מה שלום כולם?

[שרון123]

מה שלום כולם?

בימים חמים אלה

אצלנו שיגרה ברוכה באופן כללי. כל מיני דברים מעצבנים קטנים, והחופש הגדול שמתקרב בצעדי ענק

סופי השבוע קשים במיוחד, ומצד שני אני מחכה להם בכיליון עיניים, מאד זקוקה לשקט ולמנוחה. בעבודה עמוס מאד אבל כיף

 

[eaz1514]

הי שרון, שגרה זה כבר טוב ../images/Emo13.gif

זסופי שבוע הם באמת פרדוקס , מחכים להם כל השבוע וכשהם מגיעים ואין לנו עיסוקים שמוציאים אותנו מהבית,לפעמים אני חושבת מי צריך את סוף השבוע בכלל? אבל לרוב זה עובר בסדר. במוצ"ש היינו בהצגה תפוחים מן המדבר בית לסין, מי שלא ראה מומלץ ן..............

אתמול הזמנתי את חופשתנו לספטמבר

13-21/9 טיול לרומניה כן, כולל ראש השנה. אבן ירדה מהלב, חג מעיק אחד פחות. היתר פחות או יותר בסדר

, עבודה,

וטיולים בערב עם

ימים רגועים לכולם

אילנה אמא של רונן

 

[שרון123]

גם אנחנו נסענו בראש השנה האחרון

זה היה פשוט מעולה! חשבנו ליסוע לחו"ל מתישהו ביולי-אוגוסט. לדודו יש חופשה כפויה של שבועיים בסוף אוגוסט. האזכרה של ירדן בדיוק באמצע ביום שישי בין שני השבועות. אז חשבנו ליסוע בשבוע השני, אחרי האזכרה, ואז גילינו שהתאריך העברי נופל בדיוק באמצע. לאחר כמה לבטים קצרצרים הבנו שאין סיכוי שיצא משהו טוב מנסיעה במהלך השבועיים האלה, אולי גם אנחנו נתכנן משהו לאיזור החגים. מבאס שלוח החופשות בחגי תשרי לא יוצא טוב השנה, ואחרי החופש הגדול בטח נהיה באוברדראפט רציני של ימי חופש. החיים קשים

 

[eaz1514]

../images/Emo8.gif קשיים כאלה הלוואי כל יום

בשנה שעברה היה עוד יותר טוב, טסנו בבקר ערב ראש השנה וחזרנו אחרי יום כיפור. השנה באמת מבחינת חגים זה די לא נוח אבל ממילא יש לי צבירה של 12 יום חופש כך שזה לא משנה. ואת צודקת לנסוע כשהראש עסוק באזכרות זה לא מועיל, אני מקווה שבכ"ז תצליחו לנסוע, זה מנקה את הראש לגמרי

עד שנוחתים חזרה למציאות היומיומית ולעוד חגים ימי הולדת ואזכרות, זה גלגל.

וצריך לנצל כשהו למעלה.

 

[natalieov]

אצלי תקופה מוזרה קצת..

מרגישה קצת לבד עם הכל ולא מצליחה להכיל את הרגשות של עצמי

 

[eaz1514]

היי נטלי, ספרי לנו מה את עושה אחרי השחרור

לקחת לעצמך חופש? איך את מעבירה את הימים, את עסוקה? מה עם חברות? איך היחסים עם אמא? לכולנו תקופות כאלה שאין ביכולתנו להבין מה קורה האיתנו ואיך בדיוק להגדיא את מה שאנחנו מרגישים. לפעמים צריך מישהו אוביקטיבי לעשות לנו קצת סדר בקופסה. שיהיה לך יום טוב מתוקה

אילנה, אמא של רונן

 

[natalieov]

אמממ

לא יודעת, הרגשת ריקנות כזאת, שכבר שום דבר לא מעניין יותר... לקחתי חושפה לשבועיים והיא עברה מהר מאוד וכבר התחלתי ללמוד עצמאית כי יש לי מבחן אמי"ר ב2 ליולי ואני מאוד לחוצה וזה מתסכל... לא כ"כ בקשר עם החברות כי כולן לומדות/ עובדות/נשואות וגם ככה אני צריכה ללמוד ואין לי כ"כ סבלנות... ועם אמא... יכול להיות יותר טוב, לא כ"כ מתקשרות בתקופה האחרונה

מה שלומך? תודה בכל זאת!

