מה קראנו/שמענו וראינו הסופ"ש?

is00

New member
התחלתי את "מקום לעוף בו" של צ'רלס דה-לינט.

אני ממש בהתחלה.
סיימתי גם את "בטרם עלות לגרדום" של ג'ו אברוקרומבי. הסוף שלו קצת איכזב כי... מה הייתה הפואנטה של כל "המסע לסוף העולם"?
בכל מקרה היה די טוב, אבל קצת מתארך.
 

Y. Welis

New member
כימיה נדירה בינהם אצל קימל. שווה

לפחות יהיה משהו טוב. לשמור למסך גדול - לא למחשב.
 

Y. Welis

New member
ביקורת קצרה (מינימום ספויילרים)

13-14 שנה עברו מאז, ואיך העולם השתנה... עוד היו אז שרידי נייטיז, והיום אין. לכן גם משהו מהנאיביות שבסידרה המקורית כבר לא עובד היום. זה עולם אחר (אבל יש התייחסויות יפות ל-9/11, חוק הפטריוט וה-NSA).
&nbsp
בכל זאת היה מצמרר לשמוע את אות הפתיחה הוותיק...
מולדר אגב חוזר בפרק על המנטרה משם - 'אני רוצה להאמין', ומדגיש שהוא לא 'מאמין' נטו.
&nbsp
הכימיה בינו לסקאלי עדיין טובה, למרות שנראה שהם קצת מתאמצים הפעם להסתיר בדיחה משותפת... כבר לא כרוכים חזק אחרי התפקיד כמו פעם. דוכובני מתקמט לאיטו, אבל אנדרסון נאה מתמיד וחוזרת להוביל, כמו שעשתה ב-3 העונות האחרונות (7,8,9). יתכן שהם ישתפרו בפרקים הבאים (רק עוד 5, לרוע המזל).
&nbsp
הסיפור הפעם הפוך על הפוך. יש קונספירציה, אבל היא יותר ממקום אחר. העיקר שיש (אם כי מי שיוצא נפסד מזה הם החייזרים... אגב הרעיון שהם נמשכו לביקוע האטומי אחרי 45' לא חדש, ועלה גם בדעתי. ועדיין הקונספירציה החדשה לא מכבדת אותם).
&nbsp
כך שהמירוץ כבר נקבע ומתחיל מול כוחות הנגד (דמות ידועה - איכשהו ניצלה מחיסול) וההמשך כבר ניתן לניחוש.
&nbsp
למרות הקו הפשטני יחסית - כי אין הרבה זמן לפתח יותר (וחבל שלא שודרו 2 ברצף, כפי שהתבקש מפרק פתיחה שמכסה 14 שנה) - הכל רץ ומרתק, והתחושות הקונספיראטיביות חוזרות (כולל החשד בסקאלי ששוב מנסה להתחמק).
אמנם לא כמו פרק ה'התאבדות' בעונה 6 או 7, שהיה אנטי-תזה חזקה ומהממת בשעתו, אבל באיזור.
&nbsp
יש לקוות ליותר חומר בפרקים הבאים. העיקר שיהיו.
 

Y. Welis

New member
והפרק השני - חזרה ל'חייזר השבוע'

ולאוירה של העונות הראשונות, עם הבימוי של אחד ה'שואו ראנרים' שהיו אז (וונג).
&nbsp
קצת זוועות (היום סטנדרטיות, מכל העיסוק בפתולוגיה), אבל עדיין העסק לא נוסע חלק - דווקא דמויות המשנה יציבות ומוסיפות יותר (והייתי מנחש שבבחור ש'נמרח' על השמשה הקדמית בתחילת הפרק, יחזור בהמשך) מאשר הצמד הראשי, שעדיין לא שם לגמרי.
&nbsp
ועדיין - זה טוב יותר מהרבה דברים אחרים כיום... מה שמעורר את השאלה, למה לא להמשיך עם צוות חדש? לא חסרים.
&nbsp
 

Y. Welis

New member
ועוד משהו מעניין - RIVER, סידרה משטרתית בריטית מהשנה שעברה

(הגעתי אליה מאתר 'האוזן השלישית' - מתבקש שיציעו סטרימינג... ממילא כמעט כל מה שיש להם קיים אונליין).
&nbsp
לא ז'אנרית, אבל אלמנט מסויים מרכזי בדמות הראשית, קצת קרוב. שווה לבדוק (בעיקר עבור וותיקי SPOOKS לראות את ניקולה ווקר מחייכת - דבר נדיר).
 
