"מה שאתה רוצה" או חברו: "מה שבא לך"

"מה שאתה רוצה" או חברו: "מה שבא לך"


חוזרים הבייתה מהעבודה/לימודים.
צד א' מציע: בא לך ללכת לאכול משהו?
צד ב' מאשר: כן, נשמע טוב.
צד א': מה בא לך לאכול?
צד ב': מה שבא לך.
צד א': תחליט/י, מה שבא לך.
צד ב': לא, מה שבא לך.

ואצלי לפעמים כשזה מגיע למצב המגוחך של "עוד רגע מתווכחים מי יחליט מה לאכול" זה הופך ל" טוב בוא נאכל טוסט וזהו"


מוכר

יוצא לכם להיות בסיטואציות כאלה
מי לרוב מחליט מה אוכלים/לאן יוצאים- האם זוהי החלטה משותפת או שעושים תורנות וכל פעם מישהו אחר מחליט
 
אררר

כן, קסם בהחלט משתייך לזן ה"תעשי מה שטוב לך". זה מטריף את השכל. לא שקשה לי להחליט, אבל זה לא נעים שאני מחליטה לבד ב100% מהזמן לגבי מה נעשה הסופ"ש, מתי נגיע להורים, מתי נלך, מה נאכל, אם נאמץ כלב או לא, לאן נטוס...
לפעמים כשאני מתעקשת הוא מוכן לגלות מה הוא *לא* רוצה, ולהוריד את מספר האפשרויות.
 

1Shir

New member
במובן הזה היתה לי זוגיות מושלמת


99% מהזמן הוא קבע ***הכל***.
מה עושים, מתי עושים, מה אוכלים, מתי אוכלים ותמשיכו להפליג עם זה בדמיון לאן שאתם רוצים...
זה התאים לשנינו מאוד.
 

A לוןA

New member
אצלנו ממש אין את הבעיה הזו

אם בא לה משהו היא אומרת
ואם לא- אני מחליט.
&nbsp
איזה קלי-קלות.
 

1Shir

New member
מושלם. כמו שהיה אצלי. כל עוד אין הודעה חדשה, ביי דיפולט

הוא מוביל. האחריות עליי להתנגד/ליזום בעת הצורך. לרוב לא השתמשתי בה. איזה חיים כיפיים וקלים יש לזוגתך... מקווה שגם לך
 

haych

New member
תלוי

אם אוכלים ארוחת בוקר או שסתם יושבים בבית קפה-מתחילים לעלות רעיונות למקומות עד שמשהו תופס.
אם זו ארוחה כבדה יותר בד"כ אני זו שמחליטה-כי בגלל שאני צמחונית ולא אוכלת עוד כל מיני דברים, האופציות שלי מצטמצמות.
אם לאף אחד אין דעה אז או שאני מחליטה כי א' לא בחור החלטי, או שנשבר לי מההתלבטויות ואוכלים בבית...
 
החתיך שלי תמיד אבל תמיד שואל אותי

מה אני רוצה לאכול..
ובדרכ התשובה הראשונה שלי זה"לא יודעת"
אבל מפה לשם,תמיד יוצא שאנחנו חשבנו על אותו הדבר.
ובכלל,זה ממש מפחיד שאנחנו הרבה פעמים אומרים את אותם הדברים ביחד
חושבים את אותם הדברים.. וכו..
&nbsp
 

sweetdreams

New member
אתם יכולים לשחק במונטי הול בשביל לצאת מהמצב הזה


הרי תמיד יש שתיים או שלוש אפשרויות טבעיות לבחור מתוכן.. (עדיף שתיים, בשביל להכניס עניין.
)
אז צד א׳ ממקם את האפשרויות מאחורי שלוש וילונות (ומאחוריי הוילון השלישי יש כמובן דחליל).
צד ב׳ בוחר וילון, צד א׳ חושף מה יש מאחורי אחד הוילונות שצד ב׳ לא בחר (תוך שהוא לא חושף את הדחליל!) וכמובן נותן לצד א׳ אפשרות לשנות את החלטתו ולבחור את הוילון הסגור השני.
האם כדאי לו לשנות או להשאר עם בחירתו המקורית? הממ...


זה כמו להטיל מטבע, אבל הרבה יותר מעניין ועם שני משתתפים. וכך אף אחד לא צריך להחליט כלום (אם כי לזה שבוחר יש 66.67% סיכוי לזכות באופציה העדיפה עליו).
 

A לוןA

New member
ההתקלות שלי במשפט הזה

היתה כילד, בספר האהוב עלי- הסיפור שאינו נגמר, כשבסטיאן, גיבור הספר, מגיע לעיר הקיסרים שעבר זמנם, שעל מנת למלא את זמנם האינסופי הם מקלידים אקראית במכונות כתיבה, ולבסוף הם כמובן יכתבו כל יצירה שאי פעם נכתבה. למיטב זיכרוני, האחראי על הקיסרים-חסרי-הבינה-שעבר-זמנם הוא.... קוף.
 
למעלה