ניסיון לענות על פי חוכמת הקבלה.
על פי מאמרו של הרב"ש, (רבי ברוך שלום אשלג), "מהו בחינת מרגלים" -----> "לכן כנ"ל, מי שרוצה ללכת בדרך להגיע לבחינת "אדם", כבר נאמר עליו הפסוק "ורוח בני האדם העולה הוא למעלה, למקום העליון, היינו לה'", שכתוב בו "בצלם אלקים עשה את האדם" וכתוב "נר ה' נשמת אדם". שפירושו "בצלם אלקים" הוא, כמו שה' הוא המשפיע, כמו כן האדם צריך להגיע לדרגה זו להיות משפיע. והגם שהאדם מתחיל את העבודה בשלא לשמה, ואיך האדם יכול להגיע לדרגת משפיע. והתשובה היא כמו שאמרו חז"ל "הבא לטהר מסייעין אותו". ושואל הזה"ק "במה". ומשיב "בנשמתא קדישא", היינו שה' נותן לו נשמה וע"י הוא מקבל את הסיוע. וזהו פירוש "נר אלקים נשמת אדם"." כל מהות ה"אדם" היא "רצון לקבל". הבורא או האלוקים או הטבע...ברא רצון להתמלא בכל טוב. כל עולמינו מושתת על יסוד הקבלה, הרצון לקבלה. ישנן דרגות ברצון לקבל : דומם צומח חי מדבר (מלשון דיבור). הנשמה הכללית שממנה ירדו נשמות בני האדם נקראת "נשמת אדם הראשון". החוש הזה שנקרא נשמה הוא נסתר מאיתנו ואינו מהווה בעולם הזה חלק מחושינו, אבל אם נגלה את העולם הרוחני בעזרת חוש הנשמה נוכל להגיע להיות "אדם", מלשון "אדמה לעליון" (ספר ישעיהו). אלוקים ברא יש מאין, כלומר, הוא יש מיש, היה הווה ויהיה, הוא רצון או טבע לתת, להשפיע, והוא ברא רצון שיקבל את נתינתו. אבל על מנת לקבל את ההטבה הזו, עלינו להשוות עימו צורה, על פי מידותיו של הבורא. ולכן צלם אלוקים, כלומר, שאנו נהיה כמוהו, משפיעים, ומתוך כך שנקבל נוכל להשפיע. זה נקרא "רצון לקבל בעל מנת להשפיע" - שלא נרצה לקבל לעצמינו כלום, אלא "לשמה" - שאנו נקבל ונשתמש בקבלה על מנת להשפיע לבורא (לעשות לו נחת רוח גם) מקווה שעזרתי אפילו קצת