מה שלום כולם?
הי guys
מה קורה איתכם אנשים? איך כולם מרגישים? איך אתם מתמודדים עם השמש הקופחת
? נשארים יותר בבית או שזה לא כל כך מפריע לכם?
אני עברתי סוף שבוע לא קל בכלל. נאלצתי להיפרד ביום שישי מהכלב שלי שגדל איתי 18 וחצי שנה . כבר תקופה שההורים שלי התלבטו מה לעשות ( הוא נשאר צל הוריי כשהתחתנתי )ובסוף השבוע הרדימו אותו. מצד אחד אני יודעת שזה המעשה הנכון שהיה צריך לעשות עבורו הוא כבר לא שמע, לא ראה, צלע נורא, עשה צרכים בכל הבית ולא שלט על זה ובקיצור היה אומלל! שום דבר מזה לא מקל אבל על האובדן הקשה והגעגועים שלי אליו
. אהבתי את הכלב הזה אהבת נפש והוא היה חלק גדול ומשמעותי בכל הילדות שלי וכל כך קשה היה להיפרד. לפעמים אני עדיין מדמיינת שהוא אצל הוריי מחכה לי שאבוא ללטף אותו ולחבק אותו. הוא חסר לי נורא
חוץ מזה לא כל כך מרגישה טוב בימים האחרונים- מנסה להספיק לעשות הכל ולתפקד אבל זה גובה מחיר. קבלתי השבוע עירוי וונופר אחד אחרי שהפריטין והברזל שוב צנחו וההמוגלובין ירד אבל אני עדיין נורא עייפה כל הזמן ומרגישה מותשת. נראה שזה לא מספיק ועוד שבועיים אבקש לחזור על הבדיקות ולראות מה המצב. בנתיים קבלתי היום מה שבטח לא יוסיף "לחגיגת" הברזל בגופי.
הי guys
מה קורה איתכם אנשים? איך כולם מרגישים? איך אתם מתמודדים עם השמש הקופחת
אני עברתי סוף שבוע לא קל בכלל. נאלצתי להיפרד ביום שישי מהכלב שלי שגדל איתי 18 וחצי שנה . כבר תקופה שההורים שלי התלבטו מה לעשות ( הוא נשאר צל הוריי כשהתחתנתי )ובסוף השבוע הרדימו אותו. מצד אחד אני יודעת שזה המעשה הנכון שהיה צריך לעשות עבורו הוא כבר לא שמע, לא ראה, צלע נורא, עשה צרכים בכל הבית ולא שלט על זה ובקיצור היה אומלל! שום דבר מזה לא מקל אבל על האובדן הקשה והגעגועים שלי אליו
חוץ מזה לא כל כך מרגישה טוב בימים האחרונים- מנסה להספיק לעשות הכל ולתפקד אבל זה גובה מחיר. קבלתי השבוע עירוי וונופר אחד אחרי שהפריטין והברזל שוב צנחו וההמוגלובין ירד אבל אני עדיין נורא עייפה כל הזמן ומרגישה מותשת. נראה שזה לא מספיק ועוד שבועיים אבקש לחזור על הבדיקות ולראות מה המצב. בנתיים קבלתי היום מה שבטח לא יוסיף "לחגיגת" הברזל בגופי.
