מה קשה לי בחיים

לגדול בלי אבא
נכות נפשית
רווקות מאוחרת
תרופות
אהבות נכזבות
הפרעות אכילה
אבטלה וחוסר מיצוי של עצמי
תקופות של ריחוק חברתי
חזרה בתשובה טוטאלית והקרבה גדולה
כל אחד מאלה לא שבר אותי
ההתאהבות באנשים שפגעו בי, ההתמסרות וכל מה שבא כתוצאה מכך:
האשפוזים שידעתי שהם מיותרים וזרמתי ... כי חשבתי שמישהו מחזיק אותי מאחוריי שלא אפול - שמישהו רוצה להפתיע אותי
שהחשבתי כמלאך
שלא פירשתי אותם נכון
לא עליתי עליהם
הפגיעה בבטחון האישי, הנפשי
הפגיעה בפרטיות הכי בסיסית
החוסר יכולת לדעת מה אני עוברת
החוסר תקציב לפסיכולוג
האבחנה השגויה של אנשי טיפול שהיו אמורים לדאוג לי (קטע קשה)
האבסורד שאני לא יכולה לקבל טיפול גם כלכלית וגם כי לא יודעים מה עברתי ואני מפחדת לספר
השקר הגדול והכואב!
ההסתרה שלי ולשחק כאילו הכל כרגיל
אני זוכרת כל דקה וכל נשימה
אני זוכרת כמה היא כבדה
להסתכל על אמא שלי ולסרוק את 12 השנים האחרונות אל מול השנים שלפני
החיפוש אחר הבטחון, הצורך להסדיר ולהסביר לי את מה שקרה, לסדר את העובדות במגירה
כן, האיומים, ההקנטות שלא השאירו ראיות והוכחות
הוצאת הדיבה עליי
הרצון לברוח מהארץ רק כתוצאה מפחד ואכזבה (אחרת בחיים לא הייתי חושבת על זה בתור אופציה)
מחוגי הזמן שרצים והחשש מניהול הזמן והבאות
הפריצה לכל מכשיר מדיה אפשרי והמסחר במידע אישי שלי - כולל השפלות הקנטות ועלבונות מאחורי הגב, כן גיבור על חלשים
והידיעה שאין לי למי לפנות - זה דווקא כן
זה שבר אותי וזה שובר אותי כל יום וכל רגע מחדש
 
למעלה