מה קורה פה?
אני לא מתכוונת להעלות את הבעיה הבטחונית-מדינית-חברתית(תמחקו את המיותר בעיניכם או שתוסיפו.....),אני יודעת שלכולם נמאס לטחון את זה....ואני יודעת שאנחנו לא אמורים לכתוב הודעות חסרות פוואנטה,כי אז נעל תכעס.... אז אני אומרת מראש,אין לי פה פוואנטה,אני לא מנסה להעביר רעיון,אני סתם צריכה מקום לשפוך את הלב....זה גם לגיטימי... יש הודעות שלא מעבירות מסר,אלא סתם שיש בהן אווירה...וזה גם משהו,לא? בכל אופן,אחרי ההקדמה,רציתי סתם לדעת אם יש עוד אנשים שמרגישים כמוני,או שותפים להלך הרוח הזה.... בשבועיים האחרונים,אני מסתובבת במצב רוח נורא מוזר... אני בדרך כלל בן אדם שמח,ואי אפשר להגיד שאני שבועיים שרויה בדיכאון,אבל המצב רוח הזה לא עוזב...גם כשאתה לא חושב על מה שקורה פה... אני מוצאת את עצמי יושבת ובוהה....סתם בלי שום מטרה...,אני מאבדת את המצב רוח ומוצאת אותו שוב בקצב מסחרר... כששואלים אותי מה שלומי,אני כבר לא יודעת איך לענות...אין לי שמץ של מושג מה שלומי...אני לא מצליחה להבין כלום...כל העולם מתחרפן לי פה מול העיניים.. החיים שלי ממשיכים כרגיל,אבל משהו שונה...מן ענן כזה... אפילו עם החבר שלי,שאני תמיד מצליחה לדבר איתו ולהסביר והכל,אני מרגישה מן קצר כזה...לאיפה נעלמת התקשורת...ואולי זה סתם בגלל שהוא בצבא ואני לא רואה אותו,ולא נראה לי שאני גם אראה אותו בקרוב...ואולי זה סתם בגלל שאני דואגת ולא יכולה לבטא את זה....ואולי זה סתם בגלל שאני מתגעגעת אליו.... אולי אני סתם מתגעגעת לשקט.... אני רק מחכה שהכל יחזור לקדמותו...המצבי רוח יעלמו,הדאגה תעלם,ואני אוכל לענות לאנשים:הכל מצויין``..... בסוף יהיה טוב....
אני לא מתכוונת להעלות את הבעיה הבטחונית-מדינית-חברתית(תמחקו את המיותר בעיניכם או שתוסיפו.....),אני יודעת שלכולם נמאס לטחון את זה....ואני יודעת שאנחנו לא אמורים לכתוב הודעות חסרות פוואנטה,כי אז נעל תכעס.... אז אני אומרת מראש,אין לי פה פוואנטה,אני לא מנסה להעביר רעיון,אני סתם צריכה מקום לשפוך את הלב....זה גם לגיטימי... יש הודעות שלא מעבירות מסר,אלא סתם שיש בהן אווירה...וזה גם משהו,לא? בכל אופן,אחרי ההקדמה,רציתי סתם לדעת אם יש עוד אנשים שמרגישים כמוני,או שותפים להלך הרוח הזה.... בשבועיים האחרונים,אני מסתובבת במצב רוח נורא מוזר... אני בדרך כלל בן אדם שמח,ואי אפשר להגיד שאני שבועיים שרויה בדיכאון,אבל המצב רוח הזה לא עוזב...גם כשאתה לא חושב על מה שקורה פה... אני מוצאת את עצמי יושבת ובוהה....סתם בלי שום מטרה...,אני מאבדת את המצב רוח ומוצאת אותו שוב בקצב מסחרר... כששואלים אותי מה שלומי,אני כבר לא יודעת איך לענות...אין לי שמץ של מושג מה שלומי...אני לא מצליחה להבין כלום...כל העולם מתחרפן לי פה מול העיניים.. החיים שלי ממשיכים כרגיל,אבל משהו שונה...מן ענן כזה... אפילו עם החבר שלי,שאני תמיד מצליחה לדבר איתו ולהסביר והכל,אני מרגישה מן קצר כזה...לאיפה נעלמת התקשורת...ואולי זה סתם בגלל שהוא בצבא ואני לא רואה אותו,ולא נראה לי שאני גם אראה אותו בקרוב...ואולי זה סתם בגלל שאני דואגת ולא יכולה לבטא את זה....ואולי זה סתם בגלל שאני מתגעגעת אליו.... אולי אני סתם מתגעגעת לשקט.... אני רק מחכה שהכל יחזור לקדמותו...המצבי רוח יעלמו,הדאגה תעלם,ואני אוכל לענות לאנשים:הכל מצויין``..... בסוף יהיה טוב....