מה שמר עליכם בהריון?

[עיגולית]

מה שמר עליכם בהריון?

מהטירוף של הדעות בזמן ההריון, מההלך רוח שהריון "זה מסוכן" שמסביב, מה שמר עליכם? אולי משפט שמישהו אחר אמר? אולי תמונה? אולי סיפור? איך חזרתן אל האמון, אל העוצמה שלכן? אשמח אם תשפתפו אותי עם הדברים שחיזקו אתכן.

 

[סטיוויה]

אמונה

 

[Merav B R]

האמונה בעצמי ../images/Emo13.gif

 

[עיגולית]

כן, אמונה כן...

אבל היה אולי איזה משהו ספציפי שנתן להמשיך להחזיק באמונה הזאת? סיפור לידה ששמעת? משפט... אני מחפשת אחר המשפטים... לא רק

 

[סטיוויה]

לי היתה מדיטציה מדהימה

שקיבלתי ממורתי האהובה ליוגה ועוד דברים נעימים. זו מדיטציה שהיא לא רק להריון אבל היא מצויינת לתקופה הזו. אני עצלנית לכתוב הכל. זה ארוך. בגדול זו מדיטצית אור שבה אני רואה את מתחם הלידה המוגן שלי,מזמינה אליו את הנשמות שאני מבקשת שילוו אותי בלידה ואני מדמה גם את העובר,כמובן.

 

[POOH*]

הגדולה שלי...

כל פעם שדאגתי ממשהו.. מישהו אמר משהו שעירער אותי וכד'.. הסתכלתי על הגדולה שלי שנולדה בלידה לא קלה בכלל ואף טראומתית והיה לי ברור שאם הצלחתי איתה הפעם גם אצליח והפעם גם הלידה תהיה טובה. וככה היה. כל מה שאמרו פשוט עבר דרכי.. לא חדר.. כל פעם הסתכלתי עליה על החיבור שלה לאח שלה שעוד היה בבטן וידעתי שיהיה בסדר... הלוואי ועכשיו היה לי את אותו כוח אמונה... POOH

 

[עיגולית]

וואלה, לא חשבתי

על זה, אבל זה נכון, אני גם זוכרת מחשבות על הלידה הקודמת, ועל הבת הגדולה שלי. לי המשפט, מנטרה "הגוף שלי יודע ללדת" מאוד עזר בעיתות פחדים. היה גם את סיפור של לידת מים במאה תמונות שמאוד הפנמתי והיה כמעין vision עבורי.

 

[שָׂרָה]

מה ששמר עלי

הידיעה שאסונות קורים יותר בבתי חולים

 

[צימעס]

הסכנות בכלל לא התקרבו לתודעה שלי.

 

[אם פי 3]

הידע

הידע - שסטטיסטית הסיכון הוא נמוך, ושהדרך שלי מקטינה את הסיכון ככל הניתן - ואם למרות הכל אכנס לסטטיסטיקה הרעה - זה לא בגלל משהו שעשיתי או מיחדלתי, אלא למרות שעשיתי כל שיכולתי, ויש דברים שאינם תלויים בי. מכיוון שאני לא יכולה לעשות יותר - אז למה לדאוג? אולי יותר נכון לומר - בטחון בדרכי. גם אמונה מתאימה כאן, אבל בדרך כלל מייחסים לה משמעויות יותר מיסטיות, וכאן הכוונה שלי היא לאמונה מבוססת-ידע בדרכי (כשברור שגם הידע, נבחר על פי האמונה, כי אין דרך אחרת).

 

[אם פי 3]

ובהתייחס לדברי צימעס

זה לא משהו שהטריד אותי - למרות שאני לא מרגישה שהתעלמתי מהעובדה שישנם סיכונים.

 

[דגת הבננה]

טרם ילדתי אבל בראש ובראשונה

הבעל, האמונה (או שאננות

או קבלה שיש גבול למה אני יכולה לשלוט עליו) ותמיכה מהחברים שיודעים. לדוגמה, יש חברה שלא אוהבת את הרעיון (זכותה) אבל מאד תומכת. מי ששלילי לי לא נמצא קרוב ולא רלוונטי בכלל.

 

[עיגולית]

"אני מוותרת על שליטה ונותנת אמון

מוחלט"

 

[סטיוויה]

אני התכוונתי לאמונה "שלך" ../images/Emo13.gif

 

[vashti72]

להקיף עצמי בדעות חיוביות...

חייבת להודות שעד שאני עצמי לא הייתי שלמה עם ההחלטה, כל ההערות הללו מאד הקשו עלי. עם הזמן למדתי לדבר רק עם אנשים שדעתם הייתה חיובית בעניין. ואם בעלי הדעה השלילית התעקשו, חזרתי בראש לכל הידע שצברתי. גם עזר לי לדבר עם המיילדת ולשטוח בפניה את החששות. בנוסף, בעלי, שבהתחלה לא היה ממש בעד, כל הזמן חזר ואמר שהוא מרגיש שהכל יעבור בשלום. האמונה שלו מאד חיזקה אותי.

 

[debby12]

תגידי - מה עם הסיפורלידה?

תזרקי איזו עצם - העם במתח.... אני מניחה שקשה לכתוב את הסיפור המלא עם תינוקת קטנטנה - אבל אולי אפשר איזה מבזק? <דבי סקרנית>

 

[vashti72]

המ... איזה טיזר?

אז... האמת שבאמת קשה לי לשבת, לא בגלל הקטנה-היא נהדרת, אלא כי כשיש זמן פנוי אני עסוקה בלהכיר ולגלות ולהרגיש אותה, ואין לי את הריכוז למשהו אחר... אבל הייתה לידה נהדרת-המיילדת אמרה שזו לידה יותר טובה מהרבה לידות חוזרות שהיא ראתה. ולמרות שקשה לי להגיש שזו הייתה חוויה רוחנית(כנראה כי אני לא כזו) זו הייתה חוויה של חיבור אדיר לגוף ולאינסטינקטים הטבעיים ולזרימה שלו. וכמה פעמים במהלך הלידה הרגשתי שזה מזל ענקי שבחרתי בלידת בית. כשיהיה קצת כוח אני אכתוב את הסיפור...

 

[debby12]

תודה ששיתפת ../images/Emo25.gif

נשמע מצוין. כיף לקרוא על חווית לידה טובה ומעצימה

 

[mise]

אמונה ומעל הכל - אהבה.

בהריון כוח האמונה והאהבה חיזקו והמריצו אותי. האמנתי שבורא עולם נותן לי את את מה שהכי טוב בשבילי ובשבילי המשפחה שלי ושכל מה שיבוא, יבוא בברכה ובאהבה. זה מנטרל כל מחשבה על סכנה כלשהי.

 

[swann]

אין לי מושג. אופטימיות?

ההריון עבר נורא לאט... והיה לי הרבה זמן לחשוב על הלידה והתהליך שעמדתי לעבור ואני לא חושבת שהיתה איזו מנטרה שליותה אותי. קריאת סיפורי לידה, ותחושה כללית של בטחון בגוף שלי שידע מה לעשות בלידה. כנראה שהמרחק במקרה לי עוזר לסנן תגובות ולא להיות מושפעת מהן. המיילדות שלי נתנו לי הרבה בטחון וממש לא הרגשתי פחד במשך ההריון.