מה שמוציא אותי מהדיכאון

[מילקי110]

מה שמוציא אותי מהדיכאון

וגורם לי לחייך .

 

[Lady Stark]

אמאל'ה, איזה יפיוף הוא!

 

[מחבקת עצים סדרתית]

מדהים שכמותו

 

[מילקי110]

רעב תמידי

* תודה - הוא אכן מדהים , הוא קרן אור קטנה , אור קטן בחשיכה הגדולה

אבל זה לא מונע את הרעב שיש בי , רעב שבגלל אני מרגישה כמיהה לאוכל כל הזמן .

נכון שעשיתי ניתוח , נמאס לי לכתוב על זה ואני בטוחה שגם נמאס לשמוע מכך , הניתוח זה כמו לשים פלסטר

זה כיסה את הפצע אבל זה רק פלסטר .

בעבודה אני מרגישה רעב על הזמן , אני כל הזמן רק מחכה לארוחת הצהריים , יש לי כמובן לידי גם אוכל שהבאתי מהבית כמו ביסקווטים , פירות את המים בטעמים שלי

כאשר אני מגיעה לעבודה בבוקר אני ישר מכינה קפה ותובלת ביסקווטים , עד עכשיו זה היה חטיף אנרגיה אבל השבוע קניתי פתי בר . אם לא אכין קפה עם משהו מתוק ליד אני אתחרפן .

אחרי הקפה משעמם לי מאד מאד אני מקלידה ושומעת רדיו ומרגישה שיעמום גדול , ואז מתחילות במוחי " מה אני אוכל היום בצהריים ?" עד עכשיו הייתי מביאה מהבית כריך , אבל בשבוע האחרון אני הולכת עם חברתי למסעדה שנמצאת ליד

העבודה , מקום טעים ונקי . נכון שאם אני לוקחת חמגשית אז המנה מספיקה לי ליומיים ואף ליותר , עם כמו היום אכלתי פיתה עם חומס ושניצל אז אני לא יכולה פיתה שלימה בבת אחת ,אני יכולה חצי . אבל אני יכולה לשמור את החצי השני וכעבור

שעה שעתיים את נחצי השני . אז כן אני לא יכולה כמויות גדולות , אבל זה לא העניין כי בראש אני כל הזמן חושבת מתי אני אוכל שוב ? ואם אני לא אוכלת אז אני מחכה מתי אני אוכל שוב להכין קפה

* זה נובע בעיקר משעמום , מהעבודה מהחיים . אני לא יודעת מה מעניין אותי מבחינת עבודה , וכן עשיתי לפני כמה שנים איבחון תעסוקתי ו...

אבא שלי אמר לי שהוא יממן איזה לימודים שאני רוצה . הבעייה היא שאני לא יודעת מה מעניין אותי בכלל , בעבר גם נהגתי לקפוץ מדבר לדבר בעיקר בגלל בעיות חברתיות .

ולכן אני תקועה במקום העבודה הזה , יש לציין שאני טובה בעבודה שלי , ואני מכבדת מאד את מקום העבודה . מבחינה חברתית במקום העבודה אני בסדר , יש לי שם חברה , ומידי פעם אני גם יושבת עם נשים אחרות חוץ ממנה

אבל זה עדיין לא מונע מהעבודה להיות משעממת , וכמובן לחיים עצמם : החוסר בבן זוג , הבעיות עם ההורים או ליתר דיוק חוסר הורים , ולכן הרעב מבפנים הוא עצום .

אני יודעת שלדוגמא אני מתעניינת בבעלי חיים והייתי מתנדבת בעמותה של בעליי חיים אבל כאמור כמו בכל מקום : בעיות חברתיות : אוהבים אותי , לא סובלים אותי , מתעלמים ממני עד שבסוף עזבתי את העמותה

כמו כן לא נראה לי שיתאים לי עבודה עם בעלי חיים כי זה או : עוזר לוטרינר שזה לא בא בחשבון , מאלף\מטפל התנהגותי בכלבים לא נראה לי , טיפול באנשים בעזרת בעליי חיים - אין לי את הכישורים לכך למרות שבעבר אמרו לי שיתאים לי מקצוע

טיפולי .. פעם עבדתי בתור מוציאת כלבים והכסף שם ממש עלוב ובגלל זה עובדים בזה בעיקר בני נוער , וגם לא הלך לי כל כך ... וזהו .

