מה שואלים ומה מבקשים בפגישה
הראשונה עם רופא חדש? תקציר: אני בהריון שני. ההריון הראשון שלי היה לפני שנתיים וקצת, נגמר בשבוע 42 מלא, בסה"כ בלי סיבוכים, למעט השבועיים האחרונים, בהם התנפחתי מבצקות, ירדתי במשקל והרגשתי לא טוב (כאבי ראש, הקאות, שלשולים וסחרחורות שעברו מיד לאחר הלידה). חלבון בשתן לא מצאו ברמה משמעותית (בדקו בסטיק פעמיים), לחץ הדם שלי לא היה בשמיים, ולמעשה האינדיקציה לזירוז היתה חוסר מוחלט של תנועות עובר. השיליה נלקחה לפתולוגיה אחרי הלידה, כי הרופאה שיילדה אותי טענה שהיא מלאה אטמים והסתדויות. לא קיבלתי שום דו"ח על הממצאים, ולא מצוין בטופס השחרור שלי מבה"ח כלום, אבל נאמר לי בע"פ שהשיליה אכן היתה מלאה אטמים והסתדויות. התינוקת, כך נאמר לנו בע"פ, איבדה כחצי קילו בשבועיים האחרונים שלה ברחם, בגלל תפקוד לא תקין של השיליה. ואני לא רוצה לעבור דבר כזה שוב. יש טעם לבקש איזו שהיא השגחה או בדיקות מעבר למעקב הריון רגיל? הייתי צריכה לעשות בדיקות כל שהן לפני ההריון? אני צריכה לציין את זה אצל הרופא? (כי אני יודעת שאבכה, ולא ממש בא לי לבכות שם). סליחה אם אני נשמעת קלולס לחלוטין. אחרי שילדתי והדרמה נגמרה, די הדחקתי, ועכשיו כל החששות צפים. אני רוצה לבוא ממוקדת, עם שאלות אינטיליגנטיות וקצה-זנב-הבנה, כדי לא להגיע הפעם למצב שבו הייתי בפעם הקודמת. רעיונות לשאלות שאני אמורה לשאול? תודה.
הראשונה עם רופא חדש? תקציר: אני בהריון שני. ההריון הראשון שלי היה לפני שנתיים וקצת, נגמר בשבוע 42 מלא, בסה"כ בלי סיבוכים, למעט השבועיים האחרונים, בהם התנפחתי מבצקות, ירדתי במשקל והרגשתי לא טוב (כאבי ראש, הקאות, שלשולים וסחרחורות שעברו מיד לאחר הלידה). חלבון בשתן לא מצאו ברמה משמעותית (בדקו בסטיק פעמיים), לחץ הדם שלי לא היה בשמיים, ולמעשה האינדיקציה לזירוז היתה חוסר מוחלט של תנועות עובר. השיליה נלקחה לפתולוגיה אחרי הלידה, כי הרופאה שיילדה אותי טענה שהיא מלאה אטמים והסתדויות. לא קיבלתי שום דו"ח על הממצאים, ולא מצוין בטופס השחרור שלי מבה"ח כלום, אבל נאמר לי בע"פ שהשיליה אכן היתה מלאה אטמים והסתדויות. התינוקת, כך נאמר לנו בע"פ, איבדה כחצי קילו בשבועיים האחרונים שלה ברחם, בגלל תפקוד לא תקין של השיליה. ואני לא רוצה לעבור דבר כזה שוב. יש טעם לבקש איזו שהיא השגחה או בדיקות מעבר למעקב הריון רגיל? הייתי צריכה לעשות בדיקות כל שהן לפני ההריון? אני צריכה לציין את זה אצל הרופא? (כי אני יודעת שאבכה, ולא ממש בא לי לבכות שם). סליחה אם אני נשמעת קלולס לחלוטין. אחרי שילדתי והדרמה נגמרה, די הדחקתי, ועכשיו כל החששות צפים. אני רוצה לבוא ממוקדת, עם שאלות אינטיליגנטיות וקצה-זנב-הבנה, כדי לא להגיע הפעם למצב שבו הייתי בפעם הקודמת. רעיונות לשאלות שאני אמורה לשאול? תודה.
