מה שלמדתי פעם
•1. סרן קירקגור , חיו ו3 מעגלים/תחנות בחיים!!
סרן קירקגור פילוסוף דני- נוצרי מהמאה ה19 נחשב לאבי זרם האקזיסטאנציאלים(פילוסופית הקיום),דן בין היתר בחיפוש אחר משמעות החיים,אחר מה שיעשה בחיו שיעשה לו טוב ואחר האותנטיות והרצון הפנימי הטהור שבסובייקט.
אביו של סרן(לא הביולוגי) היה דתי הדוק אשר גידל את סרן בנו על ברכי הדת הנוצרית והטיף לו רבות על צדקת הדרך הזו ולכן לסרן הייתה תמיד אשמה וחרדה כלפי אלוקים וכלפי הדת.
בנוסף אירוע חשוב שיש לציין הוא ביטול האירוסין של סרן עם רגינה אולסן,אהובתו לחיים, על הדקה האחרונה, מיוזמתו של קירקגור ושלאחריה הצטער רבות על כך.
קירקגור עזב את רגינה אולסן בגלל שהאמין שצריך להיכנס למעגל הדתי-לחזור בתשובה מבלי כל אמצעים(חסר כל לבדו מול האל) ואז אחרי החזרה בתשובה אלוקים יחזיר את האתי(אמצעים כגון האשה אהובה) בחזרה-אבל רגינה נעלמה ולאדם אחר נישאה.
3 המעגלים הם 3 מאפיינים של האדם בקיום כפי שקירקגור חילק בעיניו החדות וכל אדם צריך לבחור אילו מהם הוא רוצה להדגיש בחיו גם כמה ומתי.
3 המעגלים יכולים גם להוות אנלוגיה לגילו של האדם כך שהצעיר הינו אסתטי הבוגר הינו אתי והמבוגר הינו דתי. יש שמתאימים את שיר השירים לאסתטי,את משלי לאתי ואת קהלת לדתי.
1.המעגל האסתטי- מתאר את יופייה של האהבה הרומנטית, את התשוקות הפראיות באדם להנאה זמינה חולפת וקסומה. אוכל טעים,סרט טוב, מוסיקה נעימה,ספרות יפה ,סיגריות ,אלכוהול וכו'
הרומנטיקן מאופיין כהדוניסט שמתחשב רק בעצמו ולא מתחייב לחובות מוסריות כלשהן , לא מתחייב לנישואים,לא לעבודה קבועה ולא לתרומה לחברה.
קירקגור משתדל להראות לנו (בספרו או או כרך 1) שמעגל זה מביא לעצב אכזבה וייאוש.
2.המעגל האתי(הומניזם כפי שהתבטא בכתבי קאנט)- מתאר את החובה המוסרית פנימית שיש בתוכנו לתרום לחברה,להתגייס לצבא,לעשות את המעשה הראוי ולהישמע לחוק הכללי ולצווים הקטגוריים נוסח עמנואל קאנט.
אדם זה שופט בשכלו מה ראוי לעשות ומחוייב לכבד את הזולת,לא לרצוח ולא לשקר.
על פי קירקגור (בספרו או או כרך 2) הנישואים מסמלים את המעגל האתי, החובה לפרנס ולדאוג לאשה,בית ולילדים.
קירקגור טוען שהמעגל הזה חסר תשוקה ותמריץ עד כדי משעמם,המעשה הכללי אינו המעשה הסובייקטיבי ועל כן לא אותנטי,מוסיף לטעון שהאדם לא מגיע לצדיקות מלאה ועדיין שרוי בחטאים ואשמה דתית כלפי האל.
בדרך למגעל הדתי יש להשהות את האתי,לוותר על הכל ולהשתוקק לדבר אחד בלבד-אלוקים
3.המעגל הדתי- החיים שמלאים במצוות האל,הליכה בדרכיו.
קירקגור תופס את האמונה כפרדוקס וכדבר שנוגד את השכל, אין הגיון באמונה.
