מה תגידו......

[היידי אור]

מה תגידו......

אם אני אגיד שאני חושבת שאני צריכה טיפול פסיכולוגי? ישבתי עכשיו מול הופ הורים, וראיתי לידה שהזכירה לי את הלידה של דורון, גם טבעית- ויולדת כזו מלאה כמוני, והעוויות הפנים מהכאב, וקריאות ההיולדת כשהראש יצא..... דווקא הייתה לה לידה יחסית קלה, אבל אני קיבלתי פלאש-בק ללידה ופשוט מיררתי בבכי איזה 10 דקות. ממש לא נורמאלי. אם אני אפנה לקופ"ח ואבקש פסיכולוגית, ויאשרו לי - זה יהיה בבוקר- ואז מה אני אעשה עם דורון? סתם יסבך לי את היום. נראה לי שבכל מקרה- לפני ההריון הבא אני אצטרך לטפל בזה, אחרת לא יהיה לי אומץ ללדת שוב.

 

[אמא של אחת וחצי]

בעיה הפוכה../images/Emo4.gif

היידי, הרגשתי כמוך אחרי הלידה הראשונה, שהיתה ארוכה וטראומטית, וגם כל מה שאחריה. לקח לי 4 שנים לשכוח ואז הגיעה לידה מס' 2, שהיתה קלילה להפליא וממש חוויה מתקנת. אז מה הבעיה? הבעיה היא שלאור חווייה מס' 2 נורא בא לי מס' 3 (טוב, לא ממש כרגע, אבל אחרי שנתחיל לישון כמו שצריך...) והאיש שאיתו אני מייצרת ילדים הטיל וטו.

 

[עמית@]

נגיד זה הגיוני בעליל וכל טראומה

שחוית ראוי לעבדה ולטפל בה, אז למה בלידה שהיא טראומה לא? עמית לא יכול להישאר עם דורון שעה בשבוע? הורים? מישהו?

 

[היידי אור]

כי......

אפילו לטיפת חלב הוא בקושי מוצא זמן להישאר... עסוק הגבר שלי.

 

[lulyK]

מה עם שעות הערב? שישי בבוקר?

07:00 בבוקר ביום רגיל? כולה שעה בשבוע.....

 

[היידי אור]

ביררתי טיפה.......

יש לי אמא מהגן שהיא פסיכולוגית בכללית (היא הייתה הפסיכולוגית של עמית), וזה בחינם דרך הכללית בקפלן- אבל רק בשעות מוזרות- בימי השבוע 9-11 בבוקר....... זה או זה, או לשלם באופן פרטי....... או לשפוך את הלב בפני אחותי ולשכוח מכל הסיפור

 

[lulyK]

או לעבור למכבי ../images/Emo8.gif

 

[g a n i]

../images/Emo4.gifאבל אז זה בתיק הרפואי שלך../images/Emo101.gif

אין לי שום בעיה עם טיפול, ההיפך. אבל אם תבחרי בדרך הזולה, בכל סיטואציה שתדרשי לוותר על חסיון רפואי - זה יהיה שם. ואין טעם לעצום עיניים למול העובדה שאמנם טיפול זה משהו לגיטימי לחלוטין אבל בכל זאת נושא עמו סטיגמה שלילית לחלקים גדולים מהאוכלוסיה. ואולי תפלי על חלק כזה שיצטרך להחליט משהו לגביך. >מתלבטת בעצמי< נב טכנית, לא נראה לי בעיה לקחת את הקטנה איתך (אולי תקבעי לזמן שנת הבוקר שלה?) אבל נראה לי שכל הסיטואציה דורשת זמן איכות שלך עם עצמך. מטבע הדברים יעלו דברים לא קלים ונראה לי עדיף שתוכלי להתרכז ללא הסחות דעת / ללא "מוצא" מהתעמתות עם הדברים.

 

[lulyK]

כמה דברים:

1. אני במקומך אכן הייתי הולכת לטיפול, אבל אני גם לא מתייחסת לזה בכבדות. מרגישים שיש בעיה - הולכים לראות איש מקצוע. 2. אם את במכבי, כל מה שאת צריכה לעשות זה לברר מה טלפונים של הפסיכולוגים שמקבלים קרוב לביתך ולקבוע פגישה פרטית בשעה שמתאימה לך. ממש לא חייב להיות בבוקר. הפסיכולוג עצמו/עצמה מחליטים אם את זכאית (99.9% שהם יחליטו שכן.... ואז את זכאית לדי הרבה פגישות. זה לא בחינם לגמרי).

