מה עם עבודה?

[חצישלישרבע]

מה עם עבודה?

תגידו, אתם עובדים

אני כעת התחלתי לחפש עבודה, עתה ולימודי קרבים לקיצם. מצד אחד אני קצת מצפה להתחיל לעבוד, כי ממש נמאס לי להיות סטודנטית, ומצד שני אני מאוד חוששת, בבחינת "ומה אם אני לא אוהב את מקום העבודה". יש לא טוב שמכירים (עכשיו), ויש לא טוב שלא מכירים (מקום העבודה יכול להיות גועלי). בקיצור, עד לאחרונה חייתי ממלגה ועבודה באוניברסיטה, ועכשיו זה זמן להחליף קצת כיוון. מכל מקום, ומתוך סקרנות, מה אתם עושים על מנת שבתחילת החודש תוכלו לקיים את הדירה שלכם

 

[gal-or]

שני דברים לי אליך:

א. מה שקובע אם מקום העבודה נעים או לא, זה האנשים שאת עובדת איתם. אם תהיי נעימה לאנשים, אז אנשים יהיו נעימים אליך בחזרה. ב. השאלה גם איך את תעשי את העבודה. אם את תעשי אותה בצורה משעממת, אז היא באמת תהיה משעממת. אם תהיי ראש גדול, ותיזמי דברים, אז היא תהיה לך מעניינת. הבנת? מקווה שעזרתי, עדי

 

[חצישלישרבע]

הבנתי

אבל לא בהכרח הסכמתי. עבדתי בעבר במקום עבודה אחר, והאנשים היו דווקא בסדר, עדיין - לא אהבתי. אני לא יודעת מה הכוונה בלעשות את העבודה "בצורה משעממת": כשמלצרתי הייתי נחמדה, ובאמת לא היה לי משעמם, אבל כשאתה מתכנת, אתה מתכנת, לא מתכנת ורוקד דיסקו תוך כדי. מכל מקום, תודה לך על המחשבה והעצות

 

[sobolina]

פשששש - גרמת לי לחשוב ...

זו באמת יכולה להיות דרך מאוד מעניינת לתכנת , ואם מדברים על להגדיל ראש - אז אפשר לארגן שירה בציבור , או משחק חברתי שכל מתכנת יספר בדיחה על מחשבים וכו'.... לגבי עבודה , אני חושבת שהמפתח הוא קודם כל להגדיר את התחום שבו נראה לך שתשתלבי הכי טוב. יש לי חברות שיודעות שיחסי אנוש זה ממש לא התחום החזק שלהם - אז הם עובדות במשרות שלא דורשות את זה, לעומת זאת יש לי חברות שזה כן הצד החזק שלהן - ואותן את תמצאי במוקדי שירות לקוחות ,פקידות במשרדי עו"ד / מרפאות וכו'. הכי חשוב זה לסווג את התחום שאת מעוניינת בו , ואת העבודה שהכי מאתגרת - שבה את חושבת שתוכלי להתפתח הכי טוב. אני למשל טיפוס שמגדיר את עצמו כראש גדול מאוד - אני לא אוהבת ללכת רק לפי משהו מוגדר שמביאים לי , תמיד אני אחפש עוד משהו לעשות שיועיל - אבל הדגש הוא שזה יהיה בנוסף , ולא במקום

לגבי מקום העבודה עצמו - אני חושבת שזה מאוד תלוי בבנאדם,אבל אני יכולה לתמוך בך בעמדה שלפעמים זה לא את - אלא זה הם. ולפעמים זה לא הם, אלא העבודה עצמה. אני פשוט חושבת שמה שהחזיק אותי במהלך העבודות השונות הייתה עצה שחברתי הטובה הביאה לי - היא אמרה שבכל דבר רע תמיד יש דבר טוב- ברגע שתמצאי אותו , ותתמקדי בו - הכל ילך יותר בקלות. - אני חייבת לציין שזה אכן עזר לי. למרות שבסופו של דבר - התפטרתי ממקום העבודה - אבל זה סיפור אחר לחלוטין

שיהיה

רבה הילה

 

[חצישלישרבע]

אז במה עבדת?

אני מודה על העצות, ובכל זאת הסקרנות הורגת אותי

, במה אנשים עובדים כאן?

