מה שהכי קשה לי זה שקשה לי לשמוח

[נאוה פרנס, נטורופתית]

מה שהכי קשה לי זה שקשה לי לשמוח

איכשהו, בצעירותי, למרות העייפות הגדולה, יכולתי לשמוח וליהנות במידה שהיום קשה לי להגיע אליה. הכאבים, העומס, העייפות - כל אלו גובים ממני מחיר כבד. איכשהו, אני מתעייפת רק מלחשוב על מה שאני רוצה לעשות. מתקשה לעשות את המעברים ועושה אותם יותר בגלל חוסר ברירה מאשר בגלל שמחת העשייה. אני עושה דברים גם היום, והרבה יותר ממה שאני מוכנה להודות שאני עושה, אבל... אין חדוות עשייה, אין התרגשות, והכל כל כך סתמי, מובן מאליו, ריק רגשית. אני זוכרת את עצמי קמה בבוקר ואומרת לעצמי בהתרגשות: וווואאאאוווו, איזה יופי שהשמש זורחת!!" זה חסר לי היום. אני רוצה להחזיר לחיי את השמחה ואת ההתרגשות ואת ההתלהבות ואת האמון באנשים ובחיים בכלל. זו הדרך שאני מחפשת - ואתם?

 

[מיקה51]

המצב ילך ויחמיר

זה הגיל צריך ללמוד ולחיות עם העצב והכשלונות.

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

זה לא!! וזה לא קשור לגיל.

בשנה האחרונה אני ממוקדת ופועלת להחזרת השמחה אל חיי. תתפלאי אולי, אבל זה קורה!! עדיין זה קשה לי שאיפשרתי לה לחמוק ממני. לעומת זאת, אשמח לשמוע מה הכי קשה לך עם הCSF והפיברו ומה היית רוצה לעשות כדי לשנות את זה?

 

[מיקה51]

יש בזה עליות וירידות

אבל הכיון הוא למטה. בגלל זה זקנים נראים תמיד עצובים ורצינים לעומת צעירים וצעירים צוחקים הרבה יותר ממבוגרים. זה הגיל למרות שרובנו נוטים להתכחש לזה וכמו שנאמר אם אתה לא יכול להלחם בזה תצטרף לזה.

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

אני מבינה שזוהי החוויה האישית שלך,

אני מבינה מדברייך שאת לא רואה תקווה לעתיד ורוד יותר עבורך. אני מבינה שמעבר לפינה אין לך שום דבר נעים לצפות לו. האם זהו הקושי הכי גדול שלך? או שמא יש קשיים אחרים שלוקחים את הקופה?

 

[שרון 8]

נאווה

כ'כ מוכרת התחושה... אני חושבת שזה בהחלט קשור לתשישות, כשאנו צריכות להתמודד עם כ'כ הרבה דברים וכל דבר מצריך מאמץ... אבל אולי הגיע הזמן לפרגן לעצמנו משהו כייפי? אולי כדאי אפילו להכניס את זה ל"מבצע ניקוי אביב" ? מעבר לניקוי רעלים פיזי גם ניקוי ריגשי /תחושתי ? לעבוד על להוסיף לחיינו דברים חיוביים שמעלים חיוך ומשפרים את ההרגשה? אפילו אם בתחילה זה יעשה באופן מלאכותי ? אולי??? מה דעתך?

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

../images/Emo45.gif זה בהחלט הרעיון!

המטרה של המבצע היא בהחלט לגעת בכל מיני רבדים של עצמנו ולעשות לנו טוב

 

[שריק7]

היי נאווה - וכולם. ../images/Emo28.gif

למרבה האירוניה (?) מצאתי פתרון מאוד טוב לתחושה הזו, למועקות, למכאוב, לבעיית השינה. והתשובה היא: ריבוי סקס. לא ממש המצאתי את זה... הקשבתי היטב להרצאת ד"ר צחי בן ציון הכנס בשנה שעברה, ופשוט- עברתי ליישום. בהצלחה לכולכן!!!!!!! (מוכנה לתת יותר פרטים במסרים) שבוע טוב ומלא שמחה ו...סקס.

