מה שהיה היום
כשלמדתי יוגה אצל מורה,תמיד כשעשינו את הקטע של הנשימות, קפלבטי ועצירת נשימה, לא סבלתי את זה, במיוחד את הקפלבטי. לא הבנתי בשביל מה זה טוב. לי זה רק עשה רע וזה היה לי גם משעמם. אז באיזשהו שלב פשוט התחלתי לחפף כשהגענו לקטע הזה.לפעמים עשיתי,לפעמים לא עשיתי,לפעמים עשיתי חלק. והחלטתי שזה שאני עושה 'משהו' זה כבר טוב. היום היה לי יום קשה ומלחיץ. וזה עוד רק תחילת השבוע. כל כך לא התחשק לי לבוא לעבודה. והרגשתי את זה עד כדי כאב בטן ומועקה כזו בפנים. הייתי מוכרחה לפרוק את זה. התחשק לי לבכות או לבעוט במשהו. שניהם לא אפשרויות סבירות במיוחד כשנוסעים באוטובוס לעבודה. אבל הרגשתי שאני חייבת לפרוק את המועקה הזו. אז התחלתי לנשוף בחוזקה. עשיתי קצת 'אריה' (עוד כשהייתי בחדר מדרגות,לפני שיצאתי החוצה). והמשכתי לנשוף ולנשוף כדי להוציא כל מה שיש בבטן. ופתאום גיליתי שבעצם מה שאני עושה זה.. קפלבטי
אז המשכתי איתו. ועשיתי גם עצירת נשימה. וכל זה באוטובוס (מה לעשות אלה היו התנאים) ופשוט הרגשתי שאני מצליחה לשחרר את המועקה הזו. שזה עוזר. וזה היה מדהים. וכשהגעתי לעבודה עליתי את כל הדרך במדרגות במקום במעלית. כי ידעתי שככה אני אתנשף ואוציא עוד יותר אויר בחוזקה. אחר כך הלכתי לאיזו פינה שקטה והמשכתי קצת לנשום. ואז הייתי רגועה יותר.מוכנה ומזומנה ליום עבודה. כמה שאני שמחה שלמדתי את התרגיל הזה
כשלמדתי יוגה אצל מורה,תמיד כשעשינו את הקטע של הנשימות, קפלבטי ועצירת נשימה, לא סבלתי את זה, במיוחד את הקפלבטי. לא הבנתי בשביל מה זה טוב. לי זה רק עשה רע וזה היה לי גם משעמם. אז באיזשהו שלב פשוט התחלתי לחפף כשהגענו לקטע הזה.לפעמים עשיתי,לפעמים לא עשיתי,לפעמים עשיתי חלק. והחלטתי שזה שאני עושה 'משהו' זה כבר טוב. היום היה לי יום קשה ומלחיץ. וזה עוד רק תחילת השבוע. כל כך לא התחשק לי לבוא לעבודה. והרגשתי את זה עד כדי כאב בטן ומועקה כזו בפנים. הייתי מוכרחה לפרוק את זה. התחשק לי לבכות או לבעוט במשהו. שניהם לא אפשרויות סבירות במיוחד כשנוסעים באוטובוס לעבודה. אבל הרגשתי שאני חייבת לפרוק את המועקה הזו. אז התחלתי לנשוף בחוזקה. עשיתי קצת 'אריה' (עוד כשהייתי בחדר מדרגות,לפני שיצאתי החוצה). והמשכתי לנשוף ולנשוף כדי להוציא כל מה שיש בבטן. ופתאום גיליתי שבעצם מה שאני עושה זה.. קפלבטי