מכיון שהזכרתי את העוזרת האישית של אשתי, וזו דמות חשובה למדי בחיי, אספר עליה בהרחבה מסויימת.
הבחורה הזו ואשתי חברות קרובות מגיל 13. שהו ביחד באותם מוסדות, ברחו ממשפחות אומנות כשהופרדו כדי לבלות ביחד, הפכו שולחנות בצבא כדי לשרת ביחד וגם הצליחו. כשאשתי נקלטה לעבודה בחברה, בגיל 21, בתוך חודשיים צירפה את הבחורה הזו בתפקיד עוזרת אישית. למרות שאז מחלקת השיווק בניהולה כללה רק אותה.
לאשתי יש בעיה נפשית של חוסר אמון עמוק בבני אדם, היא מעבירה את חייה משוכנעת שכולם משקרים לה וכולם מתכוונים לרמות אותה, ויש רק שני אנשים בעולם בהם היא נותנת אמון מלא: אני, והבחורה הזו. היא מספרת לה הכל. ממש הכל. לפרטי פרטים. על כל דבר. כן גם על זה. גם על זה, וגם על זה.
הבחורה הזו נמצאת בכל החשבונות וכל המכשירים של אשתי. מנהלת את חשבון הפייסבוק, מגיבה בשם אשתי לפוסטים ומהתלת להנאתי הרבה בגברים שפונים אל אשתי בכל מיני פניות. מנהלת את הטוויטר והאינסטגרם וכולי.
לפעמים אני מתכתב עם אשתי במייל או בצ'ט. כותב לה, היא עונה לי, כותב, עונה, וככה שעה, ובסוף מסתבר שכל הזמן זו היתה הבחורה הזו. התכתבה איתי כאילו היא אשתי, תוך שיחה על נושאים אישיים ביותר, ולא רק ידעה בדיוק על מה אני מדבר ומה צריך לענות לי, אפילו לא חשבה שזה משנה אם אדע שזו לא אשתי. בין כה וכה מה שאסכם איתה - נגיד שנסכם מועד לסקס - זה כאילו סיכמתי את זה עם האשה עצמה.
אני מחבב אותה, היא חכמה ומוכשרת, מאד יעילה ומקצועית, ובאמת אשת סוד ממדרגה ראשונה. לא מכיר עוד אדם שמסוגל לשמור סוד כמוה. לא חושב שיש משהו בעולם שיגרום לה לבגוד באשתי. בטח לא כסף (ולא בגלל משכורת העתק שהיא מקבלת). גם תחת עינויים היא לא תגלה שום דבר. חוקר משטרה הכי מוכשר יוציא ממנה רק שקרים והטעיות שיימסרו לו בקור רוח.
לעומת זאת היא לא סובלת אותי. ממש עוינת. אני מבין למה: שנינו מאוהבים באותה אשה, אבל אני זוכה לשכב איתה בעוד היא יכולה רק לחלום על זה. ואין ספק שהיא חולמת. זה סוד גלוי שהעוזרת האישית של אשתי היא לסבית בארון ומאוהבת בבוסית שלה כבר הרבה שנים. נשואה לגבר ועם שני ילדים, אבל רואים עליה את האמת בבירור.
אני לא מנסה לסדר את מערכת היחסים שלנו. שלא תאהב אותי, זה בסדר. כל עוד היא אוהבת את האשה שאני אוהב, ומעמידה את טובתה מעל הכל - כמוני - מבחינתי הכל מצויין.