שיידי ראנקס 10
New member
מה שיש לי להגיד על הקלאש+קצת תמונות
אהלן חברים, עבר כבר חודש מאז שנחתתי בארץ אחרי חודשיים אדירים באי שכולנו אוהבים (מוזמנים לראות תמונות פה, ואם אתם לא חברים שלי בפייסבוק - שלחו ריקווסט), ומה אני אגיד לכם, לא קל. אחרי שיוצאים כמעט כל לילה, בד"כ ליותר מדאנס אחד, לא כיף להתרגל מחדש למצב של דאנס מעניין פעם במי יודע כמה זמן. אין ספק שיש מספיק קהל פוטנציאלי, וגם מספיק אומנים שיספקו את הבידור שרוצים. ובכ"ז, אנחנו לא רואים מספיק הנעה של הדברים קדימה, וזה משאיר אותנו במצב של מעט דאנסים, וכמיהה להעלאת המצב לHIGHER LEVEL. ולכן מאוד שמחתי לשמוע על היוזמה להרים כאן קלאש, על באמת מה שנקרא. עוד יותר שמחתי לראות את מועדון המחוגה כמעט מלא בחמישי האחרון! בעיניי זה ממש לא עניין של מה בכך, כי כבר ראיתי מספיק אירועים במועדון הזה, על כל גלגוליו, שללא שום קשר לטיבם, לא הגיעו אליהם מספיק אנשים. מועדון המחוגה (שוב, על כל גלגוליו), כבר אירח תחרויות וקלאשים קודמים שהיו בארץ (חלק הרבה לפני שרוב חברי הפורום הזה, כולל עבדכם הנאמן, התחילו ללכת לאירועי רגאיי), כולל תחרות הדאנסהול קווין (הזכורה, לפחות לי, לטובה) והקלאש הקודם שהיה לפני שנתיים, בו אני אישית לא הייתי. אבל אין ספק שהקלאש שהיה בחמישי היה הרציני ביותר שנעשה בארץ עד היום, ועל כך צריך לתת ביג אפ למארגנים שאבה וטבסקו, שבאמת לקחו את העסק ברצינות וניסו ליצור כאן משהו ברמה גבוהה, ובאווירה של הקלאשים מעבר לים. חולקו משרוקיות, נפצים, זמבורות; העמידו גביע ובקבוק שמפניה על העמדה, שני מנחים. אווירה נייס. אני מתייחס לאירוע כשאני מסתכל על התמונה הכללית בצורה מאוד חיובית - הרבה אנשים שהגיעו באמת באו בוייב של לראות קלאש, כל אחד עם פייבוריט משלו מבין ארבעת המועמדים (סבאגו, מיסטיקל יות'ס, רמי גראמי וריאליטי, שניגן איתו היי פיי), וזה מה שחשוב סה"כ. אבל כיאה לאירוע ראשון מסוגו, הוא לא הלך חלק לגמרי: תקלות טכניות/סאונד (גם תוך כדי הקלאש) הפריעו למהלך התקין של הערב. כמו כן שני המועמדים שעלו לגמר טיון פי טיון, ריאליטי ורמי גראמי, שניהם ניגנו טיונים שכבר נוגנו, דבר שבקלאש בינלאומי היה מוריד להם נקודות, אבל אצלנו הקהל, שרובו לא עוקב אחרי הקלאשים הבינלאומיים, לא התייחס לכך ברובו. והנקודה שלי כצופה הכי הפריעה, הייתה היעלמות הדרגתית ואיטית של הקהל, עד שבסיבוב האחרון נשארו מעט מדי אנשים. עד עכשיו אני שואל את עצמי מה זה אומר - האם זה אומר שהקלאש נמרח יתר על המידה, והיה מקום לעשות אותו קצר יותר כדי למנוע את עזיבת האנשים? או שמא זה הקהל, שלחלקו לא ממש שינה מה שהולך על העמדה? כך או כך, ממש חבל לי שככה יצא, ואני מקווה שבקלאש הבא נראה יותר אנשים והם יישארו עד הסוף. אני רוצה לתת ביג אפ לכל המשתתפים: סבאגו, שעשה בדיוק מה שצריך לעשות בקלאשים, אמנם נפל ראשון אבל שטויות, כמו שאומרים: "במלחמה לא באמת חשוב מי מנצח, העיקר ההשתתפות"; מיסטיקל יות'ס, שאני לא מכיר יותר מדי אבל רואים שמדובר בחבר'ה צעירים ואנרגטיים שיש להם מה לתת. באו עם סלקשן נייס ומאוד מגוון בעיניי. יש מקום לשיפור עבודת המיקרופון ותיאום בין הסלקטה והאם סי, אבל סה"כ לא רע בכלל; רמי גראמי, שאמר על עצמו בצדק שהוא לימד את רוב האנשים במקום רגאיי מיוזיק, ואני יכול להגיד את זה ממקור ראשון. עדיין בעיניי הסלקטה הכי וויקיד בארץ, שנתן פייט בלי פשרות וגמר במקום השני והמכובד; וריאליטי שלקח את הקלאש, מה אגיד ומה אומר? ביג אפ ג'נרל, Nuff respect! כבוד גם ליוני מאוסטרליה, שלא יראה את זה כי הוא לא קורא עברית עד כמה שאני יודע, אבל נתן תקלוט וויקיד לפני שהקלש התחיל. שוב כבוד למארגנים וכל מי שידו בדבר. כן ירבו.
