מה שלא יהרוג אותי, יחשל אותי -סכום

[גילה זילברמן]

מה שלא יהרוג אותי, יחשל אותי -סכום

הגיע הזמן להציג את תוצאות הסקר. לדון עליהם ולפתוח בסקר חדש. התוצאות הם כלהלן: כמעט 60% סבורים שלא נכון שמה שלא יהרוג אותי יחשל אותי כי גם אם שורדים, אפשר להשאר מוחלש ועם הרבה צלקות. כ- 40% סבורים שתלוי איך אני שורד- אם התמודדתי היטב אז זה יחשל אותי. אדם אחד סבר שמכל משבר אפשר לצאת מחוזקים. ובכן רבותי- שמעתי פעם שביפנית משבר וסכוי זו אותה מילה... דעתי היא שממשבר אפשר לצאת מחוזק בתנאי שהמשבר לא היה מעבר לכוחותינו להתמודד אתו. כשמתמודדים בהצלחה עם קושי- זה יכול לחזק את הבטחון העצמי, ללמד אותנו משהו על העולם ועל עצמנו ולתרום ליכולת שלנו להסתגל ולהתמודד עם המשבר הבא. אבל זו רק דעתי. אני מאמינה שהרוב (60%) שנתן דגש לסכנות ולצלקות שיכולות להיות קשורים בהתמודדות עם לחצים או חסכים קשים מדבר מנסיון, נסיון שמעצב את הצפיות שלנו והמבט שלנו על החיים. ייתכן שנסיון של התמודדות לא מוצלחת עם קשיים גדולים מדיי או נטייה מולדת או נלמדת להסתכל על העולם במבט זהיר וחושש ולהמנע מכל מצב של סכנה פוטנציאלית, הולכים יד ביד עם הנטיה להרגיש חרדה. מה דעתכם? והאם תרצו להציע שאלה חדשה לסקר?

 

[ניאו30]

יש לי שאלה שאולי קצת לא קשורה...

קודם כל,אני שייך ל-40% מהשאלה הנ"ל,ואותו אחד שסבור שמכל משבר אפשר לצאת מחוזקים-אני מעריץ אותך,הלוואי והייתי יכול להיות אופטימי שכזה.האמת שפעם גם אני הייתי כזה,האמנתי בזאת בכל ליבי אבל במהלך השנים,שרואים שזה לא קורה,והאמונה והבטחון העצמי יורד בהדרגה,אז משהו מזה נסדק,נסדק אבל לא נעלם לגמרי... אז מה שכתבת,גילה,זה נכון מאוד,והאמת לפי העבר שלי וההתנסויות שעברתי הייתי כנראה צריך להיות חלק מה-60% אבל אני חושב שהאופטימיות הזהירה שתמיד דאגתי שתשמר ולא תלך לעולם,היא זו שמעבירה אותי ל-40%,יותר חשוב היא זו שמחזיקה אותי ב"חיים"... ולשאלה שיש לי,לא בטוח שזה ראוי לסקר,אבל זה תמיד עניין אותי- למה יש אנשים שפועלים לפי הרגש?ולמה יש כאלה שהכל זה עניין של הגיון אצליהם? מאיפה זה בא?(יותר חשוב-איך גורמים לזה ללכת?...חחח) אני פועל המון מהרגש,כמעט אך ורק ממנו האמת,ואני לא מבין למה?למה אני מבין את הדברים הנכונים שיש לעשות אבל לא מצליח לממש אותם?למה תמיד יש משהו פנימי בתוכי שעוצר אותי מלעשות את הדבר שנראה,גם לי,הדבר "ההגיוני" לעשות?ולמה אחרים מסביבי תמיד יודעים לעשות את הדבר "הנכון"? האם יש פה בכלל דבר שהוא "נכון" או "לא נכון",או שזה לבטח תלוי באותו בן אדם(באופיו)? אז יכול להיות שאלה שהרגע סתם חשבתי עליה-על סמך מה אתה פועל בחיים- על סמך הרגש(הלב) או על סמך ההגיון(הראש)? שתהיה לכולם שבת רגועה...

 

[גילה זילברמן]

לא יודעת את התשובות לכל השאלות

אבל לבטח יודעת שלא כל האנשים מסביבך יודעים לעשות תמיד את הדבר הנכון..

