לשלוח לוועדה של בריאות נפש את כל המסמכים הדרושים) שאמרה לי פחות או יותר "שאמרו לי לא" ואין לה יותר מדי מה לעשות עם זה.
שנה לאחר מכן, גיל 19,(עדיין רציתי להתנדב) פגשתי מד"נית בבית ספר התיכון שלי שאמרה שהסיבה שדחו את הבקשה היא בגלל ההמלצה של הפסיכאטרית שהייתה בעד אך הציבה תנאים ספציפים. והיא באמת הייתה חלוקה בדעתה כי באותו הזמן הייתי בשיא הטיפול אצלה וממש לא בסופו, אבל ביקשתי בכל זאת כי הטיפול הסתיים באמצע והייתי צריך המלצה כלשהי . (כאשר הגעתי לגיל 18, נחשבתי ל"בוגר" ולא יכולתי להיות מטופל אצלה יותר והטיפול הסתיים באמצע), היום אין לי אפשרות לגשת אלייה ובטח שלא לבקש ממנה המלצה.
חשוב לציין שמאז שהטיפול הפסיכאטרי הסתיים במפתיע, הפסקתי מרצוני את הטיפול התרופתי, סיימתי בהצלחה את הטיפול הפסיכולוגי ודי חזרתי לעצמי. הוצאתי תעודת בגרות, 12 שנות לימוד, רישיון אבל הקטע של הצבא נתקע כי באותו הזמן שהייתי מטופל הייתי במצב נפשי לא טוב ולא יכלו לכתוב עליי המלצה טובה באמת. את כל המשך וסיום התהליך עשיתי די לבד, בלי פסיכולוג, בלי פסיכאטר, בלי כדורים ואין מי שיכתוב עליי המלצה טובה כי הוא לא ראה את התהליך עצמו.
הגשתי פעמיים בקשה ל"פסיכאטר בוגרים" (18 פלוס) לפני יותר משנה, לא חזרו אליי מאז ואמרו שזה תהליך מאוד ארוך. קבעתי בסוף תור לפסיכאטר ציבורי (דרך רופא משפחה) שאיבחן אותי ואמר שאני לא בדיכאון יותר אבל שאסור לו על -פי חוק ("זה לא אתי מצידו" לדבריו) לתת לי המלצה. שהוא מצידו לא יכול לקחת את האחריות ולהמליץ עליי להתנדבות לצבא. אין לי איך כסף לפסיכאטר פרטי, ואני לא יכול להוציא המלצה נוספת.
לאחר סיום התיכון שלחתי במייל מכתב אישי חדש וההמלצות הקודמות בתקווה שיגייסו אותי אבל אין מענה..
השאלה מה לעשות עכשיו? לוותר? לעשות שירות לאומי? להמשיך? זה נראה שאני במבוי סתום אבל אני ממש רוצה להתגייס..
תודה רבה רבה לכל מי שקרא!
שלום רב,
כשהייתי בן 17, לפני כשנתיים, היה לי משבר נפשי יחיד (דיכאון) בעקבות דברים שעברתי באותה תקופה בחיי וכל עניין גיוסי לצה"ל הושבת באופן פתאומי (אפילו לא סיימתי צו ראשון) ונאלצתי לקבל בכוח פטור נפשי (21 נפשי)
טיפלתי בעצמי, הלכתי לפסיכולוג\פסיכאטר, עובדת סוציאלית, הייתי מטופל תרופתית.
שנה לאחר מכן, גיל 18, לאחר המשבר - הגשתי בקשת התנדבות עם המלצות . מפסיכאטרית נוכחית (שהייתה בעד אבל עם זאת כתבה שהיא מעדיפה שירות צבאי עם הקלות מסוימות וכתבה את ההיסטוריה הנפשית שלי איתה), פסיכולוג ,עובדת סוציאלית ועובדת חינוך (שהביעו תמיכה רבה). לאחר 3 חודשים קיבלתי תשובה שלילית ושאני יכול לערער על ההחלטה. שלחתי להם מכתב אישי שבו אני מפרט למה אני רוצה להתגייס ואיך מצבי הנפשי כיום ולא קיבלתי עליו מענה עד היום אבל ווידאתי שהוא הגיע.
ניגשתי לבאקום תל השומר ללא הזמנה וביקשתי להתנדב שוב. הייתה שם מישהי (שעזרה לי בהתחלה לשלוח לוועדה של בריאות נפש את כל המסמכים הדרושים) שאמרה לי פחות או יותר "שאמרו לי לא" ואין לה יותר מדי מה לעשות עם זה.
שנה לאחר מכן, גיל 19,(עדיין רציתי להתנדב) פגשתי מד"נית בבית ספר התיכון שלי שאמרה שהסיבה שדחו את הבקשה היא בגלל ההמלצה של הפסיכאטרית שהייתה בעד אך הציבה תנאים ספציפים. והיא באמת הייתה חלוקה בדעתה כי באותו הזמן הייתי בשיא הטיפול אצלה וממש לא בסופו, אבל ביקשתי בכל זאת כי הטיפול הסתיים באמצע והייתי צריך המלצה כלשהי . (כאשר הגעתי לגיל 18, נחשבתי ל"בוגר" ולא יכולתי להיות מטופל אצלה יותר והטיפול הסתיים באמצע), היום אין לי אפשרות לגשת אלייה ובטח שלא לבקש ממנה המלצה.
חשוב לציין שמאז שהטיפול הפסיכאטרי הסתיים במפתיע, הפסקתי מרצוני את הטיפול התרופתי, סיימתי בהצלחה את הטיפול הפסיכולוגי ודי חזרתי לעצמי. הוצאתי תעודת בגרות, 12 שנות לימוד, רישיון אבל הקטע של הצבא נתקע כי באותו הזמן שהייתי מטופל הייתי במצב נפשי לא טוב ולא יכלו לכתוב עליי המלצה טובה באמת. את כל המשך וסיום התהליך עשיתי די לבד, בלי פסיכולוג, בלי פסיכאטר, בלי כדורים ואין מי שיכתוב עליי המלצה טובה כי הוא לא ראה את התהליך עצמו.
הגשתי פעמיים בקשה ל"פסיכאטר בוגרים" (18 פלוס) לפני יותר משנה, לא חזרו אליי מאז ואמרו שזה תהליך מאוד ארוך. קבעתי בסוף תור לפסיכאטר ציבורי (דרך רופא משפחה) שאיבחן אותי ואמר שאני לא בדיכאון יותר אבל שאסור לו על -פי חוק ("זה לא אתי מצידו" לדבריו) לתת לי המלצה. שהוא מצידו לא יכול לקחת את האחריות ולהמליץ עליי להתנדבות לצבא. אין לי איך כסף לפסיכאטר פרטי, ואני לא יכול להוציא המלצה נוספת.
לאחר סיום התיכון שלחתי במייל מכתב אישי חדש וההמלצות הקודמות בתקווה שיגייסו אותי אבל אין מענה..
השאלה מה לעשות עכשיו? לוותר? לעשות שירות לאומי? להמשיך? זה נראה שאני במבוי סתום אבל אני ממש רוצה להתגייס..
תודה רבה רבה לכל מי שקרא!