אהלן חברים, עבר כבר חודש מאז שנחתתי בארץ אחרי חודשיים אדירים באי שכולנו אוהבים (מוזמנים לראות תמונות פה, ואם אתם לא חברים שלי בפייסבוק - שלחו ריקווסט), ומה אני אגיד לכם, לא קל. אחרי שיוצאים כמעט כל לילה, בד"כ ליותר מדאנס אחד, לא כיף להתרגל מחדש למצב של דאנס מעניין פעם במי יודע כמה זמן. אין ספק שיש מספיק קהל פוטנציאלי, וגם מספיק אומנים שיספקו את הבידור שרוצים. ובכ"ז, אנחנו לא רואים מספיק הנעה של הדברים קדימה, וזה משאיר אותנו במצב של מעט דאנסים, וכמיהה להעלאת המצב לHIGHER LEVEL. ולכן מאוד שמחתי לשמוע על היוזמה להרים כאן קלאש, על באמת מה שנקרא. עוד יותר שמחתי לראות את מועדון המחוגה כמעט מלא בחמישי האחרון! בעיניי זה ממש לא עניין של מה בכך, כי כבר ראיתי מספיק אירועים במועדון הזה, על כל גלגוליו, שללא שום קשר לטיבם, לא הגיעו אליהם מספיק אנשים. מועדון המחוגה (שוב, על כל גלגוליו), כבר אירח תחרויות וקלאשים קודמים שהיו בארץ (חלק הרבה לפני שרוב חברי הפורום הזה, כולל עבדכם הנאמן, התחילו ללכת לאירועי רגאיי), כולל תחרות הדאנסהול קווין (הזכורה, לפחות לי, לטובה) והקלאש הקודם שהיה לפני שנתיים, בו אני אישית לא הייתי. אבל אין ספק שהקלאש שהיה בחמישי היה הרציני ביותר שנעשה בארץ עד היום, ועל כך צריך לתת ביג אפ למארגנים שאבה וטבסקו, שבאמת לקחו את העסק ברצינות וניסו ליצור כאן משהו ברמה גבוהה, ובאווירה של הקלאשים מעבר לים. חולקו משרוקיות, נפצים, זמבורות; העמידו גביע ובקבוק שמפניה על העמדה, שני מנחים. אווירה נייס. אני מתייחס לאירוע כשאני מסתכל על התמונה הכללית בצורה מאוד חיובית - הרבה אנשים שהגיעו באמת באו בוייב של לראות קלאש, כל אחד עם פייבוריט משלו מבין ארבעת המועמדים (סבאגו, מיסטיקל יות'ס, רמי גראמי וריאליטי, שניגן איתו היי פיי), וזה מה שחשוב סה"כ. אבל כיאה לאירוע ראשון מסוגו, הוא לא הלך חלק לגמרי: תקלות טכניות/סאונד (גם תוך כדי הקלאש) הפריעו למהלך התקין של הערב. כמו כן שני המועמדים שעלו לגמר טיון פי טיון, ריאליטי ורמי גראמי, שניהם ניגנו טיונים שכבר נוגנו, דבר שבקלאש בינלאומי היה מוריד להם נקודות, אבל אצלנו הקהל, שרובו לא עוקב אחרי הקלאשים הבינלאומיים, לא התייחס לכך ברובו. והנקודה שלי כצופה הכי הפריעה, הייתה היעלמות הדרגתית ואיטית של הקהל, עד שבסיבוב האחרון נשארו מעט מדי אנשים. עד עכשיו אני שואל את עצמי מה זה אומר - האם זה אומר שהקלאש נמרח יתר על המידה, והיה מקום לעשות אותו קצר יותר כדי למנוע את עזיבת האנשים? או שמא זה הקהל, שלחלקו לא ממש שינה מה שהולך על העמדה? כך או כך, ממש חבל לי שככה יצא, ואני מקווה שבקלאש הבא נראה יותר אנשים והם יישארו עד הסוף. אני רוצה לתת ביג אפ לכל המשתתפים: סבאגו, שעשה בדיוק מה שצריך לעשות בקלאשים, אמנם נפל ראשון אבל שטויות, כמו שאומרים: "במלחמה לא באמת חשוב מי מנצח, העיקר ההשתתפות"; מיסטיקל יות'ס, שאני לא מכיר יותר מדי אבל רואים שמדובר בחבר'ה צעירים ואנרגטיים שיש להם מה לתת. באו עם סלקשן נייס ומאוד מגוון בעיניי. יש מקום לשיפור עבודת המיקרופון ותיאום בין הסלקטה והאם סי, אבל סה"כ לא רע בכלל; רמי גראמי, שאמר על עצמו בצדק שהוא לימד את רוב האנשים במקום רגאיי מיוזיק, ואני יכול להגיד את זה ממקור ראשון. עדיין בעיניי הסלקטה הכי וויקיד בארץ, שנתן פייט בלי פשרות וגמר במקום השני והמכובד; וריאליטי שלקח את הקלאש, מה אגיד ומה אומר? ביג אפ ג'נרל, Nuff respect! כבוד גם ליוני מאוסטרליה, שלא יראה את זה כי הוא לא קורא עברית עד כמה שאני יודע, אבל נתן תקלוט וויקיד לפני שהקלש התחיל. שוב כבוד למארגנים וכל מי שידו בדבר. כן ירבו.
