מה עם הסיפור של קומי?
- פותח הנושא 2B LoOnY
- פורסם בתאריך
גרררררר... זו הפעם השלישית והאחרונה
שאני מנסה לפרסם פה את הסיפור של קומי מסודר. אני חושב שיש בעייה רצינית עם המערכת של הוספת קבצים אז אני אפרסם ב-3 הודעות את הסדר הנכון: היה זה בוקר קייצי ומואר בירח השני של רוטל, קומי ישבה במרפסת בייתה וצפתה במיקוטים נובחים אחד לשני פקודות ``איזה חמודים המיקוטים האלו`` קומי אמרה לדמות שיצאה באותו הרגע למרפסת ``כל אחד מהם חושב שהוא השליט של כל הקבוצה ומשוויץ כמה הוא חזק בנביחות עד לב השמיים, ואז מגיעה נקבה שמלחששת וכולם מתקפלים`` הדמות שלפה חבל משי משרוולה ובתנועה מהירה חנקה את קומי המופתעת. דמות נוספת עמדה בין וילונות המרפסת והביטה איך הרוצח מטיל את עצמו מעבר למרפסת. המיקוטים קרעו אותו לגזרים... שבוע עבר לפני שנמצאה גופתה של קומי. פקד עוז לפידות הביט בה מודאג. פניו נראו כמו פניו של מישהו שראה את הדבר שהכי פחות רצה לראות. ``הוא חזר...`` פנה פקד עוז לסגנו. `` מי ?!`` שאל אותו הסגן. ``או... אתה צעיר... בוודאי לא שמעת עליו`` - ``שב ג`יימס.. יש לי משהו חשוב לספר לך`` פקד עוז הוריד את כובעו והתיישב על ארגז הפוך שהיה על המרפסת ופתח בסיפורו. באותו זמן ישבה דמות בדירתה החשוכה והפלה וטיפלה בפצעיה שנקרמו מהתקפה קטלנית של מיקוטים. וכך התחיל סיפורו של הפקד: ``זה היה ערב גשום בשנת 1990 הבן של קומי, דני, שיחק באותו ערב במחשב וחברו הגיע אליו לקחת משחק מחשב כאשר החבר יצא מהבית הרוצח נכנס כנראה דרך החלון ורצח את דני על המסך של המחשב נשארה הודעה GAME OVER YOU ARE DEAD ובדם היה מצויר מתחת לזה ???WHO IS NEXT בבוקר שלמחרת הגיעה קומי הביתה וראתה דם שרוע על המחשב ועל הרצפה ורק שבוע אחרי זה מצאו את הגופה של דני מבותרת לחתיכות. מאז היו לקומי כמה ניסיונות התאבדות. אף אחד לא ידע למה זה קרה אבל כולם ידעו מי זה היה אבל לא היה מספיק ראיות כדי להפלילו. זה היה הבוס שלה, קייל`` ``איך אתה יודע שזה שוב פעם קייל?`` שאל ג`יימס ``הגופה של קומי הייתה מבותרת גם והיא הייתה באותו מקום שבו מצאו את בנה...`` ``וחוץ מזה`` טען הפקד, ``על המרפסת היה כתוב בדם `YOU WON`T GUESS WHO IS NEXT` באותו הכתב יד כמו ברצח של דני`` ``אבל, הבנתי שתפסו את הרוצח של דני, זה היה החבר כמדומני, הוא רצח אותו בגלל שהיה וירוס משחק אם אני לא טועה`` כך חשבנו בהתחלה, עד שגם החבר נרצח באותה השיטה``.... פקד אוז התיישב על הארגז ההפוך שבמרפסת ונראה כמו אחד שהולך לפתוח מגירה במוחו שלעולם לא רצה לפתוח אותה. ``שב ג`יימס... זה עוד לא נגמר`` פנה אל סגנו, פקד עוז לקח נשימה עמוקה והמשיך בסיפורו: ``אתה מבין... כל זה היה לפני 25 שנה, שאני עוד הייתי צעיר ובכושר, קיבלנו לילה אחד כשבוע לאחר שמצאנו את גפתו של דני, קריאה בקשר על גופה שנמצאה בסמטה לא רחוקה מפה. כשהגענו לפינת הרחוב כבר חזינו את מה שאנו הולכים לראות...`` פקד עוז הפסיק לרגע מרכין את ראשו. ``אנא פקד.. המשך בבקשה את הסיפור`` אמר לו ג`יימס. פקד עוז הרים את ראשו ונראה היה כאילו דמעה עומדת לה בקצה העין ``אתה מבין.. כבר מהפינה ראינו דם מרוח לו על הקיר בצורה של כתובת ``בואו לכאן``.