אני תקועה , והתקיעות מובילה לרעב , רעב תמידי , כל הזמן , אני מצליחה לשלוט בזה קצת , אבל אני חוששת מאד שעם הזמן הכמויות יעלו , המטרה בניתוח זה לרכוש הרגלים .

הבעייה שלי היא לא ההרגלים אלא הסיבה לאכילה , ברגע שלא עוקרים את הסיבה , אז הרעב נשאר . אם נניח אני לא אוכל משהו טעים בצהריים , או לא אביא איתי משהו מתוק ליד הקפה אני ארגיש כמו בקריז ..


אני דווקא שומעת ברדיו במהלך היום דברים של קטואליה , קצת מוסיקה אבל עדיין זה לא מצליח לגרום לעיניין , וגם החיים האישיים שלי כל זה גורם לרעב .

 

[מילקי110]

עליתי קילו

אני נשקלת בבוקר והנה . זה עונשו של מי שאוכל פיתה עם חומוס סלט וצ'יפס וכמובן שניצל.

דווקא הלכתי לשחות אתמול אבל זה לא עזר עדיין.

יפה מאד גם שמתייחסים אליי כאן זה מחמם את הלב . אני רגילה לזה כבר אבל זה עדיין מחמם את הלב .

מקסים . כרגע שאני כותבת לכם אז תיאו החמוד יושב על ידי ושם את הראש לו על היד שלי . הוא כל הזמן גם הולך אחריי מחדר לחדר

חמוד נכון ?

אולי אני אתחתן איתו . מה אתם אומרים ? חמוד , מתוק , נאמן יפה עם עיניים כחולות .

ושוב תודה רבה מקרב לב על ההתייחסות , זה מחמם את הלב .

 

[Lady Stark]

מילקוש

ממליצה לך להתמיד כמה שאפשר בשחיה או כל התעמלות אחרת שעושה לך טוב.
תכלס, זה פחות מה שאוכלים (כמובן אם דואגים לאכול ארוחות מסודרות) ויותר שריפת קלוריות ובניית שרירים, כדי לעצב את הגוף.
וזה גם בריא לנפש, כך שאם את אוהבת את זה אז זה מדהים.
והחתולי שלך כל כך מתוק שאני מתה פה.

 

[מילקי110]

בכיתי בעבודה היום

יש שם שתי נשים שהן חברות של הראש צוות הזמנית , והן עושות שם מה שהן רוצות

הן מקפיאות את המקום עם המזגן והן רבו השבוע עם זאת שיושבת על ידי . כמו כן הן כל הזמן מדברות כל יום כל היום וכמובן שהראש צוות לא אומרת להן כלום

מסביב גם לפעמים אנשים מדברים כי אנחנו יושבים כל הזמן מול מחשב והראש צוות מעירה , אבל להן היא לא אומרת כלום כי הן חברות שלה , והן ממש עושות כאב ראש

גם אם אוזניות אני שומעת אותן וזה מפריע .

* אחת מהן היא בהמה אמיתית , היא נראית כאישה טובה אבל מסתבר שהיא בין הרעות שם , היום כאשר הגעתי לעבודה בבוקר , אז הן כמובן דיברו

אז ביקשתי מהן " אפשר קצת פחות דיבורים " והאישה אמרה לי " שבי ותסתמי את הפה " יש לציין שאותן שתי נשים לא אוהבות אותי , זה אף פעם לא נאמר במילים אבל זה היה ברור בשפת גוף.

