מה קרה למלך יריחו?

אוֹחַ

New member
מה קרה למלך יריחו?

לכל באי הפורום השלום והברכה! שמעתם על ההוא שרשם את הירח על שמו בטאבו? אז אני מצאתי פטנט דומה - לרשום על שמי כל מיני ערים מקראיות שחלפו מן העולם. כל מה שעליי להוכיח הוא שאכן אין הן קיימות עוד, וכל תושביהן פסו מן העולם זה מכבר. חשבתי להתחיל בדביר, העיר מספר יהושע. סתם, כי יש לי חבר שקוראים לו בשם הזה, וחשבתי שזו יכולה להיות אחלה מתנה בשבילו. אז הלכתי לקרוא קצת על ההסטוריה של העיר, או, ליתר דיוק, על הרגע בו היא הפכה להסטוריה. ובכן, בספר יהושע פרק י' פס' ל"ט כתוב: "כאשר עשה לחברון, כן עשה לדבירה ולמלכה". מממ... ידעתי שזה לא יהיה קל. הלכתי שני פסוקים אחורה לבדוק מה קרה לחברון ולמלכה. והנה בפס' ל"ז כתוב על העיר חברון "ואת מלכהּ, ואת על עריה, ואת כל הנפש אשר בה לא השאיר שריד ככל אשר עשה לעגלון..." הההה... זה כבר מתחיל להשמע כמו גבעת חלפון - "ומה עשינו ב-56?". אז חזרתי עוד שני פסוקים אחורה, לבדוק כמה-כמה נגמר עם עגלון. ושם, בפס' ל"ה כתוב על הרגעים האחרונים של העיר עגלון "ואת כל הנפש אשר בה, ביום ההוא החרים - ככל אשר עשה ללכיש". טוב, נגמרו לי הרעיונות לקטעי קישור, אז בלי להלאות אתכם, תאלצו להאמין לי שהלכתי אחורה בפסוקים והגעתי ללבנה ולמקדה. שם, בלבנה ובמקדה (פסוקים כ"ח ו-ל') כתוב שעשה למלכיהם כאשר עשה למלך יריחו. או! יריחו היא העיר הראשונה שנכבשה - שם לבטח מחכה לי התשובה (אין יותר טוב מזה). אז הלכתי ארבעה פרקים אחורה, לפרק ו', וקראתי את הפרק שבע פעמים, ותקעתי עם כל קריאה, אבל לא הרעתי... וגם בפעם האחרונה לא -
מלך יריחו לא מוזכר בכיבוש העיר ולו במילה אחת. כמה שנאמר "שלושים שנה! לך תזכור". אז מה קרה למלך יריחו? לרגע חשבתי שהרד"ק נותן את התשובה - בפירושו את המשפט שבפרק י' פס' כ"ח "ויעש למלך מקדה כאשר עשה למלך יריחו" הוא אומר שהכתוב בא להבהיר שמלך מקדה נהרג ביחד עם שאר עמו, בדומה למלך חברון, ולהבדיל ממלך העי, שנתפס חי, ונתלה בנפרד. נו, אפשר איכשהו לקבל את זה - לא נכתבה מילה על סופו של מלך יריחו, כי הוא מת מוות סתמי, כאחד היריחואים. רק שמצאתי לי עד שראה את האירועים הנ"ל ממקום קצת יותר קרוב מהרד"ק, והוא ראה משהו אחר: בפרק י' פס' א' מהרהר בקול אדוני-צדק, מלך ירושלים "...כי לכד יהושע את העי ויחרימה, כאשר עשה ליריחו ולמלכהּ, כן עשה לעי ולמלכהּ". אז אולי מישהו יודע מה קרה למלך יריחו?
 

יוסי ר1

Active member
ברוך הבא, אוח.

לא מצאת את כל המלכים? כנראה שיהושע העלים אותם היטב, זה מה שקרה להם... השאלה שלך באמת טובה, ונראה שבאמת דאגו שהם לא ימשיכו לחיות, והתנ"ך חסך מאיתנו תיאורים פלאסאיים של רגעיהם האחרונים. על כל פנים בפרק ו' פסוק י'ז נאמר "והיתה העיר חרם היא וכל אשר בה לד'" ובפסוק כ'א מוסף "מאיש ועד אישה...", ואח"כ מסופר שאת רחב ומשפחתה החיו. ומתוך מה שלא כתוב אתה מלמד על שהיה, הרגו אותם. את כולם, כולל כל המלכים של שאר הערים. מה הם צריכים להשאיר מישהו עם כישורי מלכות שיחתור תחת השלטון החדש?
 

אוֹחַ

New member
ברוכים הנמצאים! לא נראה מוזר שלפחות

פעמיים הכתוב כאילו אומר לך, בערך, "ע"ע סופו של מלך יריחו", אולם כשאתה הולך לראות מה קרה למלך יריחו אתה רואה שהערך עדיין לא קיים? מה זה, וויקפדיה?
 

יוסי ר1

Active member
כפי שציינתי , השאלה שלך באמת טובה.

וכפי שתירצתי (והתירוץ פחות טוב מהקושיה), ייתכן שמשום מה דווקא כאן רצה המספר לשמור על ביטוי נאות ולא לספר כיצד היה סופם של כל אחד מהמלכים.ייתכן שהומתו בטקס ממלכתי, וייתכן שנקרעו בשטח בידי המנצחים. משהו בסגנון של יש דברים שלא מדברים עליהם יש בגמרא התייחסות (בתחום שונה אמנם) לדברים שהשתיקה יפה להם "א"ר חנן בר רבא הכל יודעין כלה למה נכנסה לחופה אלא כל המנבל פיו אפי' חותמין עליו גזר דין של שבעים שנה לטובה הופכין עליו לרעה אמר רבה בר שילא אמר רב חסדא כל המנבל את פיו מעמיקין לו גיהנם". (מסכת שבת ל'ג א').
 

אוֹחַ

New member
טעות הקלדה. בדברי על פירוש הרד"ק

התכוונתי להביאו כאומר "שמלך מקדה נהרג ביחד עם שאר עמו, בדומה למלך יריחו", ולא כפי שהקלדתי.
 

מוגג

New member
ראה רקורסיה

כבר בעבר חשבו על אנשים כמוך שמחפשים סיפוק מיידי וטמנו להם פכים (פחים?) קטנים כאלה שיחייבו אותם ללמוד את כל הספר מסופו לתחילתו ולהיפך.
 

אוֹחַ

New member
../images/Emo12.gif אני מחפש סיפוק מיידי בפחים?

אני אפילו לא מכיר את הסטייה הזאת.
 

shushu10

New member
אחורנית ככלל - לא מוביל למקום טוב

"קדימה" יכולה לעזור לך אם רק תרצה להסתמך על הכתובים: בפרק יב' מופיעות 2 רשימות מעודכנות(?) - 1) "ואלה מלכי הארץ אשר הכו בני ישראל וירשו את ארצם בעבר הירדן מזרחה השמש..." 2) "ואלה מלכי הארץ אשר הכה יהושע ובני ישראל בעבר הירדן ימה..." ובהמשך רשימת מלכים מוכים (כנראה מצאו את מותם בסוף המכות). אחד אחד וכולם יחד.
 
למעלה