שאני מנסה לפרסם פה את הסיפור של קומי מסודר. אני חושב שיש בעייה רצינית עם המערכת של הוספת קבצים אז אני אפרסם ב-3 הודעות את הסדר הנכון: היה זה בוקר קייצי ומואר בירח השני של רוטל, קומי ישבה במרפסת בייתה וצפתה במיקוטים נובחים אחד לשני פקודות ``איזה חמודים המיקוטים האלו`` קומי אמרה לדמות שיצאה באותו הרגע למרפסת ``כל אחד מהם חושב שהוא השליט של כל הקבוצה ומשוויץ כמה הוא חזק בנביחות עד לב השמיים, ואז מגיעה נקבה שמלחששת וכולם מתקפלים`` הדמות שלפה חבל משי משרוולה ובתנועה מהירה חנקה את קומי המופתעת. דמות נוספת עמדה בין וילונות המרפסת והביטה איך הרוצח מטיל את עצמו מעבר למרפסת. המיקוטים קרעו אותו לגזרים... שבוע עבר לפני שנמצאה גופתה של קומי. פקד עוז לפידות הביט בה מודאג. פניו נראו כמו פניו של מישהו שראה את הדבר שהכי פחות רצה לראות. ``הוא חזר...`` פנה פקד עוז לסגנו. `` מי ?!`` שאל אותו הסגן. ``או... אתה צעיר... בוודאי לא שמעת עליו`` - ``שב ג`יימס.. יש לי משהו חשוב לספר לך`` פקד עוז הוריד את כובעו והתיישב על ארגז הפוך שהיה על המרפסת ופתח בסיפורו. באותו זמן ישבה דמות בדירתה החשוכה והפלה וטיפלה בפצעיה שנקרמו מהתקפה קטלנית של מיקוטים. וכך התחיל סיפורו של הפקד: ``זה היה ערב גשום בשנת 1990 הבן של קומי, דני, שיחק באותו ערב במחשב וחברו הגיע אליו לקחת משחק מחשב כאשר החבר יצא מהבית הרוצח נכנס כנראה דרך החלון ורצח את דני על המסך של המחשב נשארה הודעה GAME OVER YOU ARE DEAD ובדם היה מצויר מתחת לזה ???WHO IS NEXT בבוקר שלמחרת הגיעה קומי הביתה וראתה דם שרוע על המחשב ועל הרצפה ורק שבוע אחרי זה מצאו את הגופה של דני מבותרת לחתיכות. מאז היו לקומי כמה ניסיונות התאבדות. אף אחד לא ידע למה זה קרה אבל כולם ידעו מי זה היה אבל לא היה מספיק ראיות כדי להפלילו. זה היה הבוס שלה, קייל`` ``איך אתה יודע שזה שוב פעם קייל?`` שאל ג`יימס ``הגופה של קומי הייתה מבותרת גם והיא הייתה באותו מקום שבו מצאו את בנה...`` ``וחוץ מזה`` טען הפקד, ``על המרפסת היה כתוב בדם `YOU WON`T GUESS WHO IS NEXT` באותו הכתב יד כמו ברצח של דני`` ``אבל, הבנתי שתפסו את הרוצח של דני, זה היה החבר כמדומני, הוא רצח אותו בגלל שהיה וירוס משחק אם אני לא טועה`` כך חשבנו בהתחלה, עד שגם החבר נרצח באותה השיטה``.... פקד אוז התיישב על הארגז ההפוך שבמרפסת ונראה כמו אחד שהולך לפתוח מגירה במוחו שלעולם לא רצה לפתוח אותה. ``שב ג`יימס... זה עוד לא נגמר`` פנה אל סגנו, פקד עוז לקח נשימה עמוקה והמשיך בסיפורו: ``אתה מבין... כל זה היה לפני 25 שנה, שאני עוד הייתי צעיר ובכושר, קיבלנו לילה אחד כשבוע לאחר שמצאנו את גפתו של דני, קריאה בקשר על גופה שנמצאה בסמטה לא רחוקה מפה. כשהגענו לפינת הרחוב כבר חזינו את מה שאנו הולכים לראות...`` פקד עוז הפסיק לרגע מרכין את ראשו. ``אנא פקד.. המשך בבקשה את הסיפור`` אמר לו ג`יימס. פקד עוז הרים את ראשו ונראה היה כאילו דמעה עומדת לה בקצה העין ``אתה מבין.. כבר מהפינה ראינו דם מרוח לו על הקיר בצורה של כתובת ``בואו לכאן``.
