מה קורה עם קרן???
- פותח הנושא קטיה 007
- פורסם בתאריך
אני כאן..... תודה על ההתענינות
הי קטיה וכולן, אני אכן בבית, בעיצומו של השבוע ה- 34, מה שלא ממש נתפס לי לפעמים. זה אומר שכבר עכשיו אם הוא יחליט לברוח החוצה הוא לא יהיה פג (הוא גם גדול לגילו), ובכלל אפשר להגיד שהפחד הגדול ירד מאוד. אני צריכה להמשיך עם הכדורים והשמירה עד סוף 35, ואח"כ לחזור לשיגרה. זה מדהים ומופלא, וכל מבט בראי מפתיע אותי מחדש, שזה ממש אני וזה הגוף שלי, וכל בעיטה - גם אם כואבת, ממלאת אותי באושר עצום. אני שומעת על נשים שמתלוננות על הגודל והסרבול וההשתנה התכופה בלילה, ואילו אני כל כך אסירת תודה על כל אחד מאילו! כל כך ברת מזל! מדי פעם החרדה באה לביקור קצר (ונדמה לי שאז גם מגיעים הצירים, אבל אני לא בטוחה בקשר במאה אחוז), אבל בד"כ אני מצליחה להשתחרר ממנה אחרי יום או יומים. נהייתי קצת פאסיבית בפורום כי לפעמים הוא קצת מקשה עלי - כל סיפור חדש קשה לי נורא, ואני צריכה את הכוחות עכשיו כדי להיות חיובית. אני מאחלת לכולן וכולם המשך מוצלח וקל יותר בדרך הארוכה הזו להורות - מבטיחה לעדכן. קרן.
הי קטיה וכולן, אני אכן בבית, בעיצומו של השבוע ה- 34, מה שלא ממש נתפס לי לפעמים. זה אומר שכבר עכשיו אם הוא יחליט לברוח החוצה הוא לא יהיה פג (הוא גם גדול לגילו), ובכלל אפשר להגיד שהפחד הגדול ירד מאוד. אני צריכה להמשיך עם הכדורים והשמירה עד סוף 35, ואח"כ לחזור לשיגרה. זה מדהים ומופלא, וכל מבט בראי מפתיע אותי מחדש, שזה ממש אני וזה הגוף שלי, וכל בעיטה - גם אם כואבת, ממלאת אותי באושר עצום. אני שומעת על נשים שמתלוננות על הגודל והסרבול וההשתנה התכופה בלילה, ואילו אני כל כך אסירת תודה על כל אחד מאילו! כל כך ברת מזל! מדי פעם החרדה באה לביקור קצר (ונדמה לי שאז גם מגיעים הצירים, אבל אני לא בטוחה בקשר במאה אחוז), אבל בד"כ אני מצליחה להשתחרר ממנה אחרי יום או יומים. נהייתי קצת פאסיבית בפורום כי לפעמים הוא קצת מקשה עלי - כל סיפור חדש קשה לי נורא, ואני צריכה את הכוחות עכשיו כדי להיות חיובית. אני מאחלת לכולן וכולם המשך מוצלח וקל יותר בדרך הארוכה הזו להורות - מבטיחה לעדכן. קרן.
בהצלחה, קרן!!!../images/Emo57.gif../images/Emo57.gif
זה מדהים, אני זוכרת שכשהתחילו לי הצירים (היתה לי הפלה בשבוע 20 כתוצאה מזיהום מי שפיר), בכל פעם שהייתי מודאגת, הגיע ציר! אני ממש זוכרת את זה כי כשהייתי רגועה הצירים הלכו ונחלשו. כמובן, שאצלי בשלב מסויים הזיהום סיכן את חיי ולכן לא ניסו לעצור את הצירים, אבל אני בהחלט מסכימה איתך, ככל שתרגעי יותר תדירות הצירים תרד. ושוב, בהצלחה!
זה מדהים, אני זוכרת שכשהתחילו לי הצירים (היתה לי הפלה בשבוע 20 כתוצאה מזיהום מי שפיר), בכל פעם שהייתי מודאגת, הגיע ציר! אני ממש זוכרת את זה כי כשהייתי רגועה הצירים הלכו ונחלשו. כמובן, שאצלי בשלב מסויים הזיהום סיכן את חיי ולכן לא ניסו לעצור את הצירים, אבל אני בהחלט מסכימה איתך, ככל שתרגעי יותר תדירות הצירים תרד. ושוב, בהצלחה!