 

[sobolina]

עבודתי במהלך השנה ../images/Emo26.gif

עבדתי במהלך השנה האחרונה באגודת הסטודנטים בבר אילן, כאשר באחריותי היו התפקידים הבאים: חברת מועצה, נציגת מחלקה בהתנדבות. ראש פרויקט מחשוב,ורכזת במדור האקדמי בהתנדבות. התפקידים שמהם התפטרתי היו התפקידים בשכר - ולא התפקידים בהתנדבות. פשוט יש גבול כאשר רומסים את העקרונות שלך , בכדי להגשים איזושהי מטרה פרטית עצמית , ולא מטרה כללית ומאחדת

שזה מוביל אותי לשאלה הבאה (סליחה חצי אם אני קוטעת לך את הדיון - אך זה תמיד יכול לבוא כהמשך): אז מקום העבודה שלכם הוא מקסים , אחלה של אנשים , אחלה עבודה , אבל פתאום מגיע הרגע ואתם מבינים כי דברים לא יכולים להמשך כך , ושקרה מקרה שהיה מבחינת "הקש ששבר את גב הגמל". שאלתי היא כזו

מהו הגבול בשבלכם

אני פרטתי למעלה (בתמצות) את הסיבה שלי , אך מהי הסיבה שלכם

מהו מבחינתכם המקרה אשר ידליק לכם נורה אדומה ויגרום לכם לחשוב פעמיים לפני שתשארו במקום העבודה שלכם

מסקרן לא פחות הא חצי

הילה

 

[karnaf7]

חגי תם הוא בהחלט גבול הגיוני ../images/Emo8.gif

 

[חצישלישרבע]

אם ממש רע לי

עבדתי במקומות שהיה לי בהם ממש רע, פשוט עניין של לשנוא להיות שם, ולהיות מתוסכל כל החיים. זה לא מתאים לי. אני יכולה לחיות בצמצום, אני מוכנה לעבוד בעבודות מזדמנות, ואם ממש רע לי, אני אעשה משהו עם זה ולא אשב ואקווה לימים טובים יותר. בהקשר הזה, מלצרתי פעם במקום אחד, והבוס היה איש ממש ממש לא נעים. הסתדרתי עם זה בסדר, עד שיום אחד הוא חטף התקף קריזה (לא עלי, על מישהי אחרת, שבכלל לא היתה שם), התחיל להעיף דברים. ממש ממש נבהלתי, ואמרתי לעצמי שאני לא צריכה להעביר משמרות כשאני מפוחדת. מסרתי לו את הסינר והלכתי הביתה.

 

[יעל ארבל]

את זה אפשר לעשות כשלא תלויים

במשכורת לקיום הדירה. אבל מה אם כן תלויים בה? אז מתחילות הדילמות.

 

[חצישלישרבע]

זה לא לגמרי נכון

אני מסכימה שדילמות ללא ספק יהיו, אבל אם באמת רע, ועושים את השיקול שמוכנים לספוג ירידה ברמת החיים ובלבד שלא להיות במקום שעושה לך מאוד רע, אזי אפשר להסתדר: אפשר בזמן שעוד עובדים לחפש עבודה בעלת אופי "זמני" יותר ( עבורי זו עבודת מלצרות. אני נהנית ממנה, והיא לפחות מכניסה שכר מינימום), ואז, אחרי שמוצאים, לעזוב. לטעמי אלו פריבילגיות שקיימות כל עוד צעירים, ופחות אח"כ, כשאוסף המחויבויות גדל, ולכן דווקא מסיבה זו אני לא רוצה למצוא את עצמי במקום איום, ולדעת שכשעוד יכולתי לעשות משהו בעניין לא עשיתי כלום. אגב, אני מאמינה שלא משנה כמה נמוכה המשכורת, כדאי לקחת את ההחלטה שחלק ממנה (אפילו אם זה מאתיים ש"ח כל חודש), הולך ישירות לחסכון. כמו שאמרו כאן בעבר בהקשר אחר, הדברים הללו מצטברים, ואם וכאשר מגיעה תקופה קשה אפשר להעזר בהם.