וההמשך
``איזה מטורף יכול לעשות דבר כזה`` שאל ג`יימס. זאת רק ההתחלה. התקרבנו לסמטה ושם פשוט ראינו מחזה ששום אדם שפוי לא יכול לשמור על שפיותו בראותו מחזה כזה. גופות שמונה ילדים, כולם שכובים על הרצפה בכתובת ``אני עוד אחזור``. ברגע זה פקד עוז פשוט לא יכל להמשיך את סיפורו ויצא בסערה מהמרפסת. חמש דקות לאחר מכן חזר. ``אז איך אתה יודע שזה הוא פקד`` `` הילדים נרצחו בדיוק באותו אופן... חבל משי שיסף את גרונם.. ולאחר מכן הגופה בותרה, הם היו רק ילדים!!!`` - ``פתחנו בחקירה ולא עלה בידנו להשיג שום רמז אז שיום אחד במפתיע קיבלנו שיחת טלפון... בצד השני של הקו עמד אותו רוצח והודיע לנו שהוא מתכוון להכות שוב`` ``אם הוא התכוון להכות שוב אז למה הוא סיפר לכם?`` ``לא יודע`` - המשיך פקד עוז - ``הוא מטורף... כנראה שהוא נהנה מזה, הגענו למקום שבו הוא אמר שיכה שנית ושוב אותו מחזה של גופות רק הפעם של נערים יותר מבוגרים מאלו שנרצחו בפעם שעברה... ואז, ראינו צללית בורחת בהמשך הסימטה.. רצנו אחריה וגם ירינו עליו ואני בטוח שגרמתי לו לצליעה מאותו יום אבל לא הצלחנו לתפוס אותו... כאילו בלעה אותו האדמה. מאז.. הוא לא נראה יותר על פני השטח.`` ``אבל בוס... אם זה היה לפני 25 שנה.. אתה מאמין שזה אותו אדם?`` ``זה חייב להיות.. הכל מצביע על זה`` ובאותו זמן... באותה דירה מעורפלת נכנסה דמות נוספת לחדר... ``מה. מה מה אתה רוצה`` גמגמה הדמות, שטיפלה בפצעיה, מפחד. הדמות שכרגע נכנסה לא הוציאה מילים אלה אקדח וירתה כדור היישר לראשו של הפצוע.