הבעיה עם רימייקים כאלה היא הדילמה של קהל היעד

מצד אחד אתה רוצה לפנות למעריצי הסדרה המקורית ולהמשיך מהנקודה שבה הופסקה, מצד שני בד"כ סדרה הופסקה בעבר בגלל רייטינג נמוך שנבע מכך שקהל המעריצים של הסדרה לא היה גדול מספיק.
&nbsp
אם תשחזר במדויק את הסדרה המקורית אז קהל המעריצים הקטן אולי ישמח, ואם תחרוג ממנה יותר מדי אז הוא ישתלח בך בפראות ולא בטוח שהחריגה תשיג לך קהלים חדשים כי זה הימור. יכול להיות שתצא קרח מכאן ומכאן, גם המעריצים הוותיקים ישנאו אותך וגם הקהלים החדשים לא יתלהבו מהכיוונים החדשים.
 

Y. Welis

New member
לכן המלצתי להמשיך עם צוות חדש.

מצד אחד יש עניין, ומצד שני 2 הראשיים כ"כ עסוקים ולא רוצים להיות מזוהים עם הדמויות...
&nbsp
אגב יש משהו קרוב למדי בשם LIMITLESS - לא עם חייזרים, אבל עדיין FBI ודברים לא שיגרתיים עד בדיוניים, וכן צמד ראשי שהמתח בינהם נבנה עם הזמן. ההצלחה שלה (והכתיבה הנהדרת - מהטובות שראיתי השנה), מראה שיש קהל.
&nbsp
&nbsp
 

Y. Welis

New member
אגב השוואה טובה - ל'קרובים קרובים' וה'המשך' שלה מלפני 10

שנים בערך..
 

מיכאל ג

New member
גרביטי פולס (כמעט כל הסדרה!)

סיימתי בינג' די מטורף של כל הפרקים, חוץ מהפרק האחרון שישודר רק עוד שלושה שבועות.
למרות שזו סדרה לילדים היא א. מצחיקה נורא וב. מלאה באלמנטים מד"ביים / פנטסטיים מקוריים לרוב, ג. אלמנטים רגשיים מוצלחים שעובדים טוב עם העלילה המד"בית והכי חשוב, ד. תעלומה מרכזית שאשכרה מצליחה לספק תשובה מפתיעה ומוצלחת.
מהבחינה של שילוב עלילה ודמויות יש בה משהו שמזכיר את אבודים או אולי פרינג', רק שכאן הם אשכרה ידעו לאן הם הולכים ומימשו את זה כמו שצריך.
 

ניימן3

New member
סדרה אדירה. מסכים עם כל מה שכתבת

מהסדרות המצוירות של השנים האחרונות היא השניה הכי אהובה עלי (אחרי אווטאר\האגדה של קורה). גם לפיניאס ופרב מקום של כבוד אצלי, למרות שהם ז'אנר שונה לגמרי.
 

Y. Welis

New member
ממליץ גם על סטאר וורז REBELS החדשה (מ-14')

פחות ילדותית מקודמתה (וקצת יותר קרובה לראשונה, האימפרסיוניסטית). יש אורחים מעניינים (האינקוויזיטור) ועוד.
&nbsp
שילטון דיסני (נזכרתי בזכות כתבה יפה על המצויירים שהופקו בימי מלחמת העולם השניה, נגד הנאצים - http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4646629,00.html
כתבה נדירה בתבונתה באתר ההוא).
&nbsp
&nbsp
 