 

[יעל ארבל]

תראי, אני לא יודעת לגבי אחרים

אבל אצלי הדברים קצת שונים. אם יפטרו אותי מהעבודה למשל (וכבר קרה כזה דבר פעם אחת כשסגרו את החברה שעבדתי בה), אין לי מאיפה לחיות. ההורים שלי לא יכולים לעזור כלכלית, אפילו לא בשקל לחודש, ככה שאני ברשות עצמי. כשסגרו את החברה שעבדתי בה ופיטרו את כולם, זה היה בדיוק זמן שחיפשתי דירה, אז לא היתה לי ברירה באותו רגע אלא לגור עם ההורים, עד שאמצא עבודה. זה היה מזל, כי מה היה קורה אילו כבר התחייבתי לשכר-דירה וכו'? ותאמיני לי, הייתי בדיכאון מאוד גדול אז, גם לאבד עבודה וגם לגור עם ההורים. זה לא שאני אומרת שאם רע למישהו בעבודה שלא יעזוב אותה. כבר קרו גם אצלי מקרים בעבר שעזבתי עבודה כי היה לי רע, אבל בכל הפעמים שזה קרה ידעתי איפה אני אשן למחרת ההתפטרות. כל מה שאני כותבת כאן בטל ומבוטל במקרה שיש הורים שיכולים לעזור ולתמוך עד שמוצאים דירה. ואגב עבודות זמניות, זה אחלה, אבל זה לא מספיק כשגרים לבד בלי הגב הכלכלי. זה היה הצד הכלכלי של העבודה. יש כמובן גם את הצד הנפשי, אבל על כך בפעם אחרת.

 

[karnaf7]

אני אספר

אני עובד בנתב"ג בחברה לשירותי קרקע. עבודה במשמרות בתחום מבצעי הקרקע. עם השנים צברתי לי שם מספר תפקידים ואני ממש אוהב את העבודה. זה מסתדר לי טוב עם הלימודים - אני עובד רק כשנוח לי, וזה מקדם אותי בתחום אותו אני לומד (הילה, אני חושב שכבר דיברנו על זה - אני מתכוון להמשיך בתחום) - לוגיסטיקה. אני חושב שאמנם חשוב לעבוד עם אנשים שטוב לך איתם אבל יותר חשוב זה לעבוד במקום שאני מפיק מעצמי את המיטב (המשכורות אצלנו הן לא משהו - אבל העבודה מעניינת לי ותורמת לי, אז אני ממשיך.

 

[sobolina]

כל הכבוד גיא ../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif

תאמין לי ,אתה נמצא במקום הרבה יותר טוב (מבחינת השלב של הנסיון) מהרבה חבר'ה במחלקה שלנו. תקח בחשבון שישנם אנשים אשר יחפשו עבודה בנרות , ולך כבר יש עבודה , יש נסיון , יש לאן להתפתח - והדבר הכי חשוב שאמרת , לדעתי לא תמיד השיקול של עבודה הוא משכורות (ופה אני בטוחה שאחים שלי יהיה להם מה להגיד...) , אלא השיקול הוא היכן אני אמצה את הפוטנציאל, היכן ההגשמה העצמית שלי תהיה הכי רבה וטובה,וכמובן , השאיפה שלי היא שבמקום עבודה אידיאלי לא יפתחו שאיפות להגשמה עצמית פרטית , אלא להגשמה עצמית כללית - מקום שתמיד ירצה לתמרץ את העובדים שבו וכו' - בקיצור , ממש הפנמתי את החומר בקורס התנהגות ארגונית לגבי תיאורית הצרכים של מסלאו וכו'. בקרוב המאמר....

הילה

 

[יעל ארבל]

בטח עובדים,

וכמו שהסבתות נוהגות לומר - הכסף לא גדל על העצים...

 

[חצישלישרבע]

יהיה בסדר לשאול במה? ../images/Emo9.gif

 

[יעל ארבל]

בטח בסדר -

עד לפני כמה חודשים הייתי מנהלת עמותה חברתית וגם עבדתי חלק מהזמן מהבית כפרילנסרית. עכשיו אני עובדת במחשבים, המקצוע הקודם שלי ובתהליכי הקמת עסק מהבית בנוסף. את הלימודים סיימתי כבר לפני כמה שנים בשתי נגלות (מחשבים ומנהע"ס), כך שהעבודות הן במשרה מלאה.

 

[sobolina]

יאאאאא - יעל ../images/Emo70.gif

אולי תוכלי לעזור לי, אני מכינה אולי סמנריון על "מקומם של העסקים הקטנים בכלכלת ישראל" - האם יש לך חומר בנידון

,דרך לעזור לי

משהו

אנשים - זהו, אני על סף יאוש

הילה