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

צריך עם מי ../images/Emo8.gif וצריך זמן פנוי ../images/Emo3.gif

וחוץ מזה, כשעייפים, וגם כואב, ויש כל מיני הישרדויות בסיסיות סקס זה לא בדיוק הדבר הראשון שעולה כפתרון

אבל... לקחתי לתשומת הלב, אולי צריך למצוא מאהב

 

[ברק 188]

מעונין בכל הפרטים והפריטים והטרקים

 

[ברק 188]

../images/Emo46.gif לטרול שהיה ונמחק../images/Emo24.gif התנצלות

הספקתי לקרוא את ההודעה לפני שנמחקה כשחזרתי מאזכרה מחמת קדושת היום לא הגבתי, ובכן היה כ-לא היה. ובכל זאת- אני מתנצל הדבר היחידי שעדין פועם בי ולא נלקח הוא חוש ההמור וחדודי לשון בכתיבה שלא תמיד מובנים כראוי, יתכן שטעתי ופגעתי במשהו/י ועל כך מתנצל שלכם בברכת יום עצמאות שמח ותחזק דרכנו אמןוהאמן.

 

[אדרתשיער]

אני מציעה לך להתנסות בגידול כלב

עצה שניה היא לנגן מוסיקה שעושה לך טוב. מצאתי ששירים באידיש פועלים כמו תרופה פילאית. גם אריאל זילבר מרפא.

 

[ornelia]

את יודעת נאווה זה כאילו נכנסת לנבכי

נפשי גם היום בשמחות הכי גדולות אני צוחקת או מחייכת - אך זה דורש ממני עוצמות נפש . אני מחפשת את הצחוק המתגלגל זה כאילו משהו נלקח מאיתנו ולכן כתבתי בזמנו את שיר העצב. אך השתדלתי מהר מאד להזמין את השמחה לבית אך לא תמיד זה מגיע. תמיד בימי הולדת אני מאחלת : שתצחק/י כל החיים. הלוואי על כולנו

 

[ברק 188]

../images/Emo24.gif נאוה יקרה ...

במידה ואת מגלה את הדרך חזרה- אנא ממך כיתבי לי, אני כול כך מזדהה ומרגיש זהה אם מה שכתבת.

 

[tiaa1]

אני כ"כ מכירה את המצב הרגשי שאת

מתארת...כאילו רק לחיות בשביל לשרוד...".הנאות והתפעלות...??מה זה" היתה תקופה ששמחתי שיש לי לפחות משפחה....כי זה לא מובן מאליו... אני כבר "חולה" 6.5 שנים,וכעת אחרי נפילה רצינית, אני מגלה שסביבה תומכת...זה הכרח בשביל לצאת מהמצב. היום אני בצומת שאני יודעת שאפשר מותר ורצוי להעזר בעזרה מקצועית...לא חייבים "רק" לשרוד, מותר ורצוי גם להנות ממה שיש, אז אני עובדת על זה עכשיו...חוץ ממס' חברי משפחה ש"איתי" לא מוציאים ביקורת..אלא משתפים פעולה,יש לי גם מערכת מפרגנת בעבודה,ורופאה מצוינת ....כעת אני מתכננת מס' שינויים בצורת החיים שלי על מנת להסתכל קדימה ולא רק לחיות בשביל לשרוד. יום טוב.

 

[שירלי מהקריות]

לנאוה היקרה../images/Emo42.gif../images/Emo24.gif../images/Emo42.gif

בשביל הזה שבו אנו הולכים / אהוד מנור בשביל הזה שבו אנו הולכים, קוצים יש פה ושם, אך גם פרחים ולא תמיד אפשר לצעוד בתלם בשביל הזה שבו אנו הולכים. הדרך לעיתים איננה דרך ולא תמיד אנחנו מצליחים, הדרך לא תמיד מוצאים בה גשר בסך הכול איננו מלאכים. הדרך היא קשה ולא נודעת עוצרים בתחנות וקצת נחים, חיוך רחב ועין שדומעת בשביל הזה שבו אנו הולכים. דרכים כבושות חותכות שבילים של סתר והנתיבים הם די מסובכים אך שביל אחד בולט מכל היתר השביל הזה שבו אנו הולכים... קראתי רק היום את מה שכתבת שקשה לך לשמוח...אני לא חושבת שזה בכלל קשור לגיל,נראה לי שלכל אחד מאיתנו יש את התקופות האלו שהכל נראה שחור ושום דבר לא משמח... אבל, אני אישית מאמינה שאת כל התקווה, האכפתיות, הנתינה והאור שאת נותנת לאחרים בפורום ובכלל בחיים , את תקבלי חזרה, גם אם בדרך,יהיו מכשולים... אני בטוחה ומאחלת לך שהחיוך והשמחה יחזרו בהמון אהבה שירלי

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

../images/Emo9.gif תודהההההה!! ../images/Emo24.gif