תמר עדי

New member
בידיים ריקות -אורסולה לה גווין

טוב - ספר פנטזיה זה לא! זה יותר בכיוון של ספר פילוסופיה ופיסיקה.
היא יוצאת נגד הקפיטליזם, בעד סוציאליזם שגם אותו היא מוקיעה בסופו של דבר, נגד מלחמה ומה לא.
והפיסיקה אוי אלוהים - זה לא שאני לא אוהבת פיסיקה אני פשוט לא מבינה גדולה (אם בכלל) בנושא וכל התאוריות שם, אני לא יודעת אם קיימות כאלה או שזה סתם המצאה שלה (חוץ מתורת היחסות שאני יודעת שקיימת תיאוריה כזו של איינשטיין - אני לא עד כדי כך..)
היא מנסה לדבר על כאילו חברה אוטופית אבל לדעתי זה דבר שלא יכול להתקיים כל עוד מעורבים בה בני אדם וגם אם כן אז לתקופה קצרה ביותר.
חלקים גדולים מהספר היו משעממים ואני לא מתכוונת לקרוא עוד ספר של הסופרת הזו - זהו עשיתי
על הסופרת המהוללת ששמעתי רבות עליה אבל זה לא הכוס תה שלי (אני יודעת שהיא אחת הסופרות החשובות בתחום אל תנסו לשכנע אותי
). בסיכומו של דבר הספר היה טוב, הכתיבה לעילא ולעילא (ריחמתי על המתרגם,בחיי) אבל זהו, אינף איז אינף.
לעומת זאת אני רוצה להמליץ על ספר אחר של הסופרת juliet marillier
tower of thorns. הספר השני בסדרה blackthorn & grim. מי שאוהב פולקלור יאהב ממש את הספר - השלישי ייצא רק לקראת סוף השנה.
קראתי גם שני ספרים YA הבחירה/the selection ואת מלכה אדומה. טוב הראשון - אחד הספרים המפגרים שקראתי אי פעם (אפילו לז'אנר הזה YA) אולי הייתי אוהבת אותו אם הייתי בת 12, אני פשוט לא מבינה את ההייפ סביב הספר הזה. מלכה אדומה - חיקוי עלוב של red rising, אולי אם לא הייתי קוראת את המקור אז אולי הייתי קצת נהנית מהספר - לדעתי הוא לא רע כל כך, אבל שוב ההשוואה לא עושה טוב בכלל לספר הזה.
 

מיכאל ג

New member
ה"אוטופיה" שלה די דומה לקיבוץ בסופו של דבר

ונכשלת בערך באותו מקום - אולי אין רכוש אישי ואולי על הנייר יש שיוויון אבל יש אנשים בתפקידי מפתח ויש להם כוח יותר מלאחרים ואיכשהו החברים *שלהם* לא צריכים לעבוד בלנטוע עצים ואילו מי שאין לו קשרים איכשהו כן צריך ללכת לעבוד בעבודות קשות.
התיאור של הילדות של שבק הזכיר לי סיפורים של אמא שלי על ילדות בקיבוץ בשנות הארבעים. גם לה לא היו בגדים אישיים משלה עד גיל 11-12 בערך, כולם התחלקו בהכל. וזה ממש לא התאים לכולם, יש כאלו שיכולים להיות מאושרים בחברה כזו, אבל את הילדים אף אחד לא שואל.
 

תמר עדי

New member
זה בדיוק מה שעבר לי בראש כשקראתי את הספר

חשבתי לעצמי שאולי היא התנדבה בצעירותה והתלהבה מהרעיון של הקיבוץ.
כשהייתי צעירה כל כך רציתי לחיות בקיבוץ כי זה נראה מגניב ויפה אבל אז התבגרתי והבנתי שאנשים לא נולדו שווים, לא אוהבים את אותו דבר וזה בחיים לא יקרה. אני לא יודעת אם קיים כיום קיבוץ במתכונתו הישנה (בית ילדים וכו').
כשגיגלתי לעצמי על סדרות הפנטזיה הטובות ביותר נתקלתי לא פעם בסדרה שלה, רציתי לקרוא אותה אבל ירדתי מזה.
נמאס לי מפילוסופיה ואנשים שאומרים לי איך צריך לחיות, מה נכון ומה לא. אני ילדה גדולה כבר
 

kenny66

New member
לא כך אני קראתי אותו

בעיניי אחד הדברים היפים ב"המנושל" הוא שאין שום שיטה שהיא טובה לכולם. האוטופיה האנרכיסטית נכשלה, וזה ברור מהעמודים הראשונים של הספר. אבל גם השיטות המדיניות האחרות פגומות. מה שלה-גווין מנסה לומר הוא שאין שיטה מושלמת, שאין פילוסופיה פוליטית שמתאימה לכולם תמיד. הטרילוגיה של "ארץ-ים" שדיברת עליה שונה מאוד מ"המנושל", אבל גם שם תמצאי אמירות פילוסופיות (בהיעדר מילה טובה יותר) אם כי שם הן לא עוסקות במדינות ובמשטרים.
 
למעלה