``איזה מטורף יכול לעשות דבר כזה`` שאל ג`יימס. זאת רק ההתחלה. התקרבנו לסמטה ושם פשוט ראינו מחזה ששום אדם שפוי לא יכול לשמור על שפיותו בראותו מחזה כזה. גופות שמונה ילדים, כולם שכובים על הרצפה בכתובת ``אני עוד אחזור``. ברגע זה פקד עוז פשוט לא יכל להמשיך את סיפורו ויצא בסערה מהמרפסת. חמש דקות לאחר מכן חזר. ``אז איך אתה יודע שזה הוא פקד`` `` הילדים נרצחו בדיוק באותו אופן... חבל משי שיסף את גרונם.. ולאחר מכן הגופה בותרה, הם היו רק ילדים!!!`` - ``פתחנו בחקירה ולא עלה בידנו להשיג שום רמז אז שיום אחד במפתיע קיבלנו שיחת טלפון... בצד השני של הקו עמד אותו רוצח והודיע לנו שהוא מתכוון להכות שוב`` ``אם הוא התכוון להכות שוב אז למה הוא סיפר לכם?`` ``לא יודע`` - המשיך פקד עוז - ``הוא מטורף... כנראה שהוא נהנה מזה, הגענו למקום שבו הוא אמר שיכה שנית ושוב אותו מחזה של גופות רק הפעם של נערים יותר מבוגרים מאלו שנרצחו בפעם שעברה... ואז, ראינו צללית בורחת בהמשך הסימטה.. רצנו אחריה וגם ירינו עליו ואני בטוח שגרמתי לו לצליעה מאותו יום אבל לא הצלחנו לתפוס אותו... כאילו בלעה אותו האדמה. מאז.. הוא לא נראה יותר על פני השטח.`` ``אבל בוס... אם זה היה לפני 25 שנה.. אתה מאמין שזה אותו אדם?`` ``זה חייב להיות.. הכל מצביע על זה`` ובאותו זמן... באותה דירה מעורפלת נכנסה דמות נוספת לחדר... ``מה. מה מה אתה רוצה`` גמגמה הדמות, שטיפלה בפצעיה, מפחד. הדמות שכרגע נכנסה לא הוציאה מילים אלה אקדח וירתה כדור היישר לראשו של הפצוע.
טוב, מרוב המשכים שכתבתם לא רואים...
את הסיפור
כעבור כשעה הגופה שעל הריצפה החלה לזוז קלות, ``לעזעזל איתו, ידעתי שאסור לי לעבוד עם מטורפים. כל העסק הזה היה מסריח מדי מההתחלה, מילא לרצוח אבל לכתוב בכל מקום - הינה אני, לא תתפסו אותי וכו` זה כבר מוגזם!`` ``נכון`` אמרה דמות נמוכה שבאותו הרגע המת/פצוע הבחין לראשונה בקיומה ``מי אתה ומה אתה עושה פה?`` הפצוע קם וניתן היה לראות שפצעיו מההתקלות עם המיקוטים כבר נעלמו ורק סימני הכדורים נשארו אבל אט אט החלו להעלם. ``בוא נגיד שאמא שלך שלחה אותי לדאוג לך, יותר מזה אתה לא צריך לדעת`` זרקה הדמות הנמוכה. ``זוז לעבר האור שאני אראה אותך יותר טוב, ואל תחשוב על תעלולים מיותרים למרות שהמטורף לא מפחד ממני, יש לי דרכים לגרום לך להתחרט על היום שבו אמא שלך נפלה על אבא שלך! הא הא`` הדמות בכניסה החלה לזוז לעבר כתם האור שנשפך מהחלון ולפי הצבע הירקרק של האור היה ניתן לנחש ששני הירחים זורחים הכחול והצהוב. ``הינה, אני באור עכשיו אתה מוכן להקשיב לי, מלאנין?`` ``אני לא מתכוון לשאול איך אתה יודע את שמי, אבל אתה יכול להיות בטוח שאם לא תתחיל לדבר מהר, אתה כבר לא תוכל לדבר!! או ולפני הכל את הברדם תוריד`` ה``גמד`` החל להפשיל את ברדסו ומלאנין לא יכל שלא להבהל, במקום פנים אנושיות הוא ראה לזוועתו.....
