השליטה הישראלית באיו"ש ובעבר בעזה הייתה ובאיו"ש עודנה מצב אופטימאלי לערבים. עובדה שלפני האינתיפאדה של 1987 הערבים חיו חיי שפע, שגשוג וביטחון עד שהתמרדו ללא סיבה היגונית. הסיבה שהערבים המכונים "פלסטינים" נלחמים ב"כיבוש" ודורשים את סיום ה"כיבוש" היא דווקא ההיכרות המעמיקה שלהם בסיפורי התנ"ך הם יודעים כמה כואב ומשפיל שיהודים יוותרו על שטחים עם היסטוריה תנ"כית רחבה ובעיקר חברון, עיר מולדתם של האבות ובית לחם עיר מולדתו של דוד המלך. ומכיוון שמטרת הלאומיות הפלסטינית היא לא מדינה לעם הפלסטינית אלא להכאיב כמה שיותר ליהודים או/ו לציונים. הערבים דורשים את "סיום הכיבוש" בעיקר כדי למרר את חיינו ליצור פילוג בין הדתיים שההיסטוריה התנ"כית חשובה להם לחילוניים קיצוניים שאין להם שום משמעות בשבילה. וההתפשטות הרוחנית של הציונות תוך ריקונה מהמרכיב של חזרה לארץ האבות על ידי כך שיהודים מרצונם יוותרו על כל מה שמסמל את אדמת האבות בשביל השלום.
לו ב-1948 היו נכבשות יהודה ושומרון והשטחים בנגב ובגליל שיועדו לערבים בתוכנית החלוקה היו נכבשים על ידי מדינות ערב, ה"פלסטינים" לא היו מדברים בכלל על חלוקת הארץ ואו שהיה כנים באמירה שלא מוכנים לכל פשרה או שהיו דורשים רק אזרחות ומדינה דו לאומית. רק בגלל הכאב הלאומי והפגיעה בחוסן שלנו הם מתעקשים להציע לנו כביכול שלום בתמורה ליהודה ושומרון כדי למקסם את הכאב שהם גורמים לנו ולהציג את הדברים כאילו הבחירה היא בין הכאב על אובדן אדמת האבות, האדמה שחלמנו עליה ב-2000 שנת גלות למותם של חיילים רבים בהגנה על הארץ וכך לאפשר לשמאל להציג את הדילמה כאילו מדובר בקדושת האדם מול קדושת האדמה, ובכך גם לפלג בינינו וגם להוביל אותנו לחרפה לאומית של וויתור על כל הסמלים של שמקשרים בין הציונות לתנ"ך.
לו ב-1948 היו נכבשות יהודה ושומרון והשטחים בנגב ובגליל שיועדו לערבים בתוכנית החלוקה היו נכבשים על ידי מדינות ערב, ה"פלסטינים" לא היו מדברים בכלל על חלוקת הארץ ואו שהיה כנים באמירה שלא מוכנים לכל פשרה או שהיו דורשים רק אזרחות ומדינה דו לאומית. רק בגלל הכאב הלאומי והפגיעה בחוסן שלנו הם מתעקשים להציע לנו כביכול שלום בתמורה ליהודה ושומרון כדי למקסם את הכאב שהם גורמים לנו ולהציג את הדברים כאילו הבחירה היא בין הכאב על אובדן אדמת האבות, האדמה שחלמנו עליה ב-2000 שנת גלות למותם של חיילים רבים בהגנה על הארץ וכך לאפשר לשמאל להציג את הדילמה כאילו מדובר בקדושת האדם מול קדושת האדמה, ובכך גם לפלג בינינו וגם להוביל אותנו לחרפה לאומית של וויתור על כל הסמלים של שמקשרים בין הציונות לתנ"ך.