והיום זה התפוצץ אז אמרתי לה " אל תגידי לי לסתום את הפה גם עם אוזניות אני שומעת אתכן " והיא אמרה לי " כולם מדברים ואנחנו מפריעות לך " ישבתי במקומי , ולמרות שעמדתי מולה הדמעות התחילו לרדת , בלי שליטה זלגו

והיה לי כוס קפה על ידי וניסיתי ללגום ולעצור את זה גם ע"י דיבור פנימי של " אל תבכי" אבל זה לא היה בשליטתי הדמעות זלגו .הרגשתי מובכת , נאצלתי לקום וללכת לשירותים , מישיהי באה אחריי אבל לא פתחתי לה

כאשר חזרתי למקומי העיניים שלי היו אדומות וכולם ראו שבכיתי . יש בי כאב אדיר בגלל נושאים אחרים וכאשר דמעות מתחילות לרדת קשה לי להפסיק לבכות.

* חזרתי לעבודה ובסוף זה נפסק אבל זה הביך אותי ..יש לציין שגם המנהלת היא רעה , היא חלק מהחבורה של הבהמה הזאת , והיא והן מגעילות.

אני מאד רגישה , לדוגמא אחת הבנות שיושבת על ידי רבה עם אותה אישה על המזגן בשבוע שעבר . אבל זאת שיושבת על ידי לא בכתה כי היא חזקה , ואני ישר התפרקתי .אני לא טובה במריבות עם אנשים.

המשכתי לעבוד רגיל היום , יצאתי כרגיל להפסקה עם חברתי , הלכנו כמובן למסעדה . הבאתי היום סנדוויץ מהבית אבל כאשר היא הציעה לי ללכת , אז ישר אמרתי כן .

 

[היי48]

היי מילקי

מצטערת לשמוע על מה שעברת היום, לא נעים לגמרי, האישה הזאת בהחלט לא נשמעת נחמדה או מנומסת מדי. אני יכולה רק לאחל לך שתתקלי בחיים בכמה שיותר אנשים טובים ונחמדים ובכמה שפחות אנשים כמו האישה הנ"ל

 

[אלומת האור]

אוי מילקי

אני כל כך מצטערת שעברת את זה... כל כך מכירה את זה מעצמי... תהיי חזקה

 

[מילקי110]

תודה לשתיכן

אני נתקלת גם בנחמדים , אבל כפי שסיפרתי הכאב מבפנים הוא אדיר גם ככה

וממש תודה לכן .

 

[מילקי110]

אני לא חלק מפה

אני לא חלק מפה , הרבה פעמים הודעות לא זוכות לתגובה

מוזר איך שהחיים הוירטאוליים תואמים לחיים שבחוץ

אני אף פעם לא הייתי חלק מכלום והגעתי לכאן בטעות . אבל אני גם לא חלק מכאן , הנה כתבתי על משהו כואב שקרה לי השבוע ו..

על אלומה תמיד אפשר לסמוך זה נכון , וגם על הבחורה השנייה .

מוזר שתמיד אחרי זה יגידו שאני תובענית אבל לא יגידו כלום למישהו שאמור להיות מנהל כאן .

 

[Lady Stark]

מילקוש

באמת שלא ראיתי עד עכשיו את ההודעה שלך.
תקשיבי, מתוקה, הרבה פעמים הודעות נבלעות בשרשורים שנשארים למטה. ולא כל שרשור עולה למעלה, במיוחד אחרי שעוברים כמה ימים.
בבקשה ממך, כשעובר עליך משהו שאת תריכה תגובות מיידיות עליו, תכתבי אותו בהודעה חדשה. אנחנו כולנו אוהבים אותך כאן מאוד. רק בבקשה שימי לב לשרשורים כדי שתהיה לנו ההזדמנות להוכיח לך את זה.

 

[מילקי110]

תודה לשתיכן

* זאת התובענות שלי וסליחה.

 

[מחבקת עצים סדרתית]

היי מילקי

הרבה פעמים לא יוצא לי להגיב להודעות, לא רק לשלך. אני משתדלת להגיב בעיקר כשאני מרגישה שאני יכולה לעזור או שאני רואה שלא ענו להודעה כלשהי.
כן, יכולתי אפילו לשים אייקון של חיבוק, אבל רציתי להגיב באופן מילולי יותר ויכול להיות שלא מצאתי את המילים. זה קורה גם לי.
את חלק מהפורום ואת חשובה וראויה להתייחסות כמו כל אחד ואחת שכותב פה. אף אחד לא מתעלם ממך.