 

[eaz1514]

מכירה את התחושה גם אצלי יום ככה יום ככה

עכשיו טוב, מחר מי יודע? כל דבר יכול להוריד אותי אבל אני קמה די מהר. בהצלחה במבחן אמי"ר, רונן עשה אותו בין אשפוז לאישפוז ועבר אותו בהצלחה כמעט בלי להתכונן. תעשי הרבה תרגולים, אני עשיתי את המבחן באינטרנט ועברתי אותו בנקודה פחות ממנו במבחן האמיתי (בגיל 47-48 ). השד לא נורא כל כך. לגבי חברות, נטלי את חייבת ליזום, לצד הלימודים את צריכה לצאת ובלות להכיר אנשים חדשים, להתנתק מהעצב הסובב אותך. הלוואי ויכולתי לעזור לך יותר.

אילנה, אמא של רונן

 

[natalieov]

אין לי כח להשקיע בזה..

אני ניגשת למבחן כי שילמתי ואין לי דרך חזרה אבל כנראה שגם ככה לא אתחיל ללמוד שנה הבאה.. אני צריכה קצת חופש מהכל... ימים לא קלים...

 

[שרון123]

בהצלחה במבחן!

את נמצאת בצומת דרכים מאד מבלבלת. מקווה שתמצאי את דרכך ותלכי בה בביטחון

 

[koval10]

הי לכולם!

אנחנו חזרנו היום מאילת. זו היתה החופשה הראשונה שלנו בלי גיל. אבל דניאל מאד רצתה ונסענו עם רגשות קשים מאד. דניאל מאד נהנתה, ארזה את הצעצועים שלה חודש לפני, אבל אנחנו עברנו את הנופש בקושי, כבר מאד רציתי לחזור. כל שניה נזכרתי במה שעשינו כולנו יחד, גילינו שהכל נשאר כמו שהיה, העיר, הים, הבריכה, האטרקציות, הכל חוץ מילד שלנו שאיננו. החיים ממשיכים, עוברים לידינו ואנחנו נשארנו בשוליים של כל החגיגות האלה. הינו במופע שלפני שנה הינו ארבעתינו, הינו באותו מלון שהינו לפני שנה ביחד, החדר כמובן היה אותו חדר, רק שבמיטה של הילדים ישנה דניאל לבדה. נאלצתי לענות לכל מיני שאלות כמו: "זו הילדה הגדולה שלכם? יש לכם רק ילדה אחת?!" ועוד. לכולם אמרתי את האמת, שהיה לי בן בכור שנפתר ממחלה לפני כחצי שנה. בעלי לא מבין את הכנות שלי, הוא שואל למה אני צריכה לספר לכולם, אך אני מרגישה שאם אני אשקר אני אבגוד בבני. וכמה פעמים ראיתי את הפנים של אותם אנשים שבטח לא ציפו לתשובה כזו. הצנטור של דניאל מתקרב, ככל הנראה נסע באוגוסט לארצות הברית, בינתיים רק ביורוקרטיה עם קופת חולים. ביום א' אני חוזרת לעבודה, אני מאד שמחה, כי אני זקוקה להעסיק את עצמי קצת יותר. סוף שבוע טוב לכולם !

 

[דליה ח]

שלום לך אנה,

כל מילה שלך צימררה אותי. אני בטוחה שכולם כאן ייתחברו להרגשה שלכם בבילוי הראשון שאחרי.... קשה לקרוא לזה בילוי, זה כאילו שאנחנו חייבים להמשיך, וזה חלק מהעניין. הרבה הנאה אין שם . בעיקר בשנים הראשונות. פתאום אתם רק שלושה, ואת צודקת בהחלט שאי אפשר להתעלם מגיל, במיוחד כששואלים שאלות על המשפחה. כמובן שחייבים לדעת שהמשפחה לא מושלמת. זה בדמנו. אני מודה שהרבה פעמים אני שותקת. למרות שאני רוצה לצעוק, שיידע כל העולם. במשך הזמן הצורך הזה נרגע. אנחנו מחזיקים לכם אצבעות עם הצינטור של דניאל, מקווים שיעבור בשלום, גם הבירוקרטיה וגם הטיפול. ואני מקווה לראותך בקרוב........................דליה