הגודל והמחיר
כשהגעתי לפה הייתי מאוהבת לגמרי בדירה ברחוב הרמב"ם בתוך השוק (ממש ליד נכין שהיה הפיגוע השבוע) שהייתה עם תקרות גבוהות, ריצפה מצויירת מרפסת מקסימה ואווירה, שהחבר שלי לא רצה לעבור אליה בגלל המיקום, אבל אותי היא הלהיבה לגמרי. ואז אבא שלי הציע שנלך לראות דירה ששייכת לבת דודה שניה שלו, שעד לאחרונה גרה בה סבתא שנפטרה לפני שנתיים. נורא רציתי את הדירה ברמב"ם, אבל כיוון ששי בן זוגי עשה פרצופים נסענו... הגבול שלנו היה 500$ ואמרתי את זה לאבא שלי, כך שכל הדירות שראיתי עד אז (שי בא רק למה שהלהיב אותי) היו בינוניות בגודלן במקרה הטוב, וקטנות במקרה הרע. הדירה הזו שהגענו אליה, כשירדנו מהאוטובוס (יש לנו קו 61 ממש מול הבית) בדרכנו חזרה מהשוק ברמב"ם, שי הודיע שכבר נראה לו מבחוץ הרבה יותר טוב, "צפון ת"א" הדיזנגופי הרבה יותר הרשים אותו מהשוק ואנשיו, שאותי הלהיבו. וגם זה שיש לפה אוטובוסים כל 6 דקות, והם אפילו מגיעים לשירות הלאומי שלי, נראה לו אז כייתרון גדול.. הבן של אותה בת הדודה הגיע לפתוח לנו את הדירה, נכנסנו, היה ריח פשוט נוראי (של זקנים כזה) והכל היה מלא אבק, אבל הכל... הדירה עברה הצפה בזמן שהייתה ריקה והריצפה שלה לא נראתה משהו, אבל היא עברה סיוד מחדש. אני ושי עמדנו שם המומים. הדירה הייתה ע-נ-ק-י-ת, יש בה סלון שגדול יותר מחלק מהדירות שהיינו בהן, מרפסת סגורה (עם נוף מכוער לכביש) שניתן להפריד משאר הבית ע"י דלתות מכאניות. וחדר שינה גדול אך אינטימי עם ארון מזעזע במיוחד משנות ה50. אז נאמר לנו שאפשר לזרוק כל מה שבא לנו (יותר מאוחר שההכל הזה היה תקף על כל שאר הג'אנק מעבר לארון המפלצתי הזה). לא לקח לנו יותר מדקה לומר שניקח אותה. אבא שלי הצליח לסדר את זה שיתאימו את המחיר שמה שחיפשנו, והופס דירה של 700-750 דולר, הפכה להיות דירה ב500$. לא התאהבתי בדירה ממבט ראשון, כמו שהתאהבתי בדירה ברמב"ם האווירה שהייתה בה הייתה של זקנים, והתחושה הייתה שאני אבלה פה הרבה זמן בניקיון (חודש שלם לקח לנו להביא אותה למצב ראוי להקרא נקי) אבל לחיות בדירה גדולה כמו שלנו של 2.5 חדרים במיקום צפוני כמו שלנו (שהיום אגב אנחנו חושבים שהוא ממש לא משהו, אנחנו בהחלט מעדיפים את מרכז ת"א באיזור גורדון בו גרתי לפני שעברתי לכאן) לא מוצאים ב500$, מה גם שבגלל שאני מהמשפחה לא שינו את זה שהארנונה היא על היורשים, ואנחנו מקבלים הנחה של 50% בארנונה, שבאיזור הזה היא די גבוהה, ככה במשחינת מחיר לא הייתה דירה שיכולה לתת לנו פייט בקטע הזה. במרץ כשיגמר החוזה ותיפתח האופציה, נראה מה יהיה... אנחנו כן מתכוונים לחפש משהו יותר שקט (הכביש פה עושה לי רעש לא נורמאלי) באיזור של גורדון, אבל אנחנו בספק גדול אם נמצא, אנחנו יודעים שיש לנו מציאה ביד. וכשיש לך מציאה ביד עם כל הפאקים, לא נוטשים אותה כ"כ מהר...
דווקא לגבי הדירה הזו ולא אחרת
מעניין אם באמת יש כזה דבר, תחושה שאופפת אותך, כשמוצאים את "המקום הנכון".