הסייעת של בני עוזרת לו לשים לב אם הוא מרחף בשיעור ואמורה לעזור לו בהפסקות. לעודד אותו לצאת החוצה וכד'. אני לא רואה איך נער בן 14, נניח, יכול להיעזר בה. הרי הם כבר עצמאיים, "בוגרים".
עצמאות זה דבר שלא בא לבד, צריך לבנות אותו. צריך להדהות סיוע בהדרגה. למשל, לגבי היציאה בהפסקה, אחרי שהילד חווה חוויות חיוביות בהפסקה במשך תקופה ארוכה, הוא כבר ירצה בעצמו לצאת להפסקה.
צריך לעבוד עם הילד על מיומנויות ניהול עצמי, שידע בעצמו להבחין אם הוא לומד כמו שצריך בשיעור.
אם הילד בתפקוד גבוה, הוא יכול להגיע למצב של עצמאות בתיכון.
יש גם ילדים רבים שעוברים לכיתת תקשורת בשלב החטיבה.
מצרפת לך קישור על ילדים בתיכון
אני מכירה ילד שעבר בחטיבה לכיתת תקשורת כי הילדים בגיל הזה כבר לא קיבלו אותו, השוני שלו בלט, וזה גיל שהם פחות מתייחסים למבוגרים ולכן הסייעת פחות אפקטיבית.
אם מעניין אותך, לפני כמה שנים היה על זה דיון בפורום אוטיזם