מה קורה נרדמתם? טוב אז יאללה לשאלה
- פותח הנושא nonana
- פורסם בתאריך
אצלנו - היום שניהם דורשים המון
המון תשומי וידיים. עד לפני שבוע נועה היתה צמודה אלי יותר מאמיר. אמיר מידי פעם היה מגיע אלי שאני ארים, אחבק ואנשק וממשיך בעיסוקיו. בשבוע האחרון הוא דורש המון, למד לבכות מכל דבר. שניהם ממש רבים עלי ודוחפים אחד את השני. נועה לא מסכימה שאני ארים אותו ורבה איתו על כל פיסת בשר פנויה אצלי.
המון תשומי וידיים. עד לפני שבוע נועה היתה צמודה אלי יותר מאמיר. אמיר מידי פעם היה מגיע אלי שאני ארים, אחבק ואנשק וממשיך בעיסוקיו. בשבוע האחרון הוא דורש המון, למד לבכות מכל דבר. שניהם ממש רבים עלי ודוחפים אחד את השני. נועה לא מסכימה שאני ארים אותו ורבה איתו על כל פיסת בשר פנויה אצלי.
אצלנו זו נקודה בעייתית ביותר
וטוב שהעלית אותה.. אני מגדירה את הבעיה כ"בעית שיר"!!! התינוקת המשגעת והמקסימה שלי היא כ"כ שובבה (נזק זהו שמה השני...) מבחינתה רק היא קיימת, הכל מגיע לה, ואחיה.. סתם שם לקישוט! היא כל הזמן חוטפת לו צעצועים, רק מה שאצלו מעניין אותה. היא כל הזמן רוצה להיות על אמא... בכל זמני המשחק המשותפים שלנו, היא זו שבה כל כמה דקות לשבת עלי ולהתחבק איתי. וזה היה כך מהרגע שהם התחילו להיות ניידים. רון מידי פעם זוחל אלי שם עלי את הרא ומקבל לטיפה ומייד ממשיך בעיסוקיו. אבל שיר מבחינתה כל הזמן לשבת עלי, לשחק לי עם העיניים, האף, הפופיק..... וכו´. מי צריך צעצועים אם יש את אמא???? אני עובדת קשה להרגילה שגם רון קיים וגם לו מגיע להיות על הידיים של אמא, אבל ברגע שאני לוקחת אותו, היא מייד מגיעה ודוחפת! והוא מצידו, לא ממש רוצה להיות עלי. זה מתהפך רק במקומות ציבוריים. רון סובל מאיזה פחד מזרים, אבל רק כשזה לא בטריטוריה הביתי שלו. כלומר בבית הוא לא חושש. במשחקיות למיניהן, הוא נרתע ונדבק אלי. ואילו שיר כמעט ולא זקוקה לי, היא פורחת בחברה של אחרים. את רון אי אפשר לעזוב לשנייה במקום זר. אני צריכה להיות איתו כל הזמן.
וטוב שהעלית אותה.. אני מגדירה את הבעיה כ"בעית שיר"!!! התינוקת המשגעת והמקסימה שלי היא כ"כ שובבה (נזק זהו שמה השני...) מבחינתה רק היא קיימת, הכל מגיע לה, ואחיה.. סתם שם לקישוט! היא כל הזמן חוטפת לו צעצועים, רק מה שאצלו מעניין אותה. היא כל הזמן רוצה להיות על אמא... בכל זמני המשחק המשותפים שלנו, היא זו שבה כל כמה דקות לשבת עלי ולהתחבק איתי. וזה היה כך מהרגע שהם התחילו להיות ניידים. רון מידי פעם זוחל אלי שם עלי את הרא ומקבל לטיפה ומייד ממשיך בעיסוקיו. אבל שיר מבחינתה כל הזמן לשבת עלי, לשחק לי עם העיניים, האף, הפופיק..... וכו´. מי צריך צעצועים אם יש את אמא???? אני עובדת קשה להרגילה שגם רון קיים וגם לו מגיע להיות על הידיים של אמא, אבל ברגע שאני לוקחת אותו, היא מייד מגיעה ודוחפת! והוא מצידו, לא ממש רוצה להיות עלי. זה מתהפך רק במקומות ציבוריים. רון סובל מאיזה פחד מזרים, אבל רק כשזה לא בטריטוריה הביתי שלו. כלומר בבית הוא לא חושש. במשחקיות למיניהן, הוא נרתע ונדבק אלי. ואילו שיר כמעט ולא זקוקה לי, היא פורחת בחברה של אחרים. את רון אי אפשר לעזוב לשנייה במקום זר. אני צריכה להיות איתו כל הזמן.
ואצלי ללא ספק זה מתי הבן..
כנראה בגלל שקיבלתי אותו רק כשהוא היה בן 4 חודשים (הבנות השתחררו חודשיים קודם) הרגשתי מרוחקת ממנו...מה גם שהוא הכי סבל....ועבר טראומות אחת אחרי השניה....רציתי להעניק לו כל כך הרבה ולעיתים מנעו זאת ממני עקב מצבו ....והיום כשהוא שווה בין שווים....אין לי את התירוצים שהיה לי אז....הוא פשוט חייכן בטירוף...הוא פשוט מתמכר לנשיקות שלנו, הבנות כשבאים לנשק אותם מפנות את הראש לצד שני או מתעסקות בעיניינהם והוא....רק להסניף אותו הוא מיתמוגג זה כייף!!
כנראה בגלל שקיבלתי אותו רק כשהוא היה בן 4 חודשים (הבנות השתחררו חודשיים קודם) הרגשתי מרוחקת ממנו...מה גם שהוא הכי סבל....ועבר טראומות אחת אחרי השניה....רציתי להעניק לו כל כך הרבה ולעיתים מנעו זאת ממני עקב מצבו ....והיום כשהוא שווה בין שווים....אין לי את התירוצים שהיה לי אז....הוא פשוט חייכן בטירוף...הוא פשוט מתמכר לנשיקות שלנו, הבנות כשבאים לנשק אותם מפנות את הראש לצד שני או מתעסקות בעיניינהם והוא....רק להסניף אותו הוא מיתמוגג זה כייף!!
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.