 

[cookie1]

אני גם ניצלתי את הזכות הנפלאה הזו

במכבי. וגם מתייחסת לעניין כמו לוליק, שלא בכובד ראש. אם מרגישים צורך, פשוט הולכים, זה רק יכל להועיל ואין במה להתבייש.

 

[כובשת נאורה]

את יכולה לקחת את דורון איתך

יש לי שתי חברות פסיכולוגיות, ושתיהן אישרו שזה מקובל. אולי לא אופטימלי, אבל אפשרי! שיהיה בהצלחה!

 

[yaelia]

אם את יכולה לקחת את דורון איתך

על אף שכשהולכים אל פסיכולוג הכי טוב ללכת לבד, קחי אותה גם. אם את לא רוצה להתחיל לחפור, ויש בעיה נקודתית, כמו עניין הלידה, תגדירי ביחד עם הפסיכו' מספר פגישות ונושא ספציפי ותכוונו לעבודה שם. אני מאוד ממליצה אם את חושבת שאת צריכה. תובנות של מישהו מבחוץ מאוד יכולות לעזור, ולתת לך פתח למחשבה נקיה ובהירה על הדברים.

 

[חיפושית מאוהבת21]

אז אצלי זה ככה...

אני רואה לידה בהופ הורים (או לידה רגילה או ניתוח קיסרי) ומתחילה לקבל צמרמורות ולבכות על החוויה שאני פספסתי- במקום להנות מהחוויה ולהיות עם בעלי ולשמוח ולראות איך מוציאים ממני תינוקת שמנמנה לחדר יונקים רגיל ולבכות ולהתרגש, עשו לי ניתוח חירום, הוציאו ממני גוזלית פיצפונת במשקל 930 גרם ישר לחדר פגים וישר לטיפול ולא ידעו מה יהיה איתה בכלל. אבל בכל פעם שקורה לי דבר כזה אני ישר חושבת לעצמי, אולי הן ילדו לידה רגילה עם הבעלים שלהם לצידן והכל טוב ויפה אבל לאף אחד כולל אף אחד אין את האוצרית שלי יש, שהיא הכי הכי הכי מדהימה בעולם ורק לי יש אותה

ואז שוב הכל נהיה ורוד ויפה

 

[דפנה מי]

ואם אגיד לך

שזה נורמלי בהחלט כי את עוד בהצפת הורמונים ושעברת טראומה שגרמה לאסימון לרדת ולראשונה להפנים ולהשקיע בעניין מחשבה כי מאז הלידה היית עסוקה ומוטרפת בטיפול בתינוקת טריה ובעצמך ומחלות ו....לא הרשת לעצמך עד עכשיו קצת לפרוק ולבכות על מה שקרה לך

אולי זה נשמע לך הגיוני יותר? לא שאני חלילה נגד טיפול פסיכולוגי אבל המראה הויזואלי עורר אצל רגש פנימי עמוק של הזדהות שגרם להכל להישפך ולהתפרץ ולהשתחרר סוף סוף

 

[היידי אור]

../images/Emo24.gif

את תמיד יודעת מה להגיד לי!!!!!!!!!

 

[galiaS]

אני מכירה פסיכולוגית שמטפלת דרך

האימייל...לא, זו לא בדיחה.

 

[lulyK]

אולי לא בדיחה, אבל מצחיק לאללה.

 

[היידי אור]

ואחרי כל זה.......

הקשבנו היום לורדה רזיאל זקונט (אלילת התרופות- היא מצחיקה אותי בטירוף...) ואמרתי לעמית שאני חייבת ללכת לפסיכולוגית לפני ההריון הבא, והוא אמר שהוא בכלל לא רוצה עוד ילד....

 

[אמא של אחת וחצי]

../images/Emo6.gifחוזרת בי מהתגובה שכתבתי לך קודם

 

[niritcat]

בהחלט ממליצה,

ועדיף מוקדם ממאוחר. הלכתי ל-3 פגישות 3.5 חודשים אחרי הלידה בגלל שהרגשתי שאני לא מצליחה להתגבר על הטראומה.