בספרו "חיל ורעדה" הוא מדבר על עקדת יצחק ומהלל את אמונת אברהם ואת האמונה בכלל, רואה בה דבר עליון ביותר שעל האדם לאמץ "האמונה מתחילה בדיוק היכן שהחשיבה מפסקת".
החזרה בתשובה לפיו נעשית מתוך תשוקה עזה,אהבה,חיל פחד חרדה ורעדה, אשמה,רצון אישי בלבד ולא מתוך ידע אמיתי או חובה מגורם אחר.
מגיעים לתשובה מייאוש,שותקים ואז מרגישים שמגיעים לשלמות " חשבתי לעצמי שהיו לי פחות ופחות דברים לומר,עד לרגע שבו השתתקתי,בדממה גיליתי את קולו של אלוקים"
לסיום, ברצוני להמליץ בחום גדול ואהבה מרובה לכל מי שרוצה לראות את החיים בצורה כה חדה ויפה כפי שסרן אובי קירקגור אהובי ראה אותה
2. מסקנתו של וולטר!
קאנדיד ספרו של וולטר פילוסוף צרפתי מן מהמאה ה18.
בספרו זה וולטר מבקר את הכנסיה הנוצרית ואת האימרה האופטימית של לייבניץ "שהעולם הזה הוא הטוב שבעולמות האפשריים"
הוא לועג באופן מצחיק וציני על האופטימיזם.
במהלך הספר קאנדיד הדמות הראשית יוצא מארמונו ונודד להמון ארצות אחרות ורואה כמה רוע יש בעולם. רציחות בשם הדת הנוצרית. אונס מלחמות תופעות טבע כגון רעידות אדמה וטביעת ספינה.
המסקנה שקאנדיד הגיעה אליה בסוף הספר היא ש " עלינו לטפח את גננו" משמע לעסוק באושר שלנו ובקידום הטוב שלנו.
העבודה היא הדרך לגבור על השיעמום החטא והמחסור והיא הדרך לשאת את החיים. צריך להפסיק להתפלסף ולעבוד.
וליתר דיוק לא וולטר ולא קאנדיד אומרים די לפילוסופיה ויאללה לעבודה.
מי שאומר את זה במפורשות זהו מארטאן (אחד מחבריו של קאנדיד למסע) ופאנגלוס מסכים שנולדנו לעמל .
ציטוט מקאנדיד עמ 87 : " ידוע לי גם כן, אמר קאנדיד ,כי עלינו לעבוד את גננו- אתה צודק ,אמר פאנגלוס : כי הלא נאמר על האדם, כאשר הונח בגן עדן : "ויניחנו בגן עדן לעבדה" מכאן שהאדם לא נולד לחיי בטלה . - נעבוד בלי התפלספות , אמר מארטאן : זו היא הדרך היחידה לשאת את החיים".
בנוסף הטורקי אמר לקאנדיד "העבודה מצילה אותנו משלוש רעות גדולות: משיעמום ומחטא וממחסור" ולא קאנדיד בעצמו.
3. זאן זאק רוסו "על האמנה החברתית "
בענייני דת -
רוסו ביקש שהכנסיה והדת לא יתערבו בענייני הממשל. וכך יהיה חופש דת במדינה.
השלטון אמור להיות מבוסס רק על דת אזרחית שכוללת רק את חוקי המוסר בין אדם לחברו , חוקים אזרחיים שבעזרתן הופכים לאזרחים טובים יותר ואמונות כגון : קיום אלוקים ואמונת שכר ועונש.
בענייני חירות - רוסו מנה 2 מצבים לאדם: המצב הטבעי והמצב החברתי.
במצב הטבעי האדם כבול בתוך התשוקות שלו
ובמצב החברתי האדם קנה את המוסר ובו יש לו חירות אמיתית.
"האדם נולד חופשי ובכל מקום אסור הוא באזיקים" - זה נשמע סותר את מה שאמרתי לפני - אבל זה לא לדעתי
האדם במצב הטבעי הוא חופשי כביכול אבל למען האמת הוא אסור באזיקים של התאוות שלו.
ככה אני אישית מבין תסלחו לי אם אני טועה בדברים.