 

[nothstar001]

תמיד חשבתי

תמיד חשבתי שאני חלק מאנשים האלו ש"מחוזקים" לאחר מאורעות ומצבים לא נעימים , אבל מה שקרה במציאות ניסיתי ממש לכבות את הרגשות אצלי כי לא ידעתי איך להתמודד , לכבות זה לקבור אותם בפנים בפנים ואז לשפוך שכבת בטון מזוין זה דרש ממני הרבה הרבה כדי להשיג מטרות מסוימות , אבל כמה שהבור היה עמוק , וכמה שבטון הוא חזק תמיד חשתי שזה לא מספיק וזה מדי פעם המחיצה נשברה , ועכשיו היא לא קייימת בכלל. אני כבר יודע שזו לא דרך להתמודד עם דברים כי זה רק מביא להרס אבל משהו הרסני עוד יותר כבר השתלט עליי ( הדיכאון) ( מלבד החרדה שעוצמתה היא בין גבוה מאוד לגבוה ובינוני ) וללא מנגנון ויכולת התמודדות נכונה אני מוצא את עצמי במתח לעיתים קרובות ( והרי מתח כרוני הוא ממש לא בריא ) ואני תמיד נמצא בניסיון לפתור את החידה הזאתי בעצמי - לעשות יותר - הכוונה היא ליצור סדר יום עמוס ( ולהיות נתון בחסדי החרדה ) או לנוח טוטאלית ושלקוע לעיתים למחשבות רעות וכואבות ( וולנסות להירגע מהמתח ) כך שהשאלה בקטע של התנסות ב "מה שיהרוג אותי רק יחשל אותי " היא איך האינדיבידואל מפיק לקחים מועילים ובונים מההתנסות רק מה , שיש כאלה שקשה להם , לחשוב על דרך להתמודד או שאין להם מישהו שיעזור להם להתמודד או שהם כ"כ עייפים ומעדיפים לקבור הכל פנימה ללא עיבוד נכון של החוויה ומנסים לברוח למציאות פנימית רגועה יותר למרות שהם מודעים שהם עלולים בהחלט להתקל באותו גורם מדחיק וחרדתי גם בעתיד הקרוב ואפילו בעתיד המיידי. ועבדה זאת לבדה יכולה להגביר את רמת המתח והחרדה.

 

[גילה זילברמן]

../images/Emo18.gif רגש!

כמה עצוב היה לי לקרוא על הנסיון שלך להדחיק את המחשבות שלך תחת טונות של בטון מזויין...כמה חבל. הרגשות שלנו זה חלק מאתנו, חלק ממי שאנחנו. מסיבות מולדות או בגלל קונפליקטים לא פתורים, יש אנשים שהרגשות שלהם הם בעוצמה גבוהה ולכן משפיעים מאד על יכולת השפוט שלהם ועל האופן בו הם מתנהגים בסופו של דבר. זה יכול להפריע להסתגלות טובה, זה נכון ועל כן כדאי ללכת לטפול כדי לנסות לפרוק את הכאב או הכעס שחי בתוכנו בעוצמה רבבה מדי או כדי לברר מה הם הקונפליקטים הבלתי פתורים שמקשים עלינו לקבל את הרגשות שלנו. יחד עם זאת, יש גם מקום גם לקבל את עצמינו כפי שאנחנו. יש יופי באנשים ספונטנים, רגשיים. הנטיה לרגשנות היא לא רק דבר רע ורגשות, גם כשהם חזקים, הם לא רק דבר שיש לפחד ממנו. אפשר לקבל אותם, ללמוד מהם, לדעת שזה אנחנו ובד בבד לנסות דרכים להתגבר על הרגש כשהוא מאיים להציף אותנו. למשל, "לספור עד 10" לפני שמגיבים, לצאת מהמצב לרגע, הצידה, ולחזור שוב רגועים יותר ואם מדובר במצב שידוע לנו מראש שהוא עלול לעורר בנו רגשות חזקים (כמו תלונה מול מישהו שכועסים עליו, לוויה וכו'), אפשר לנסות להתכונן ע"י כניסה למצב של הרפיה ונסיון לדמיין את פרטי הסיטואציה ואיך אנו מתמודדים עימה ללא רגשנות ייתר, באופן שהרגשות לא יפריעו לנו בתפקוד. אני יודעת שזה קל יותר לומר מאשר לעשות. אבל, ההצלחה נמדדת בעצם הנסיון ולאו דווקא לפי התוצאות ומשפט נוסף- אם יש משהו שאתה לא מצליח בו, החיים (היקום) יספקו לך עוד ועוד נסיונות כדי שתוכל לשוב ולנסות להתמודד. ועוד משפט- השגים נמדדים לא רק בגובה הפסגה אליה הגעת, אלא כברת הדרך שעשית כדי להגיע לשם, כי אנשים שונים מתחילים את המסע מנקודות גובה שונות ועם משקלים שונים של מטען על גבם...

 

[maula]

היי גילה

אני מאמין באמת ובתמים שמכל משבר האדם יוצא מחוזק.

 

[subtitles]

גילה ../images/Emo140.gif ../images/Emo142.gif

אהבתי מאוד את הסקר האחרון..! והייתי מאוד רוצה שיהיה עוד סקר! אני תרמתי דווקא לצד הפסימי יותר.. בניגוד לתיקוותיך

יש בי חלק שמאמין גם לעובדה שבאמת כל משבר מחזק את העצמי ובלה בלה (

).. אבל החלק הזה קטן מאוד ואני משקיטה אותו רוב הזמן, לצערי.

 

[גילה זילברמן]

תודה על תגובותיכם ../images/Emo9.gifרעיונות לסקר?