את הסיפור
כעבור כשעה הגופה שעל הריצפה החלה לזוז קלות, ``לעזעזל איתו, ידעתי שאסור לי לעבוד עם מטורפים. כל העסק הזה היה מסריח מדי מההתחלה, מילא לרצוח אבל לכתוב בכל מקום - הינה אני, לא תתפסו אותי וכו` זה כבר מוגזם!`` ``נכון`` אמרה דמות נמוכה שבאותו הרגע המת/פצוע הבחין לראשונה בקיומה ``מי אתה ומה אתה עושה פה?`` הפצוע קם וניתן היה לראות שפצעיו מההתקלות עם המיקוטים כבר נעלמו ורק סימני הכדורים נשארו אבל אט אט החלו להעלם. ``בוא נגיד שאמא שלך שלחה אותי לדאוג לך, יותר מזה אתה לא צריך לדעת`` זרקה הדמות הנמוכה. ``זוז לעבר האור שאני אראה אותך יותר טוב, ואל תחשוב על תעלולים מיותרים למרות שהמטורף לא מפחד ממני, יש לי דרכים לגרום לך להתחרט על היום שבו אמא שלך נפלה על אבא שלך! הא הא`` הדמות בכניסה החלה לזוז לעבר כתם האור שנשפך מהחלון ולפי הצבע הירקרק של האור היה ניתן לנחש ששני הירחים זורחים הכחול והצהוב. ``הינה, אני באור עכשיו אתה מוכן להקשיב לי, מלאנין?`` ``אני לא מתכוון לשאול איך אתה יודע את שמי, אבל אתה יכול להיות בטוח שאם לא תתחיל לדבר מהר, אתה כבר לא תוכל לדבר!! או ולפני הכל את הברדם תוריד`` ה``גמד`` החל להפשיל את ברדסו ומלאנין לא יכל שלא להבהל, במקום פנים אנושיות הוא ראה לזוועתו.....המשך... ניתן לערעור
בעצם הפרצוף כן היה אנושי, אבל כל כך... כל כך... מקועקע!!! מרוב קעקועים אי אפשר היה לראות את הפרצוף עצמו. בעצם הפרצוף היה הדבר היחידי חוץ מהקול שהיה אנושי אצל הגמדון הזה. ``יוווווווו לא נראה לי שאתה יותר טוב מהמשוגע... גם עם ה... הקעקועים האלה, וגם עם זה שאמא שלי היא לא נורמלית`` ``אל לך להמעיט בכוחה של אימך, מלאנין. אומנם בסופה היתה קטנה וחלושה, אבל לא כל חייה היתה כך`` אמר הגמדון הקועקע ``והגיע הזמן שתלך בדרכה ילדי. יש לך הרבה מה להשלים`` ``אל לך להמעיט בכוחה,הגיע הזמן שתלך בדרכה, ילדי`... איזה פנטזיות יש לך בראש המוזר שלך? אתה נשמע כמו איזה אחד ממלחמת הכוכבים!`` היתי ממשיכה אבל אנחנו הולכים ברגע זה ליריד הספרים, ביי ו... סליחה שהרסתי (אל תגידו שלא)
בעצם הפרצוף כן היה אנושי, אבל כל כך... כל כך... מקועקע!!! מרוב קעקועים אי אפשר היה לראות את הפרצוף עצמו. בעצם הפרצוף היה הדבר היחידי חוץ מהקול שהיה אנושי אצל הגמדון הזה. ``יוווווווו לא נראה לי שאתה יותר טוב מהמשוגע... גם עם ה... הקעקועים האלה, וגם עם זה שאמא שלי היא לא נורמלית`` ``אל לך להמעיט בכוחה של אימך, מלאנין. אומנם בסופה היתה קטנה וחלושה, אבל לא כל חייה היתה כך`` אמר הגמדון הקועקע ``והגיע הזמן שתלך בדרכה ילדי. יש לך הרבה מה להשלים`` ``אל לך להמעיט בכוחה,הגיע הזמן שתלך בדרכה, ילדי`... איזה פנטזיות יש לך בראש המוזר שלך? אתה נשמע כמו איזה אחד ממלחמת הכוכבים!`` היתי ממשיכה אבל אנחנו הולכים ברגע זה ליריד הספרים, ביי ו... סליחה שהרסתי (אל תגידו שלא)
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.