•1. סרן קירקגור , חיו ו3 מעגלים/תחנות בחיים!!
סרן קירקגור פילוסוף דני- נוצרי מהמאה ה19 נחשב לאבי זרם האקזיסטאנציאלים(פילוסופית הקיום),דן בין היתר בחיפוש אחר משמעות החיים,אחר מה שיעשה בחיו שיעשה לו טוב ואחר האותנטיות והרצון הפנימי הטהור שבסובייקט.
אביו של סרן(לא הביולוגי) היה דתי הדוק אשר גידל את סרן בנו על ברכי הדת הנוצרית והטיף לו רבות על צדקת הדרך הזו ולכן לסרן הייתה תמיד אשמה וחרדה כלפי אלוקים וכלפי הדת.
בנוסף אירוע חשוב שיש לציין הוא ביטול האירוסין של סרן עם רגינה אולסן,אהובתו לחיים, על הדקה האחרונה, מיוזמתו של קירקגור ושלאחריה הצטער רבות על כך.
קירקגור עזב את רגינה אולסן בגלל שהאמין שצריך להיכנס למעגל הדתי-לחזור בתשובה מבלי כל אמצעים(חסר כל לבדו מול האל) ואז אחרי החזרה בתשובה אלוקים יחזיר את האתי(אמצעים כגון האשה אהובה) בחזרה-אבל רגינה נעלמה ולאדם אחר נישאה.
3 המעגלים הם 3 מאפיינים של האדם בקיום כפי שקירקגור חילק בעיניו החדות וכל אדם צריך לבחור אילו מהם הוא רוצה להדגיש בחיו גם כמה ומתי.
3 המעגלים יכולים גם להוות אנלוגיה לגילו של האדם כך שהצעיר הינו אסתטי הבוגר הינו אתי והמבוגר הינו דתי. יש שמתאימים את שיר השירים לאסתטי,את משלי לאתי ואת קהלת לדתי.
1.המעגל האסתטי- מתאר את יופייה של האהבה הרומנטית, את התשוקות הפראיות באדם להנאה זמינה חולפת וקסומה. אוכל טעים,סרט טוב, מוסיקה נעימה,ספרות יפה ,סיגריות ,אלכוהול וכו'
הרומנטיקן מאופיין כהדוניסט שמתחשב רק בעצמו ולא מתחייב לחובות מוסריות כלשהן , לא מתחייב לנישואים,לא לעבודה קבועה ולא לתרומה לחברה.
קירקגור משתדל להראות לנו (בספרו או או כרך 1) שמעגל זה מביא לעצב אכזבה וייאוש.
2.המעגל האתי(הומניזם כפי שהתבטא בכתבי קאנט)- מתאר את החובה המוסרית פנימית שיש בתוכנו לתרום לחברה,להתגייס לצבא,לעשות את המעשה הראוי ולהישמע לחוק הכללי ולצווים הקטגוריים נוסח עמנואל קאנט.
אדם זה שופט בשכלו מה ראוי לעשות ומחוייב לכבד את הזולת,לא לרצוח ולא לשקר.
על פי קירקגור (בספרו או או כרך 2) הנישואים מסמלים את המעגל האתי, החובה לפרנס ולדאוג לאשה,בית ולילדים.
קירקגור טוען שהמעגל הזה חסר תשוקה ותמריץ עד כדי משעמם,המעשה הכללי אינו המעשה הסובייקטיבי ועל כן לא אותנטי,מוסיף לטעון שהאדם לא מגיע לצדיקות מלאה ועדיין שרוי בחטאים ואשמה דתית כלפי האל.
בדרך למגעל הדתי יש להשהות את האתי,לוותר על הכל ולהשתוקק לדבר אחד בלבד-אלוקים
3.המעגל הדתי- החיים שמלאים במצוות האל,הליכה בדרכיו.
קירקגור תופס את האמונה כפרדוקס וכדבר שנוגד את השכל, אין הגיון באמונה.
