פושע מחשבתי
New member
מה שלמדתי מאבא...
זה ממש לא ארוך, אז פשוט תזרמו עם המשפטים. אני נולדתי ביום קייצי וחם, בחמישה עשר ביוני, בבי``ח נדוש בפרבר בדרום צרפת. נשמע קיטשי? חכו שניה. אמא שלי ילדה אותי בעיצומו של קונפליקט פנימי מאד קשה - אם ללדת או לא ללדת, ולהפיל. אני פה, אז התוצאה ידועה. אבל הדבר הבא החשוב שקרה לי, זה שאמי חזרה איתי לארץ חודשיים מאוחר יותר, ואבא נשאר שם. עד היום, לא ראיתי אותו. (למעט פעם אחת לא משמעותית איזה חמש דקות בשדה תעופה אירופאי בגיל 4) סבתא שלי (אמא של אמא) באה אלי הביית כל יום לפני שאני חוזר מביה``ס. ``נו שלחת לאבא שלך אי-מייל? תשלח לו `שנה טובה`, שיראה שאתה ילד נחמד`` הפרצוף שלי מתעקם. נמאס לי לשמוע עליו כל הזמן, מה היא- מאוהבת בו? ``אומה-מה! (סבתא-בגרמנית) אני אשלח לו מה שבא לי, מתי שבא לי! -ועכשיו - לא בא לי! חוץ מזה, מה אני חייב לו משהו?`` סבתא צוחקת לעצמה בלגלוג (היא אשכרה חושבת שהיא יותר חכמה ממני)... ``תראה דוידושו, זה לא יפה, הוא יעלב!`` ``- אז שיעלב! מה איכפת לי? מי הוא בכלל? אני לא מכיר אותו, אני לא אוהב אותו, אין לי קשר אליו!!! ומה- אני לא נעלבתי? הוא התקשר אולי חמש פעמים מאז שנולדתי, והוא לא שלח בחיים דמי מזונות לאמא שלי!`` סבתא שלי ממשיכה לצחוק. נראה לי שהיא גאה בזה שאני עומד על שלי (הייתי ילד די מופנם בגיל צעיר). ``תראה אותו מסכן, שם בצרפת בלי משפחה, בלי חברים, והבן שלו פה בארץ לא שם עליו...`` ``-בדיוק, ועכשיו הוא רוצה לבוא? בשביל מה? לראות אותי!? הוא יכל לבוא כבר לפני 17 שנה, שום דבר לא עצר אותו!`` סבתא ממשיכה עם החיוך המעצבן שלה: ``זה חשוב שתראה אותו! שתדע מי זה אבא שלך, -לכל אחד יש אבא, רק אתה לא מכיר את אבא שלך, והגיע הזמן שתכיר!`` עכשיו אני ממש מתעצבן... שימו לב לתחכום שלי: ``זוכרת שכשהייתי קטן היית תמיד דואגת כששלחו אותי לסוף שבוע אצל אדם,בן-וד שלי? -פחדת שהוא ישפיע עלי, `ילמד אותי דברים רעים`, נכון?`` הוא מהנהנת בראשה בחיוך דורש כפה ``...אז מה את חושבת? שאבא שלי יותר טוב ממנו?!!! מה אני אמור ללמוד ממנו? -איך נהיים אגואיסטים? איך זורקים את האשה ואת התינוק בלי אוכל וכסף? איך מתעלמים מהעובדה שיש לך ילד קטן שלא ראית 17 שנים?`` ``דוד, תרגע, הוא כולה רוצה לתקן!`` ``מאוחר מדי. אני כבר פושע.`` החיים בזבל. פושע.
זה ממש לא ארוך, אז פשוט תזרמו עם המשפטים. אני נולדתי ביום קייצי וחם, בחמישה עשר ביוני, בבי``ח נדוש בפרבר בדרום צרפת. נשמע קיטשי? חכו שניה. אמא שלי ילדה אותי בעיצומו של קונפליקט פנימי מאד קשה - אם ללדת או לא ללדת, ולהפיל. אני פה, אז התוצאה ידועה. אבל הדבר הבא החשוב שקרה לי, זה שאמי חזרה איתי לארץ חודשיים מאוחר יותר, ואבא נשאר שם. עד היום, לא ראיתי אותו. (למעט פעם אחת לא משמעותית איזה חמש דקות בשדה תעופה אירופאי בגיל 4) סבתא שלי (אמא של אמא) באה אלי הביית כל יום לפני שאני חוזר מביה``ס. ``נו שלחת לאבא שלך אי-מייל? תשלח לו `שנה טובה`, שיראה שאתה ילד נחמד`` הפרצוף שלי מתעקם. נמאס לי לשמוע עליו כל הזמן, מה היא- מאוהבת בו? ``אומה-מה! (סבתא-בגרמנית) אני אשלח לו מה שבא לי, מתי שבא לי! -ועכשיו - לא בא לי! חוץ מזה, מה אני חייב לו משהו?`` סבתא צוחקת לעצמה בלגלוג (היא אשכרה חושבת שהיא יותר חכמה ממני)... ``תראה דוידושו, זה לא יפה, הוא יעלב!`` ``- אז שיעלב! מה איכפת לי? מי הוא בכלל? אני לא מכיר אותו, אני לא אוהב אותו, אין לי קשר אליו!!! ומה- אני לא נעלבתי? הוא התקשר אולי חמש פעמים מאז שנולדתי, והוא לא שלח בחיים דמי מזונות לאמא שלי!`` סבתא שלי ממשיכה לצחוק. נראה לי שהיא גאה בזה שאני עומד על שלי (הייתי ילד די מופנם בגיל צעיר). ``תראה אותו מסכן, שם בצרפת בלי משפחה, בלי חברים, והבן שלו פה בארץ לא שם עליו...`` ``-בדיוק, ועכשיו הוא רוצה לבוא? בשביל מה? לראות אותי!? הוא יכל לבוא כבר לפני 17 שנה, שום דבר לא עצר אותו!`` סבתא ממשיכה עם החיוך המעצבן שלה: ``זה חשוב שתראה אותו! שתדע מי זה אבא שלך, -לכל אחד יש אבא, רק אתה לא מכיר את אבא שלך, והגיע הזמן שתכיר!`` עכשיו אני ממש מתעצבן... שימו לב לתחכום שלי: ``זוכרת שכשהייתי קטן היית תמיד דואגת כששלחו אותי לסוף שבוע אצל אדם,בן-וד שלי? -פחדת שהוא ישפיע עלי, `ילמד אותי דברים רעים`, נכון?`` הוא מהנהנת בראשה בחיוך דורש כפה ``...אז מה את חושבת? שאבא שלי יותר טוב ממנו?!!! מה אני אמור ללמוד ממנו? -איך נהיים אגואיסטים? איך זורקים את האשה ואת התינוק בלי אוכל וכסף? איך מתעלמים מהעובדה שיש לך ילד קטן שלא ראית 17 שנים?`` ``דוד, תרגע, הוא כולה רוצה לתקן!`` ``מאוחר מדי. אני כבר פושע.`` החיים בזבל. פושע.
