מה קורה לי?
שלום לכולם, יש לי ספקות רבים בזמן האחרון והייתי רוצה לשמוע את דעתכם. אני כבר אחרי גיל 30, הומוסקסואל, כבר הרבה שנים שלא בארון, היו לי בני זוג ומערכות יחסים ארוכות וקצרות, ניתן לומר שניסיתי די הרבה דברים במין עד כה. חובה עלי לציין שתמיד הייתי אדם קצת סגור וביישן עם הרבה מאוד תסכולים, תסביכים נפשיים שכללו טיפול פסיכולוגי ואף טיפול תרופתי אנטי דכאוני למשך כמה חודשים (לפני כשנתיים). משך השנים היו לי אפיזודות של בעיות אכילה, מחשבות טורדניות ועוד כל מיני צרות אם כי תמיד הייתי אופטימי, פעיל חברתית, תמיד עובד ולומד. יחסי המיניים היו לרוב נעימים, יותר אהבתי את המגע, החיבוקים וזה כמעט הספיק, ישנן תקופות של חרמנות רבה, אוננות והנאה מרובה שמלווה אל כל פעילות מינית אם כי בחודשים האחרונים חל שינוי. כעת יש לי בן זוג שאני אוהב מאוד ומעריך, יש לו גוף יפה ונשמה טהורה אבל אני ממש סובל במיטה, הוא לא כופה עלי דבר, הוא עדין וחושני ונדמה שנמשך אלי מאוד. אני פשוט לא רוצה מין, אני כבר כמה חודשים לא מצליח לגמור בכלל, רק לבדי אחרי מאמצים מרובים שגורמים לי לכאב ותסכול. יש לי כמה שאלות: האם א-מיניות יכולה להיות אפיזודה חולפת או שהיא פניה של הבעיות הנפשיות של האדם? הסיכוי שאשאר לבד בשל כך קשה לי יותר, האם יש טעם "לחתוך" את יחסי עם בן הזוג מעצם החשיבות הרבה שהוא מקנה למין? אני שוקל להציע לו יחסים פתוחים על מנת שיוכל להנות ממין חופשי, אני יודע שזו מחווה של יאוש, חבל לי להפסיד אותו. האם יתכן ואהיה א-מיני לכל החיים? איך משלימים עם זה? מה צפוי בעתיד? בלי להעליב אף אחד, מרגיש כאילו זו מחלה שתסמיניה הם בדידות ועצבות. בברכה, יאני.
שלום לכולם, יש לי ספקות רבים בזמן האחרון והייתי רוצה לשמוע את דעתכם. אני כבר אחרי גיל 30, הומוסקסואל, כבר הרבה שנים שלא בארון, היו לי בני זוג ומערכות יחסים ארוכות וקצרות, ניתן לומר שניסיתי די הרבה דברים במין עד כה. חובה עלי לציין שתמיד הייתי אדם קצת סגור וביישן עם הרבה מאוד תסכולים, תסביכים נפשיים שכללו טיפול פסיכולוגי ואף טיפול תרופתי אנטי דכאוני למשך כמה חודשים (לפני כשנתיים). משך השנים היו לי אפיזודות של בעיות אכילה, מחשבות טורדניות ועוד כל מיני צרות אם כי תמיד הייתי אופטימי, פעיל חברתית, תמיד עובד ולומד. יחסי המיניים היו לרוב נעימים, יותר אהבתי את המגע, החיבוקים וזה כמעט הספיק, ישנן תקופות של חרמנות רבה, אוננות והנאה מרובה שמלווה אל כל פעילות מינית אם כי בחודשים האחרונים חל שינוי. כעת יש לי בן זוג שאני אוהב מאוד ומעריך, יש לו גוף יפה ונשמה טהורה אבל אני ממש סובל במיטה, הוא לא כופה עלי דבר, הוא עדין וחושני ונדמה שנמשך אלי מאוד. אני פשוט לא רוצה מין, אני כבר כמה חודשים לא מצליח לגמור בכלל, רק לבדי אחרי מאמצים מרובים שגורמים לי לכאב ותסכול. יש לי כמה שאלות: האם א-מיניות יכולה להיות אפיזודה חולפת או שהיא פניה של הבעיות הנפשיות של האדם? הסיכוי שאשאר לבד בשל כך קשה לי יותר, האם יש טעם "לחתוך" את יחסי עם בן הזוג מעצם החשיבות הרבה שהוא מקנה למין? אני שוקל להציע לו יחסים פתוחים על מנת שיוכל להנות ממין חופשי, אני יודע שזו מחווה של יאוש, חבל לי להפסיד אותו. האם יתכן ואהיה א-מיני לכל החיים? איך משלימים עם זה? מה צפוי בעתיד? בלי להעליב אף אחד, מרגיש כאילו זו מחלה שתסמיניה הם בדידות ועצבות. בברכה, יאני.