בספרו "חיל ורעדה" הוא מדבר על עקדת יצחק ומהלל את אמונת אברהם ואת האמונה בכלל, רואה בה דבר עליון ביותר שעל האדם לאמץ "האמונה מתחילה בדיוק היכן שהחשיבה מפסקת".
החזרה בתשובה לפיו נעשית מתוך תשוקה עזה,אהבה,חיל פחד חרדה ורעדה, אשמה,רצון אישי בלבד ולא מתוך ידע אמיתי או חובה מגורם אחר.
מגיעים לתשובה מייאוש,שותקים ואז מרגישים שמגיעים לשלמות " חשבתי לעצמי שהיו לי פחות ופחות דברים לומר,עד לרגע שבו השתתקתי,בדממה גיליתי את קולו של אלוקים"
לסיום, ברצוני להמליץ בחום גדול ואהבה מרובה לכל מי שרוצה לראות את החיים בצורה כה חדה ויפה כפי שסרן אובי קירקגור אהובי ראה אותה
2. מסקנתו של וולטר!
קאנדיד ספרו של וולטר פילוסוף צרפתי מן מהמאה ה18.
בספרו זה וולטר מבקר את הכנסיה הנוצרית ואת האימרה האופטימית של לייבניץ "שהעולם הזה הוא הטוב שבעולמות האפשריים"
הוא לועג באופן מצחיק וציני על האופטימיזם.
במהלך הספר קאנדיד הדמות הראשית יוצא מארמונו ונודד להמון ארצות אחרות ורואה כמה רוע יש בעולם. רציחות בשם הדת הנוצרית. אונס מלחמות תופעות טבע כגון רעידות אדמה וטביעת ספינה.
המסקנה שקאנדיד הגיעה אליה בסוף הספר היא ש " עלינו לטפח את גננו" משמע לעסוק באושר שלנו ובקידום הטוב שלנו.
העבודה היא הדרך לגבור על השיעמום החטא והמחסור והיא הדרך לשאת את החיים. צריך להפסיק להתפלסף ולעבוד.
וליתר דיוק לא וולטר ולא קאנדיד אומרים די לפילוסופיה ויאללה לעבודה.
מי שאומר את זה במפורשות זהו מארטאן (אחד מחבריו של קאנדיד למסע) ופאנגלוס מסכים שנולדנו לעמל .
ציטוט מקאנדיד עמ 87 : " ידוע לי גם כן, אמר קאנדיד ,כי עלינו לעבוד את גננו- אתה צודק ,אמר פאנגלוס : כי הלא נאמר על האדם, כאשר הונח בגן עדן : "ויניחנו בגן עדן לעבדה" מכאן שהאדם לא נולד לחיי בטלה . - נעבוד בלי התפלספות , אמר מארטאן : זו היא הדרך היחידה לשאת את החיים".
בנוסף הטורקי אמר לקאנדיד "העבודה מצילה אותנו משלוש רעות גדולות: משיעמום ומחטא וממחסור" ולא קאנדיד בעצמו.
3. זאן זאק רוסו "על האמנה החברתית "
בענייני דת -
רוסו ביקש שהכנסיה והדת לא יתערבו בענייני הממשל. וכך יהיה חופש דת במדינה.
השלטון אמור להיות מבוסס רק על דת אזרחית שכוללת רק את חוקי המוסר בין אדם לחברו , חוקים אזרחיים שבעזרתן הופכים לאזרחים טובים יותר ואמונות כגון : קיום אלוקים ואמונת שכר ועונש.
בענייני חירות - רוסו מנה 2 מצבים לאדם: המצב הטבעי והמצב החברתי.
במצב הטבעי האדם כבול בתוך התשוקות שלו
ובמצב החברתי האדם קנה את המוסר ובו יש לו חירות אמיתית.
"האדם נולד חופשי ובכל מקום אסור הוא באזיקים" - זה נשמע סותר את מה שאמרתי לפני - אבל זה לא לדעתי
האדם במצב הטבעי הוא חופשי כביכול אבל למען האמת הוא אסור באזיקים של התאוות שלו.
ככה אני אישית מבין תסלחו לי אם אני טועה בדברים.