רק חיובי
היי קרן אני כל כך שמחה לשמוע שאת בסדר ולקראת הסוף ואף מקנאה בך שהצלחת לעבור כבר כמעט הכל (לפני יש לא מעט) אני בהחלט מסכימה איתך לגבי החיובית שאת צריכה בתקופה זו ויודעת כמה קשה לפעמים להכנס לכאן ולהתמודד עם כל סיפור שמחזיר אותך לשלך אך כייף להכנס לכאן ומידי פעם לשמוע משהו חיובי ושמח. המשך קל ומוצלח קטיה
היי קרן אני כל כך שמחה לשמוע שאת בסדר ולקראת הסוף ואף מקנאה בך שהצלחת לעבור כבר כמעט הכל (לפני יש לא מעט) אני בהחלט מסכימה איתך לגבי החיובית שאת צריכה בתקופה זו ויודעת כמה קשה לפעמים להכנס לכאן ולהתמודד עם כל סיפור שמחזיר אותך לשלך אך כייף להכנס לכאן ומידי פעם לשמוע משהו חיובי ושמח. המשך קל ומוצלח קטיה
גם אני מנסה להתנתק מהפורום ולא מצלי
גם אני ניסיתי הרבה פעמים להימנע מלהיכנס לפורום הזה כל בוקר, זה מבאס אותי למשך כמה שעות ולפעמים אני נזכרת בסיפורים גם אחר כך, דאגות נוספות על מה שעלול לקרות בחודשים האחרונים זה לא בדיוק מה שאני צריכה עכשיו... אבל בדרך כלל אחרי כמה ימים כאלו אני מתיישבת לקרוא את כל מה שהפסדתי ולפעמים כותבת משהו. אני מרגישה המון שייכות לכאן, להבדיל מפורומים "רגילים" של הריון ולידה. אז אמנם אצלי הכל בסדר עכשיו, אני בשבוע 29, אין לי עבר של בעיות בשלבים מאוחרים, להיפך, שני הבנים יצאו בשבועות 41 ו- 42, אבל כל דבר קטן, כמו לא להרגיש תנועות איך שאני קמה בבוקר, משגע אותי, ומחשבות אם כן היה נבון לקיים יחסי מין או לא, ואם הייתי צריכה להרים משהו שהרמתי וכו´. אז אני רוצה להתנצל על שאני לא מתייחסת לכל הודעה והודעה, הדברים לעיתים באמת כל כך קשים שאני פשוט לא יודעת מה לכתוב. מרגישה שקטונתי. לקרן, אני באמת כל כך שמחה לשמוע שהכל בסדר, ובאמת גם אם הוא ייצא אפילו היום זה כבר יהיה בסדר (יש לי מכרה שילדה 3 ילדים בשבוע 33, היא פשוט לא סוחבת יותר, ואז הם שבוע-שבועיים בהשגחה ומשתחררים הביתה). גם אני מסתכלת לעיתים במראה ומצד אחד רוצה כבר את הגוף שלי בחזרה, הלא כל החיים אנו נאבקות כדי להיות יותר רזות וחטובות, ומצד שני מרגישה בת מזל. בהצלחה.
גם אני ניסיתי הרבה פעמים להימנע מלהיכנס לפורום הזה כל בוקר, זה מבאס אותי למשך כמה שעות ולפעמים אני נזכרת בסיפורים גם אחר כך, דאגות נוספות על מה שעלול לקרות בחודשים האחרונים זה לא בדיוק מה שאני צריכה עכשיו... אבל בדרך כלל אחרי כמה ימים כאלו אני מתיישבת לקרוא את כל מה שהפסדתי ולפעמים כותבת משהו. אני מרגישה המון שייכות לכאן, להבדיל מפורומים "רגילים" של הריון ולידה. אז אמנם אצלי הכל בסדר עכשיו, אני בשבוע 29, אין לי עבר של בעיות בשלבים מאוחרים, להיפך, שני הבנים יצאו בשבועות 41 ו- 42, אבל כל דבר קטן, כמו לא להרגיש תנועות איך שאני קמה בבוקר, משגע אותי, ומחשבות אם כן היה נבון לקיים יחסי מין או לא, ואם הייתי צריכה להרים משהו שהרמתי וכו´. אז אני רוצה להתנצל על שאני לא מתייחסת לכל הודעה והודעה, הדברים לעיתים באמת כל כך קשים שאני פשוט לא יודעת מה לכתוב. מרגישה שקטונתי. לקרן, אני באמת כל כך שמחה לשמוע שהכל בסדר, ובאמת גם אם הוא ייצא אפילו היום זה כבר יהיה בסדר (יש לי מכרה שילדה 3 ילדים בשבוע 33, היא פשוט לא סוחבת יותר, ואז הם שבוע-שבועיים בהשגחה ומשתחררים הביתה). גם אני מסתכלת לעיתים במראה ומצד אחד רוצה כבר את הגוף שלי בחזרה, הלא כל החיים אנו נאבקות כדי להיות יותר רזות וחטובות, ומצד שני מרגישה בת מזל. בהצלחה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.