מה שעיריית רמת גן צריכה ללמוד מבעיות מגדלי המגורים בבורסה
טיים טאוור לא עמד ביעד המכירות. מגדל הדגל של שיכון ובינוי במיקום מרכזי בין רמת גן לתל אביב, בלב הבורסה. גם השיווק של מגדלי מצלאווי במתחם מפעל עלית איטי מאד, המחירים נמוכים משציפה, ולמרות שיש תוכנית לשני מגדלים ראשונים, נבנה רק אחד. ומה באשר לפרויקט הפינוי בינוי ברחוב המתמיד בסמוך - גם הוא אינו יוצא לדרך. וכמובן מגדל אזורים שבוטל, לפחות לבנתיים ואף הוא התקשה בשלבי השיווק ב-2011.
מה כל אלו צריכים ללמד את עיריית רמת גן? הרבה מאד. זה לא שהציבור לא רוצה מגדלים, ולא רוצה לגור בסביבת הבורסה. הבעיה אחרת והיא כל מה שמסביב, כשיוצאים מפתח המגדל. המדרכות השבורות, הבתים הישנים המפויחים והחנויות המיושנות, העדר עצים בשדרה, העדר פארקים באזור הבורסה, והעדר מבני חינוך. כל אלו מקשים על האטרקטיביות של מגדלי המגורים, שנאלצו לפנות לקהל אחר של אנשי העסקים ולכן ניסו לשנות תכנון ולהציע דירות קטנות יותר, אך גם אנשי עסקים, במיוחד אלו הבאים לפרק זמן ארוך - רוצים סביבת מגורים יוקרתית ולא מוזנחת, רועשת, מפויחת, עם גשר פרסומות בתור הנוף מהחלון. וכמובן: לא רוצים אזור חשוך וריק בסוף שעות העבודה.
עיריית רמת גן מודעת לבעיות באזור הבורסה. לפיתוח הגרוע. כיכרות ריקות סביב בניינים. מדרכות שבורות. העדר עצים ופארקים באזור. העובדה שבלילה הוא עדיין מתרוקן ברובו. העירייה מבינה כי רובע הבורסה חייב לקבל מייקאובר שלם, גם בפעילויות הפנאי והתרבות המעטות מדי בתוכו, גם בכיכרות ובמדרכות, גם בהוספת מבני ציבור שמונעים ממשפחות לשקול לגור בסביבה כזו.
יש לא מעט דוגמאות מוצלחות של רובעי עסקים משולבים במגורים ומבני ציבור במרכזי ערים גדולות. יש ממה ללמוד ולא בושה לחקות מה שהצליח - ריצוף תאורה עצים ספסלים פיסול. עדיף חיקוי מוצלח על נסיונות כושלים להמציא את הגלגל או לא לעשות כלום. אפילו בטיפול בחזיתות מבולגנות מיושנות שילוט צעקני וחנויות שנראות מוזנחות - לעבוד איתן על החלפת חלונות ראווה ושילוט אחיד יותר. סילוק מזגנים מטפטפים, תחנות דלק, חניות בשני גלגלים על המדרכה ומפגעים אחרים. והסדרת ספספלים ופארקים באזור. השאלה אם עיריית רמת גן יכולה ליישם ולהשקיע את הכסף הדרוש. לא צריך לחכות לסיום הרכבת הקלה. היא לא תשנה את פני הקרקע, שהם מה שדורש טיפול.
טיים טאוור לא עמד ביעד המכירות. מגדל הדגל של שיכון ובינוי במיקום מרכזי בין רמת גן לתל אביב, בלב הבורסה. גם השיווק של מגדלי מצלאווי במתחם מפעל עלית איטי מאד, המחירים נמוכים משציפה, ולמרות שיש תוכנית לשני מגדלים ראשונים, נבנה רק אחד. ומה באשר לפרויקט הפינוי בינוי ברחוב המתמיד בסמוך - גם הוא אינו יוצא לדרך. וכמובן מגדל אזורים שבוטל, לפחות לבנתיים ואף הוא התקשה בשלבי השיווק ב-2011.
מה כל אלו צריכים ללמד את עיריית רמת גן? הרבה מאד. זה לא שהציבור לא רוצה מגדלים, ולא רוצה לגור בסביבת הבורסה. הבעיה אחרת והיא כל מה שמסביב, כשיוצאים מפתח המגדל. המדרכות השבורות, הבתים הישנים המפויחים והחנויות המיושנות, העדר עצים בשדרה, העדר פארקים באזור הבורסה, והעדר מבני חינוך. כל אלו מקשים על האטרקטיביות של מגדלי המגורים, שנאלצו לפנות לקהל אחר של אנשי העסקים ולכן ניסו לשנות תכנון ולהציע דירות קטנות יותר, אך גם אנשי עסקים, במיוחד אלו הבאים לפרק זמן ארוך - רוצים סביבת מגורים יוקרתית ולא מוזנחת, רועשת, מפויחת, עם גשר פרסומות בתור הנוף מהחלון. וכמובן: לא רוצים אזור חשוך וריק בסוף שעות העבודה.
עיריית רמת גן מודעת לבעיות באזור הבורסה. לפיתוח הגרוע. כיכרות ריקות סביב בניינים. מדרכות שבורות. העדר עצים ופארקים באזור. העובדה שבלילה הוא עדיין מתרוקן ברובו. העירייה מבינה כי רובע הבורסה חייב לקבל מייקאובר שלם, גם בפעילויות הפנאי והתרבות המעטות מדי בתוכו, גם בכיכרות ובמדרכות, גם בהוספת מבני ציבור שמונעים ממשפחות לשקול לגור בסביבה כזו.
יש לא מעט דוגמאות מוצלחות של רובעי עסקים משולבים במגורים ומבני ציבור במרכזי ערים גדולות. יש ממה ללמוד ולא בושה לחקות מה שהצליח - ריצוף תאורה עצים ספסלים פיסול. עדיף חיקוי מוצלח על נסיונות כושלים להמציא את הגלגל או לא לעשות כלום. אפילו בטיפול בחזיתות מבולגנות מיושנות שילוט צעקני וחנויות שנראות מוזנחות - לעבוד איתן על החלפת חלונות ראווה ושילוט אחיד יותר. סילוק מזגנים מטפטפים, תחנות דלק, חניות בשני גלגלים על המדרכה ומפגעים אחרים. והסדרת ספספלים ופארקים באזור. השאלה אם עיריית רמת גן יכולה ליישם ולהשקיע את הכסף הדרוש. לא צריך לחכות לסיום הרכבת הקלה. היא לא תשנה את פני הקרקע, שהם מה שדורש טיפול.
